עריכת הדף "
קרית ספר/פסולי המוקדשין/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''המפריש ''' מעות למנחת חוטא והביא מהן מנחתו או הפריש מנחת חוטא והותירה המותר יביא מנחת נדבה ומותר עשירית האיפה של כהן גדול ירקב פרק בתרא דמנחות מותר מנחת חוטא נדבה דהואיל ואיקרי חטאת אזיל מותרה לנדבת צבור ממדרש יהוידע אבל מותר מעות שאר מנחות לא אזלי לנדבת צבור אלא מוסיף משלו ומביא מנחה אחרת ומותר עשירית האיפה של כהן גדול ירקב דילפינן מדכתיב לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא אמר רבי יהודה היא קרויה חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לימד על עשירית האיפה של כהן גדול שאינה קרויה חטאת וטעונה לבונה ומדלגבי לבונה לית לה דין חטאת לגבי מותר נמי לית לה דין חטאת אע"ג דאיקרי חטאת ביחזקאל כדאמר בפרק אלו מגלחין לאו דין חטאת אית לה דאימעיטא מהאי קרא ולהכי ירקב וכן מותר לחמי תודה ומותר לחמי נזיר ירקבו שם לחמי תודה ירקב דלאו חטאת איקרו ונדבת יחיד לא קרב בפני עצמו שלא מצינו לחם קרב בפני עצמו ועם תודה אחרת אי איפשר שאין תודה קרבה בלא לחמה והיינו טעמא דלחמי נזיר ומותר דמי נסכיו יעלו לנדבה גם זה בירושלמי דשקלים פרק ב' משום דמותר נסכים קדשי קדשים אינון יפלו לנדבה מותר שקלים חולין שהשקלים יש להם קצבה וכתיב העשיר לא ירבה ולפיכך מותר חולין. אבל מותר קיני זבים וזבות וקיני יולדות חטאות ואשמות מותריהן יפלו לנדבה ממדרש יהוידע דקינין נמי אית בהו חטאת והוי מותר חטאת מותר עולה לעולה כיון דאפרשיה לעולה לא נפקא מקדושתה מותר שלמים לשלמים ולא לעולה דאין משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שאינו לאכילה מותר מנחה למנחה מהאי טעמא מותר פסח לשלמים ולא לעולה דמשנין לדבר שהוא לאכילה דכותה ועוד דמשנין קדשים קלים לקדשים קלים ולא לקדשי קדשים ופסח נמי בשאר ימות השנה שלמים הוי מותר נזירים לנזירים דלא נפיק מקדושתיה מותר נזיר לאותו נזיר ובמתניתין דפרק ב' דשקלים קתני מותר נזיר לנדבה ובפרק ו' נמי קתני בהדי שופרות ששה לנדבה ואחד מהם הוא למותר קרבנות נזיר וצריך עיון וכל הני מותרים בשקלים ומותר חטאת דהוי לנדבה היינו בחטאת קבועה אבל בקרבן עולה ויורד שהפריש מעות חטאת והעני מביא תחתיהן עוף ומחללן על העוף ויהנה מהן משנה שלהי כריתות ובגמ' תנו רבנן מחטאתו על חטאתו מה תלמוד לומר דבקרבן עולה ויורד כתיב גבי כשבה ושעירה מחטאתו דמשמע מקצת חטאתו כלומר אם העני יביא עוף ממקצת דמים הללו וגבי עוף כתיב מחטאתו דמשמע דאם העני יביא במקצת דמי עוף עשירית האיפה והשאר חולין. הפריש בהמה ונפל בה מום תמכר ויביא בדמיה עוף דבהמה בעלת מום תפדה אבל הפריש עוף ונפסל לא יביא בדמיו עשירית האיפה דאין לעוף פדיון שפדיון לא נאמר אלא בבהמה.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף