צדקת הצדיק/קפב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

צדקת הצדיק TriangleArrow-Left.png קפב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

‏[קפב] התורה נקרא שועה כמ"ש בברכות (ג:) ע"פ קדמתי בנשף ואשועה עד חצות הי' כו' כי ע"י ‏ד"ת קורין להקב"ה כמ"ש (שם כא.) ע"פ כי שם ה' אקרא ברכת התורה ע"ש. כי התורה כולה ‏שמותיו כו' כי השם הוא המדות וא"ס עצמו אין לו שם כלל כמ"ש בזוהר. רק מדותיו ר"ל רצונו ‏המתפשט בברואים והתורה כולה היא כללות רצונו ית'. ולכן אמרו בריש בר"ר שהוא דפוס מע"ב ‏ולכך היא שמותיו ולימודיו דהיינו ידיעת זה [וכן נתקן בברכת התורה יודעי שמך ולומדי כו'] נקרא ‏קריאה. וכמו ק"ש וכמו הקורא לחבירו בשמו כשצווח שמו נקרא שקורא שרוצה שיבוא אצלו ויפנה לו. ‏וכן תורה ע"מ לעשות היינו הדבק במדותיו כו' היינו להיות כרצונו שזהו שיבוא אצלו כענין ושכנתי ‏בתוכם שזהו ע"י ד"ת. ולכן נקרא שועה דהוא מי' לשונות של תפלה (מ"ר ר"פ ואתחנן) ובזוהר ‏‏(שמות יט סע"ב) אין לך שועה אלא בתפלה כו' ובכתוב דמייתי נזכר תפלה ושועה. רק שועה לשון ‏שעה ר"ל שיפנה אליו ע"ד קריאה [שהוא ג"כ מלשונות של תפלה ובדרז"ל מורגל הקורא בתורה ולא ‏בתפלה כד"ש (ע"ז נח:) לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד. כי בלשון הש"י הקריאה קרוי תפלה ‏ותורה נקרא הקביעות בלב ובמעשה דהיינו העני' וזהו באמת תורת ה'. אבל לשון חכמים הקריאה ‏הוא התורה והבן זה] דהיינו השראת השכינה בלב כמו בקבלת הקרבן שהוא השראת השכינה ‏נאמר בקין שלא קיבל לשון לא שעה. ומ"ש אין כו' אלא בתפלה היינו כנודע דאין תורה אלא במקום ‏תפלה וכמ"ש במגילה (כט.). כי תפלה נקרא יראה כמ"ש בברכות (ט:) ע"פ ייראוך עם שמש. וד"ת ‏שמחה כמ"ש פקודי וגו' וזהו יחד כמ"ש בתדב"א רבה (ר"פ ג) אני יראתי מתוך שמחתי כו' וכמ"ש ‏באבות אם אין יראה וכו' וכמ"ש בתיקונים (תי' י') דאורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא ‏וא"כ אין כאן קריאה כלל. אבל תורה שבמקום תפלה נקרא שועה. וזהו ותעל שועתם מן העבודה ‏כמ"ש בזוהר (ח"א כז א) ע"פ בחומר דא ק"ו ובלבינים בלבון הלכתא שכל עבודתם במצרים הי' ‏לימוד תורה. והיינו כמ"ש ותחת רגליו כמעשה וגו' ואז"ל (ויק"ר פ' כג) היא וכל ארגלייא שלה שגם ‏למעלה כביכול הי' אז עסק זה וא"כ זהו ד"ת דהיינו מדותיו ורצונו של הש"י. היינו שכל פרט ‏מעבודתם הי' מאמיתות רצון הש"י. והעבודה בחומר היא עצמה מדת הק"ו וכו' רק שאז הי' בגלות ‏ושפלות אבל היו מכירים זה ויאנחו ויזעקו להיות בהתגלות כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל. וזהו ‏ותעל שועתם כו' ורק דבר זה עולה למעלה ופרחא לעילא וכמ"ש קרוב וגו' לכל אשר יקראוהו באמת ‏וא' בברכות (ה:) אין אמת אלא תורה וזה נקרא קריאה. וזה עולה מעלה מעלה עד שהוא קרוב ממש ‏ונפעל כל מיני ישועות יותר מעל ידי תפלה לבד. ‏

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.