עריכת הדף "
פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/צט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''מרבה עליו.''' עט"ז מוכרח אני להאריך כאן קצת: '''הנה''' מסתימת המחבר דאיסור דאורייתא אף שהשיעור דרבנן כמו מינו פחות מס' וד"ח בנתפצעו מזיד אסור שוגג אפי' איסור בעין וביטלו לא קנסינן כט"ז לעיל ובאיסור דרבנן אף שיש לו שורש מ"ה כמו בשר עוף בחלב בעין אין מבטלין ובשוגג מותר ולא קניס אפילו בדרבנן דקיל אטו שוגג אבל להוסיף שרי וכמ"ש הר"מ ז"ל פט"ו ממ"א הלכה כהו"ז בשר עוף מרבה כו' והוא מביצה עצים לתוך התנור משמע דיש שם בלא"ה עצי היתר מרבה ומבטל הא בעין לא והא דקאמר התם מיקלא קלי היינו משום דבר שיש לו מתירין אבל אין מבטלין הונח לו במה דאמר ה"מ בדאורייתא ואין מחלק בין שורש מ"ה או לאו וכ"כ הפר"ח אות י"ז יע"ש. ויש לראות נהי דמעיגול בין עגולים אין קושי דהוה דאורייתא שאר פירות כמ"ש ס"ב מה"ת ה"א וכ"פ כמחבר לקמן של"א סי"ג והר"ב אודי ליה מדשתק עיין ט"ז שם אות ה' מ"מ הא בריש ביצה ג' ב' אמר האי תנא דאפי' בדרבנן כו' וע"כ מיירי תרומת ח"ל או בזה"ז ואיך שיהיה מוכח עכ"ל דשורש מ"ה אפי' להוסיף אסור עיין ביצה ד"ב תוס' ד"ה ותנן: '''והנה''' הט"ז באו"ח תרע"ז אות ד' העלה שקי"ל כש"ע כאן להתיר משמע לגמרי פסק כמותו אפי' יש לו שורש מ"ה ומותר להוסיף במזיד כל שאין בעין בפ"ע וכ"כ הפ"ת אות י"ח. אלא שביש"ש ג"ה נ"ט וביצה ז' דווקא באין שורשו מ"ה כמו מוקצה הא בשר עוף בחלב וכדומה לא ומט"ז אין הכרע כל כך. ומה דקשיא לי טובא הוא מה שכתב המחבר לקמן קי"א ס"א שומן ג"ה תולין והלא טוב יותר להוסיף ואם נסבול זה אכתי בס"ה שם משמע אפי' איסור ממש דרבנן ומה החרדה הזאת יוסיף עד ס'. ושם אבאר: '''ומדי''' דברי בו זכור אזכרנו מה שיש לעיין בההיא דעצים שנשרו מן הדקל כי איכא לעיונא ביה טובא כמו שאגיד. הנה אומרו והוא מהפך באיסורא היינו טלטול כפרש"י שם ומשני בהיתרא דבטיל ברוב כפרש"י והרא"ש שם א"כ קשי' הא דבר שיש לו מתירין הוא ומיקלי קלי לא מהני אלא אחר שנשרף להנות ממנו אבל בטלטול בעודו בעין איך בטל גם הרא"ש שפירש דמיקל' הוא דמבטלין קשה מטלטול בעודו בעין ואם היינו מפרשים בהיתרא מהפך שתולין מה שמוליך מזויות כו' הוא של היתר כמ"ש היש"ש ביצה סי' א' אבל רש"י ורא"ש פירשו בטל הוא. ואם היינו אומרים דבר שיש לו מתירין לא בטיל היינו אכילה אבל טלטול בעלמא לא אמרו כנראה ממרוצת דברי הר"ן בפ"ק די"ט הוה א"ש ועיין מהר"מ שי"ף דס"ד מרבה הוה זוז"ג ופריך טלטול והא אין מבטלין יע"ש ויש לתמוה זוז"ג אסור לכתחלה וי"ל ואיך שיהיה ע"כ מוכח דמוקצה עכ"פ יש שבח עצים בפת דאם לא כן למה לי מיקל' קלי והתוס' בעבודת כוכבים ס"ו ב' ד"ה אמר רבא ופסחים כ"ו ב' ד"ה חדש דאין שבח מוקצה בפת והמ"א באו"ח שכ"ה אות ד' הביאו א"כ מה היא דמשני מיקלי קלי כו': '''גם''' דברי המ"א בשכ"ה אות ד' שכתב בפסחים מ"ז ב' משמע דאסור לבשל בעצי מוקצה הם קושי ההבנה דהתם אמר אפיק הבערה ועייל עצי מוקצה משמע דאהבערה לא מחייב הואיל וחזי לצורך היתר אלמא אם בישל בעצי מוקצה אף למה דס"ד מוקצה ד"ת אפ"ה התבשיל שרי אלא עייל מוקצה ולקי שהשתמש במוקצה כו'. ואף לאוכל נפש אסור מ"ה לס"ד אלא דרש"י ד"ה ועייל י"ל זה וצ"ע. גם מ"ש בתק"ז אות ג' דתוס' פסחים ה' ד"ה ואמר כתבו דאין יכול להנות תחילה אסור לשרוף לא הבינותי דומי' דנדרים דעיקרן לגבוה אסור וה"ה חמץ דמכוין להשביח מה שאין כן זה כל עיקרו לצורך הדיוט מה בכך שתחילת ביעורו אין ראוי. גם מ"ש דמוקצה מותר בהנאה כבר כתבנו דא"כ לאיזה צורך אמר מקלי קלי. ומה אעשה שעוונותי גרמו לי ולא זכיתי להבין כל זה: '''סוף''' דבר הכל נשמע בדאורייתא אפי' השיעור דרבנן אין מבטלין אפי' מיקלא קלי ובדרבנן היכא דמיקלו כ"ע מודים דשרי להוסיף ולא לבטל האיסור בעין ונ"ח בסימן תרע"ז הוה איסור בעין כמ"ש מהר"מ מרוטנבורג שם בטור ע"ש במ"א כיון דמשתמש לאורו והיכא דלא מיקלי המחבר פסק כאן דאפילו איסור שיש לו שורש מ"ה מוסיף עליו ובא"ח תי' המ"א אות י"ב דהוה קצת דבר שיש לו מתירין אף דבסימן ק"ב אין ברור כ"כ מ"מ משום חומרא די"א החמיר ומתחילה היה נ"ח ועומד לכך ל"ד לחתיכה לאחר ג"י בסימן ס"ט: '''וראוי''' שתדע בשר עוף בחלב להמחבר דנ"נ עס"י צ"ו ולדידן בשאר איסורים לא משכחת שמותר להוסיף בידים איסור דרבנן להט"ז אלא לח בלח בה"מ דמבואר בצ"ב דמותר אבל בע"א הוה כולה איסור ואין לבטל איסור דרבנן אף להמחבר וזה ברור ולפ"ז בנ"ח דהתיר הט"ז שם היינו בה"מ דווקא דאל"כ אפשר דנ"נ כה"ג ועיין במ"י: '''אם''' נפל חלב לשומן בהמה ונאסר ואח"כ נפל לשומן אחר ואין ס' נגד שומן האסור אף בה"מ דלא נ"נ והוה לח בלח ואף שנקרש השומן מה בכך דעיקר תלוי שיהיה האיסור והיתר מעורב יפה לא נ"נ בה"מ וה"ה שומן זה מהותך שנבלל יפה אף שנקרש אחר כך ודבר ברור הוא מ"מ אין להוסיף ולבטלו ולהדליק ממנו חדא דבאיסור תורה אף מיקלי אין להוסיף ועוד דנהנה מאורו הוה בעין ובשומן אווז כה"ג הא קיי"ל דמותר בהנאה וליש"ש בסימן פ"ז יע"ש דאוסר בהנאה מה שנהנה הוה בעין. ויראה לי אם מכרו לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו שרי אבל לעצמו לא מהני הולכת הנאה ליה"מ עס"י ק"י בש"ך אות א' ושם יבואר. ומה שיש לעיין בנ"ח לענין זוז"ג אין העת האסף פה ובש"ך אות ח' אבאר עוד ובדין ביטול האיסורים בשבת ויו"ט:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף