עריכת הדף "
פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/צט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == ואם נבלע עט"ז. מפני שיש בכאן דברים קושי ההבנה אבאר על הסדר: '''הנה''' הרשב"א בארוך קכ"ו ב' חידש דין אפילו נבלע איסור תורה בכלי והוא מועט שא"א לבוא לידי נתינת טעם שרי והמכוון בזה דודאי איסור בעין אסור לבטל ולהוסיף אבל בלוע בכלי שאין כוונתו לבטל אלא לבשל בתוכו לא מקרי מבטל ומיהו כיון דאפשר שלא להשתמש בכלי זה ואין הפסד אוכלין אסרי' לכתחלה כמ"ש הט"ז בסימן קל"ז אות ד' ולעיל אות ז' ודבר זה ל"מ למ"ד דאין מבטלין הוה דרבנן אלא אפילו למ"ד אין מבטלין מ"ה אפשר בכלי דאין מכוין הוה דרבנן שמא פעם אחר יתן טעם ומש"ה באם דרכו בשפע שא"א לידי טעם לא שייך למיגזר ולמד זה מע"ז ל"ג א"ב כו' נותן לתוכו מים כלומר ושותה. עשה כלומר דרש"י פי' שם מים מלוי ועירוי ודומיא דסיפא ציר ומורייס הוה הכשר דציר שורף היין במקומו א"כ אין ראיה מכאן ועיין בתה"א דף קנ"ג א' הביא פרש"י ונתן תבלין לדבריו דכייל להו עם ציר דבהכשירן קעסק ולבסוף כתב הרשב"א דנראה לו דברייתא תרתי קתני נותן מים ושותה כו' הרי שהרשב"א עצמו כתב כל זה. והפר"ח בקכ"ב באות ג' הקשה מרישא לסיפא והרי הרשב"א כתב כ"ז בקנ"ג וכדכתיבנא. והתוס' בעבודת כוכבים ל"ג ב' ד"ה שרא ה"ה מים וזה כפירש"י דאל"כ מים הוזכר בפי' להתיר ומיהו בתה"א קכ"ה א' כתב בשם מורו רבינו יונה ז"ל דדי בקליפה דבצונן. אין מבליע יותר מכ"ק ומש"ה שנינו ישראל נותן מים ואינו חושש כלומר ומשתמש בהם ע"י מים ואע"פ שיין הנפלט למים וקיי"ל אין מבטלין איסור הכא שרי לפי שיין מועט א"א לנתינת טעם ומותר לבטל לכתחילה עכ"ל הנה כאן פי' רבינו יונה ז"ל כרש"י מים ע"י עירוי וז"ש משתמש בהם על ידי מים ובהר"ן פרק אין מעמידין מבואר יותר דרבינו יונה סובר כרש"י ודייק לה דהמים של מילוי מותר והא אין מבטלין כו' ואיך שיהיה אפילו לרש"י עכ"פ מוכח מהא דשרי דיתן שכר היינו לשתות השכר וכמ"ש הפר"ח בקכ"ב אות ד': <ref> כוונת הפמ"ג להוכיח דא"א להביא ראיה מברייתא דל"ג. דת"ר קנקנים של עכו"ם חדשים גרודים מותרין ישנים ומזופפין עכו"ם נותן לתוכן יין וישראל נותן לתוכן מים ופירש רש"י ישראל נותן לתוכן שלשה ימים מים ומערן מע"ל כדאמרינן ומותרין והיינו דומיא דסיפא דישראל נותן ציר או מורייס להכשיר הקנקנים שהציר והמורייס שורפין את היין הנבלע ומכלין אותו אבל הרשב"א פירש ישראל נותן מים לשתות ותרתי כקתני (להכשיר הקנקנים וכן נותן לתוכן מים לשתות ולא דימה סיפא לרישא) ומכיח הפמ"ג דאף התוס' והר"י פירשו הברייתא כמו רש"י דישראל נותן לתוכן מים להכשיר הקנקנים ולא לשתות ומדייק הפמ"ג מע"ב בעובדא דהתיר רבינא לר"ח בריה דר"י למירמי שיכר בקנקנים של גויים פירש רש"י דשכרא מבטל ליה לחמרא הרי דבכלי המשתמשין בשפע מותר לבטל לכתחילה איסור מועט הנבלע בכלי וכן דעת התוס' בד"ה שרא דה"ה שמותר לשים מים בתוך הקנקנים וכן פירש שם ר"י ומדייק הפמ"ג מזה דהוצרך התוס' להוסיף בע"ב בהתירא דשכר ה"ה מים הרי דלא כפי' הרשב"א בע"א ישראל נותן מים היינו לשתות דאם כדברי הרשב"א מאי קמ"ל התוס' הא שנינו לעיל שמותר למלאות מים בקנקנים לשתות מוכח דהתוס' פירשו לעיל כפירש"י ישראל נותן מים להכשיר הקנקנים וכן מדייק הפמ"ג מלש' ר"י דכתב ישראל נותן מים ומשתמש בהם דברייתא בע"א המתרת לישראל ליתן לתוכה מים היינו להכשיר ולכן פירש ישראל נותן מים ומשתמש בקנקנים ע"י שנותן לתוכן מים </ref> '''והט"ז''' הקשה דלמא משום דשאר משקים פוגמים ומש"ה שרי וכ"כ הרא"ש בע"ז שם דבכולי משערינן (וחולק ארשב"א דדי בקליפה) אלא דפגום מעיקרא הוא יע"ש ודחה הט"ז דברי הפרישה בקכ"ב אות ה' (בדרישה) דהרשב"א סובר דאין פוגמין מים ושאר משקים אלא מבטלין כו' דהא בתה"א דף קנ"ה ב' (ומ"ש קמ"ה ט"ס) כתב כל הכלים משמע אפילו שדרכן להשתמש מעט וע"כ הטעם דפוגמין אם כן סותר הרשב"א מ"ש בקכ"ו דהטעם משום דא"א לבוא לידי טעם וכ"ת כיון דסובר הרשב"א דבצונן אין בלוע רק כ"ק ויש בכלי אפילו קטן ס' נגד הקליפה כמ"ש הש"ך בס"ט אות ס"ד ואפילו שימש במקצת כלי אפשר דבכבוש אין מפליט בכל הכלי עס"י ק"ה ושם אבאר. ז"א דהא כתוב בקכ"ו א' דהיתר הוא דרכו להשתמש בשפע משמע בלא"ה אסור ואיך התיר בקנ"ה ב' כל הכלים: '''ועל''' מה שהקשה הרא"ה ז"ל בקכ"ו ב' דא"כ לשתמש יין תי' דלרשב"א אף שאין אוסר בהנאה אוסר במשהו והוא בתה"א קמ"ט א' בקנקנים ועיין ש"ך קל"ז אות ג' כיון שהיין תחילתו אסור בהנאה אוסר הבלוע במשהו יע"ש '''ויש''' לראות לכאורה הר"ב ז"ל זיכה שטרא לבי תרי דכאן לא הגיה כלום ובת"ח כלל פ"ה דין י"ב משמע דעתו כן וא"כ בקל"ז ס"ד דמותר ליתן מים או שאר משקין הא יין אסור ושתק הר"ב והא לדידן סתם יינם בס' כמבואר בקל"ד ס"ב בהג"ה א"כ ה"ה יין כקושית הרא"ה ז"ל וכמו שהגיה בקל"ז ס"א וכמ"ש הש"ך בס"ט אות ס"ד ואולי הט"ז סובר דמסתמא אין ששים נגד קליפת הקנקנים ועיין בסימן קל"ד בט"ז אות ז' צ"ע מ"ש דאין מבטלין לכתחלה והא מים מותר ליתן לכתחילה לכלי עובד כוכבים וסלק היין כמו שאינו כו'. ועמ"ש לקמן בדברי הט"ז בקל"ז ז' יע"ש ומה שיש לעיין בד' הר"ן שהביא הט"ז עיין פר"ח קכ"ב ואין להאריך כאן: '''והקשה''' הט"ז על הטור מדברי הר"ן שמשמע דהא דמותר קנקנים בקליפה הוא מדהתירו ליתן מים ושכר לקנקנים משום דמשהו מבטלין בכלים ומש"ה מהני קליפה לאיסור משהו א"כ הטור שהשיג בקכ"ב ע"כ בקנקנים הטעם דמותר כמ"ש הרא"ש בפסקיו בע"ז דפוגמים היין א"כ אין ראיה דקנקנים בצונן בלע שלהם מועט ולא די בקליפה. ואפילו הכי כתב בסימן קל"ה דברי הרשב"א דסגי בקליפה גם קושית הבית יוסף בקכ"ב על הטור דאין כאן קל וחומר דאב"י גזרו אטו ב"י דמצוי הוא לבשל בזו ובזו משא"כ אטו לא בשפע בכלי זו כיון דאין מצוי אלא בשפע דיש ס': '''ע"כ''' תירוץ הט"ז דהכי קאמר דיש כאן ב' קושיות א' איך התירו דיעבד המים ושכר ולזה י"ל דפוגמין היין אבל קשה קושיא ב' איך התירו נ"ט לפגם לכתחילה והא אין מבטלין איסור לכתחילה וכ"ת דכאן א"א לבוא לידי נתינת טעם כלל דפוגמין מ"מ נ"ט לפגם אין לעשות לכתחילה בשום ענין דגזרו אטו לשבח וע"כ תי' הרשב"א דמהא שמעינן דבלע הקנקן בצונן הוה דבר מועט וא"א לבוא לידי נתינת טעם ומש"ה אף בכלים קטנים מותר ליתן לכתחילה מים ושכר דיש ס' נגד המעט וכ"ת אין מבטלין איסור לכתחילה י"ל דלמא יתן טעם והרי פוגמין וליכא למיגזר והלכך לא גזרינן אטו לא ישתמש בשפע לכלים קטנים דמ"מ לא יבוא לידי טעם דפוגמין מים ושכר ביין ומש"ה עכ"פ כי משתמש בכל הכלי עכ"פ יש ס' ושרי וכ"ש כלי גדול דאין דרכו להשתמש אלא בשפע דאפילו לאו טעמא דפוגם שרי דא"א לבוא לידי טעם דמש"ש מכלים קטנים משום דא"א לבא לידי טעם ה"ה גדולים וחלב ודם מה"ט שרי לבטל והטור סובר דוודאי הוא מוכח דאין בלעו של קנקנין בצונן כ"א דבר מועט דאל"כ איך התירו לעשות נ"ט לפגם לכתחילה כל שאין ס' נגדו אלא וודאי מועט הוא ויש ששים ומשום הכי שרי דאי אפשר לבוא לידי טעם דאי נמי לא יהיה ששים נותן טעם לפגם הוא ואין חילוק בין כלים גדולים או קטנים. ובגדולים בטעם מושבח כמו חלב ודם אפילו שיש ששים ואין דרכו להשתמש אלא בשפע אפ"ה אפשר דגזרינן אטו ישתמש במועט ומנלן להקל. ועכ"פ שפיר מוכח דבלע מועט הוא ודי בקליפה דאל"כ איך מותר נט"ל באין ס' לכתחילה ומ"ש הט"ז וקליפה בעי ביין דאינו פוגם פשוט הוא ואפילו ס' לא מהני לחד דעה בסתם יינם: '''ומ"ש''' הט"ז דפוגם שרי משמע באיסור הפוגם מבטלין בס' הבלוע בכלי אף בקטן ול"ד גדול דא"נ ישתמש במועט הוה נט"ל ולא יבוא לידי טעם. גם מ"ש שהרמב"ן כהר"ן הוא בתה"א קנ"ה א' (וט"ס קמ"ה) דאין קליפה מותרת וע"כ הא דמותר ליתן מים ושכר דנ"ט לפגם ושורפין במקומו ואפי' משהו ליכא ועדיף משאר נ"ט לפגם והרשב"א סיים שם דבשל דבריהם שומעין להקל היינו סתה יינם. משא"כ באיסור תורה כתב הט"ז דלא שייך שומעין להקל להרשב"א ואף כלי גדול אסור ומשמע באיסור מועט דרבנן שומעין להרשב"א להקל. ומיהו מ"ש שהב"ח פסק להחמיר הוא בקכ"ב ס"ד ומ"ש הלבוש כתב כן הנה בצ"ט כתב היתר ובקכ"ב כתב דעה א' בסתם וי"א משמע כדעה א' וצ"ע: '''ועמ"ש''' הט"ז בקל"ז אות ז' דבצונן הקילו יע"ש וקשה מכאן. גם מ"ש דהוה גזירה לגזירה הנה נט"ל אסור אף באיסור דרבנן ובק"ג וקכ"ב אבאר דקדירה שאב"י מאיסור דרבנן נמי אסור ולדינא צ"ע באיסור דרבנן בכלי גדול עכ"פ שדרכו להשתמש בשפע אולי יש לצדד. והש"ך בקכ"ב אות ד' החמיר ג"כ ובנה"כ כאן יע"ש: '''מ"ש''' הרשב"א אין מבטלין איסור אף שסתם יינם דרבנן מוסיף אבל לא מבטלין ומה שראוי להזכיר בכאן הוא דעם כל הטורח הזה יש לחקור בשלמא הרשב"א סובר אין חנ"נ בשאר איסורים א"ש משא"כ לדידן א"כ איסור מועט בכלי גדול ובישלו הרבה היתר ועירו משם התבשיל והקדירה חמה מחום אש וודאי מפליט ומבליע בדופני הקדירה ולגבי הבלוע אין ס' נגד המועט א"כ איך יצויר דין זה לדידן כלל עס"י צ"ב וצ"ג ואולי בצונן בכבוש שייך זה ובצ"ב בטיפת חלב על הקדירה חקרנו שם וצ"ע {{אצבע מורה}} : {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף