קרבן העדה/סוטה/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי


קרבן העדה סוטה ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני ונתינ'. הגבעוני' ואסור' לבא בקהל:

ואינה שותת. בגמרא מפרש טעמא:

ולא נוטלת כתובה. אע"ג דשאר אלמנו' לכ"ג יש להן כתובה כדתנן בכתובות פי"א זו אין לה כתובה שסתירתה גרמה:

מתני' ה"ג ואמר בעלה אינו משקה ושבעלה בעלה בדרך וכו'. שהוא גורס לה שלא תשתה נוטלת כתובתה:

מתו בעליהן. שכל סוטות הראויות לשתות ולא הספיקו להשקותן עד שמתו:

בש"א נוטלת כתובה. דאומרת אנא הא קאי ומספיקא לא מפקינן כתובתה ממלה דשטר העומד לגבות כגבוי דמי:

ולא שותות. דכתיב והביא האיש את אשתו:

ובה"א לא שותות ולא נוטלות כתובה. דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי ומספיקא לא מפקינן ממונא מיורשים:

גמ' סוטה. אם רצה הבעל למחול על קינויו קינויו מחול:

ובן סורר ומורה. שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו:

וזקן ממרא. שהמרה על ב"ד של לשכת הגזית ומיתתו בחנק אם רצו ב"ד למחול לו מוחלין לו:

ה"ג וזקן ממרא וכשבאתי אצל חביריי שבדרום על שני' הודו לי ועל זקן ממרא לא הודו לי שלא ירבה מחלוקו' בישראל וכ"ה בבבלי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף