קרבן העדה/סוטה/ג/ג

קרבן העדה סוטה ג ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מגילתה נגנזת. דכל כתבי הקדש שאינן לקרא בהן נגנזין שלא יתבזו:

מנחת' מתפזרת על הדשן. ונשרפת על בית הדשן שהיה בעזרה ששורפין שם פסולי קדשי קדשים והאי מתפזרת היינו נשרפת כדתנן לקמן ואלו שמנחותיהן נשרפות וקא חשיב לה להא האומרת איני שותה:

ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת. דבעינן כתובה לשמה דכתיב ועשה לה הכהן כל עשייתה לשמה:

המים נשפכין. דכיון דאמרה טמאה אני בדוקה ועומדת היא ומים המרים. לא נתנו אלא לברר בהם הספק:

מערערין אותה. דדלמ' טהורה היא ומחמת בעיתותא קאמרה:

גמ' תחת צירו של היכל. היא הציר שהדלת סובבת בה:

בשביל לשחק'. שיהא נשחק הספר והכתב מעצמו ע"י סביבת הדלת:

לול תעון היה. אויר קטן היה בין כבש למזבח ושם המים נשפכין:

מהו לגבול בהן את הטיט. כלומר מי שריין בהנאה לחולין:

ופשט מה בכך. למה לא יהיו מותרין בהנא' לחולין כיון שהמים נשפכין ואין בהן קדושה:

תני. איכא ברייתא אחריתא דתני בה המים יש בהן משום קדושה:

הדא אמרה. זאת אומרת:

עד שלא תכתב המגילה. דכיון דמתני' מוכח דעד שלא נמחקה המגילה קדושה ה"ה אף עד שלא נכתבה ויות' נ"ל דגרסי' הדא אמ' וכו' עד שלא נמחקה המגילה:

אר"י דרובה תני ר"ח. אר"י גדול' מזו תני ר"ח דאפי' אם הפריש מנחתה בדרך כשהעלה לב"ד הגדול מאז היא קדוש':

מתניתא אמרה כן. מתניתין נמי דייקא דתנן לקמן בפרקין ואלו שמנחותיהן נשרפו' וכו' ושבעל' בעלה בדרך ולמה נשרפת הרי לא קדשה אלא ודאי כשהיא בדרך קדשה:

למה. מערערין אותה הא ליכא איסורא כיון שהיא יוצאת מבעלה:

ומשני לפי שגרמה. למחוק את השם שכתוב במגיל':

כמה ימחוק. מהמגילה ויהא מערערין אותה:

בש"א. אות אחת שנמחק מהמגלה מערערין אותה:

ובה"א שתים. שתי אותיות:

כדי לכתוב. שם יה דכיון דנמחק שתי אותיות ה"ל כאלו נמחק השם:

א"ל רבי עקיבא וכו'. בבבלי איתא להך ברייתא ואדר' יהוד' קאי דאמר דמשקין בע"כ וא"ל רבי עקיבא וכי מפני וכו':

אם לבודקה. אם טהורה או טמאה היא:

כבר היא בדוקה ומתוקנת. דכיון דאומרת איני שותה כאומרת שהיא טמאה:

ה"ג אלמא סבר ר"ע וכו':

ופריך ולית לי' לר"ע מערערי' אותה וכו'. בתמי' הא סיפא רבי עקיבא דתנן אינה מספקת לשתות וכו' וכל כמה דלא קרבי מנחתה אינה נבדקת כדאמרינן לעיל לרבנן דמנחה היא בודקתה א"כ מתני' דלא כרבנן וכר"ש נמי לא אתיא דהא תני בסיפא אם יש לה זכות תולה ור"ש לית ליה זכות תולה כדתנן לקמן בפרקין אלא כר"ע אתיא דתני בברייתא בבבלי דר"ע כר"ש ולקמן תני בברייתא דר"ע אית ליה זכות תולה א"כ קשיא סיפא ר"ע ורישא דתנן מערערין אותה דלא כר"ע ל"א בבבלי דף י"ט מייתי ברייתא מפורשת דאמר ר"ע דקרא והשקה דמיותר אתי ללמד שאם אמרה איני שותה שמערערין ומשקין אותה בע"כ:

ומשני אית ליה כשהתחילה לשתות. כלומר מודה ר"ע כשהתחילה לשתות ואינה רוצה לגמור שתייתה דכופין אותה דודאי מחמת ביעתותא הוא דהדרא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >

מעבר לתחילת הדף