עריכת הדף "
צרור המור/במדבר/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''וישמע משה את קול העם בוכה למשפחותיו. ''' רמז בזה על תלונתם ועל עצבונם ובכיתם שהיתה בלי סבה. כמי שבוכה על אחד ממשפחתו שמת היום אלף שנים. כמו שאמר ביפת תואר ובכתה את אביה ואת אמה. וכן בכאן לא היה להם סבה לבכות. אלא שהיו בוכים על משפחותיהם. ולכן ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע. כי אולי חשב משה כי הם היו עצבים ובוכים על הנהגתו שלא היתה כהוגן והיו רוצים מנהיגים אחרים. ולזה אמר למה הרעות לעבדך וגו'. האנכי הריתי. הרמז בזה כי הסובל טורח אחר עליו הוא בשביל שני דברים. האחד כי טבע האדם לאהוב את בנו ולסבול טרחו. אחר שהוא בנו ועמל בו וגדלהו. והשני כי האדם יסבול טורח אחר בעבור התועלת הנמשך ממנו. וכנגד הראשונה אמר האנכי הריתי את כל העם הזה. והלא אין אני אביהם שאסבול כל זה הטורח בשבילם. וא"ת ואע"פ שאיני אביהם ימשך לי תועלת מהם כמו שימשך לאומן מן היונה. אינו כן כי אין לי תועלת מהם ויודע אני שלא אכנס לארץ אע"פ שאסבול טרחם וז"ש אם אנכי ילידתיהו כמו יולדו על ברכי יוסף. כאשר ישא האומן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבותיו. לכן לא אוכל אנכי לבדי וגו'. וראוי לך לתת לי מסייע ולא אראה ברעתי. אחר אשר הם מרננים על הנהגתי. ובזוהר אמרו כי משה חרה לו על בקשת הבשר. לפי שבזה נתנו נו פגם גדול. לפי שכבר אמר כי ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל בזכות ג' אחים. המן בזכות משה דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ושם מקום משה. וענני כבוד בזכות אהרן דכתיב ויראו כל העדה כי גוע אהרן וכדר' אבהו וכו'. והבאר בזכות מרים דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם ולא היה מים לעדה. ולכן כשראה משה שישראל שאלו בשר. חרה לו מאד ואמר א"כ מקומי פגום ומקום אהרן פגום ומקום נחשון בן עמינדב פגום. ולכן אמר למה הרעות לעבדך. וכן אמר אם ככה את עושה לי. שאתה עושה ממני נקבה. ואני יורד ממקומי. הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי. ודאי ולא ברעתם. כמו שאמרו תיקון סופרים הוא זה. כי זה היה רעתו וחסרונו ושם האריכו. ואמרו עוד כי לפי שאמר בכאן הרגני נא הרוג נגזרה עליו מיתה. ועל זה אמר אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי. שחוטף הדברים. ועל זה אמרו תלת אינון דגרמין בישין לגרמיהו. האחד מי שזורק פירורי לחם שרודף עניות אחריו. והשני מי שמקלל עצמו. לפי שמדת הדין עומד עליו וחוטף הדבר מפיו ועולה ומשטין. ולכן במשה אע"פ שאמר מחני נא לא חששו לו. אבל עכשיו שאמר הרגני נא הרוג מצד הכעס וטורח ישראל. חטפו הדבר מפיו ונגזרה עליו גזירה. והשלישי מי שמדליק נר במוצאי שבת קודם שיאמרו העם סדר קדושה. לפיכך אנו אומרים ויהי נועם בשיר ובנעימה להגין עלינו מכל מיני מדות הדין ופחד לילה. שנפטרים אז משלשלאותיהם להזיק העולם. וכל מתי גהינם יוצאין לקראתו ושורפים אותו באש ואומרים כאשר עשה כן יעשה לו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף