עריכת הדף "
פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''דע''' דהטור הביא מחלוקת הרשב"א ורא"ש דלרשב"א באב"י צריך קליפה אם לא נעצה ולהרא"ש דווקא בב"י והביא הטור דין דרשב"א דאם נעצה די בכך. והנה אופן מחלוקת הרשב"א ורא"ש יש לפרש ג' אנפין. הפן הא' הוא דמיירי באין מקונח וסובר הרשב"א בעין אין נפגם ורא"ש סובר טוח על הסכין מועט הוא וברזל מפגימו כמ"ש המשמרת בד' י"ד ב' כמו שאבאר לקמן. הפן הב' הוא דפליגי אי סתם סכין נקי הרשב"א סובר סתם סכין אין נקי וההיא דחילתיה שאסרו מפני חורפא דסתם חנוני מקנח הא שאר עובדי כוכבים אין מקנחים והרא"ש סובר דאין חילוק כמו שאר כלים אמרי' מסתמא נקיים ה"ה סכין ומש"ה א"ש בפשוט ההיא דחילתית וזה שיטת הב"ח. הפן הג' הוא דרא"ש איירי במקונח ומש"ה דווקא ב"י דמפליט וכמ"ש המי"ט קל"ו יע"ש וזה הדרך הג' א"א לפרש בטור דא"כ אין חולק הרא"ש על הרשב"א ודרך הב"ח לומר דסתם סכין נקי הוא קשה ג"כ דא"כ בב"י אמאי אסור וכ"ת דב"י סתמא אין מקונח הא מנלן וכ"ש לפי מה דכתב הפרישה דעובדי כוכבים אנקיותא קפדי אין לחלק וצ"ל דמפלי' מסכין לביה"ש א"כ קשה איך הביא הטור דברי הרשב"א דשיפה או נעיצה מהני והא להרשב"א מש"ה מהני דבעין סגי בנעיצה משא"כ לרא"ש דמפליט ודאי אין סגי בנעיצה דרשב"א וודאי סובר דאין מפליט כמ"ש בת"ה. והנה בקצר בית א' ש"ג כתב וז"ל שפה או נעצה א"צ קליפה שאין ביה"ש רותח גמור ויפליט בבשר וכן בסכין עובדי כוכבים אם לא שפה לא ישחוט ואם שחט קולף וי"א די בהדחה והראשון עיקר. הנה מכאן י"ל אדרבה כפרישה מדכתב רותח גמור הא רותח קצת הוה אלא שהנעיצה מעביר כ"ק מסכין ואין כח בחום ביה"ש לפלוט מפנימית הסכין אמנם בארוך י"ד ב' כתב בישנה שליבנה באור א"נ נעצה או השחיזה יפה יפה (ובדפוס ברלין תקכ"ב במקום השחיזה כתוב הגעילה) אפי' בת יומא די לה שאין חום ביה"ש מפליט בלעו של סכין משמע דאין מפליט כלל ומיהו גם לזה אין חרדה כ"כ דאימא ה"ק דאין מפליט פנימות הסכין וכל שנעצה מפליט כ"ק מסכין או השחיזה מעביר כ"ק מסכין ופנימות הסכין כיון שאין שם בלוע בשפע לא תפליט חום ביה"ש. אמנם ממ"ש בדף קט"ו א' וז"ל סכין ששחט טריפה יש בו בלוע דם ושמנונית טריפה ועוד בעין ואם בא לשחוט הכשירה מדיחו ודי שאין חום ביה"ש מפליט מסכין יע"ש הרי דאין מחלק בין הרבה פעמים לפ"א ואף פ"א יש כח בחום ביה"ש להבליע בסכין ואף בשחט פ"א כשירה ומדיח אסור לאכול רותח כנראה שם מדבריו אמנם כשהדיח די לשחוט בו דאין חום ביה"ש מפליט מסכין הרי בהדיא בירור דרשב"א סובר דחום ביה"ש מבליע לסכין הקשה ואין מפליט ממנו ומה שקשה לזה ממה שהביא הטור בסי' ק"ה שהרשב"א כתב דחום כ"ש לא גרע מחום ביה"ש שמפליט ומבליע לא דמפליט מסכין אלא ר"ל מפליט מביה"ש ומבליע בסכין ומ"מ דחוק הוא לפרש כן בדבריו ובש"ך אבאר מזה: '''כללא''' דמלתא שהט"ז סובר דהרא"ש ורשב"א סוברים דאין חום ביה"ש מפליט מסכין אבל מבליע בסכין אלא דרשב"א חייש לשומן בעין אף באב"י ורא"ש לא חייש דברזל מפגימו דמועט הוא ומש"ה דווקא ב"י ומשום בעין ומש"ה שפיר הביא הטור דין הרשב"א דלרא"ש נמי מהני שיפה לבעין. אבל לומר שנעיצה מעביר כ"ק הא ליתא כלל וכלל כן הוא סברת הט"ז ומעתה נתבארו כל דבריו מ"ש וזה שאמר רותח קצת כו' היינו מה שאמר בקצר שאין חום ביה"ש רותח גמור דרצה הפרישה לדקדק הא רותח קצת שיפליט מסכין ונעיצה מעברת כ"ק לז"א דאינו כן. ומ"ש מתוס' חולין ח' היינו שהביאו הא דעובדי כוכבים דנעיצה מהני להסיר שמנונית לא מה שהוא בתוך הסכין ועיין בעבודת כוכבים ובחולין: '''ופש''' גבן לברורי כיון דיסוד מונח הוא דנעיצה אין מפליט כ"ק בסכין ואפשר אף השחזה וכדבעינן למימר לקמן א"כ איך מצינו ידינו ורגלינו בהא דכתב המחבר סימן קכ"א ס"ז דנעיצה מהני לד"ח כמו צנון והוא מגמרא ע"ז בסופו מעשה דשבור מלכא וסובר אתרוג וצנון שווין המה ואיך כתב בסי' צ"ז דאפי' מקונח ב"י אוסר הצנון והוא כפי' ב' ברש"י חולין קי"א צנון שחתכו בסכין של בשר אסור לאכול בחלב יע"ש ומה מועיל שיפה. וראיתי לתב"ש כאן אות ד' העיר בזה ותירץ דמ"מ מפליט קצת הנך רואה דנעיצה עכ"פ עושה דבר מה: '''ועתה''' אשובה אראה אשמור ציוני בתה"א ובקצר מפני שמעיין עמוק הוא. הנה בארוך צ"ד א' הביא פירש"י חולין קי"א דצנון בולע מטוח שע"פ הסכין ואח"כ הביא פי' ב' שמבליע אגב חורפא ואין מחוור כו' ועוד דאמאי אסור הצנון דהוה נ"ט בר נ"ט ע"כ פי' א' עיקר עכ"ל הנך רואה מש"ה דחה פי' ב' דהוה נ"ט בר נ"ט ושאר קושיות ולא דחי לה דאין מפליט בצונן מסכין ש"מ דמפליט ד"ח ודוחקא ואף שיש לדחות דה"ק דע"כ ליתא לפי' הב' משום שאר קושיות וא"כ אין לנו לומר כן בלא"ה דאין מפליט ד"ח בצונן הנה במ"ה כ' בפי' וז"ל ומה שהתיר לדוך בכלים של עובדי כוכבים ולחתוך צנון בסכין עובדי כוכבים ע"י הדחה א"כ קורט למה אסרו ע"כ משום בלוע שמפליט החריפות ועוד דא"כ למה נעיצה בעבודת כוכבים כו' אלא ד"ח צריך נעיצה לא הדחה בלבד ואלו סכין טריפה אמר מדיח ובכה"ב סכין ששחט צונן אמרי בעי הדחה הסכין עכ"ל הנך רואה שהשיג על בדק הבית במ"ש שם וז"ל דברים חריפין אין מפליטין כלל וסכין אסורה שמדיח ושוחט לכתחלה וכן צנון שחתכו אסור לאכול משום טיחה שעל הסכין משמע הא משום בלע לא ואף בסכין אוסר כה"ג מדכתב וכן משמע חד טעמא הוא ועוד דכתב השוחט בסכין אסורה שהדיחה מותר לכתחלה משמע אף של עובדי כוכבים ודאי דחום ביה"ש ודוחקא דמי לדוחקא וד"ח וכדבעינן למימר לקמן ומש"ה השיג עליו מקורט אלמא דמפליט אף בחנוני שמדיח יפה הסכין ועוד בעבודת כוכבים למה אמרו נעיצה י' פעמים ש"מ ד"ח מפליט אף צנון ואתרוג ובדפ"ב ב"ש וש"ר כתב דצנון שחתכו אסור לאוכלו לאו משום בלע אלא משום בעין ואנ"ט בר נ"ט מייתי לה משמע הא דאסורה אף בלע מפליט בצנון יע"ש ודוחק לומר דה"ק דאל תביא ראיה מצנון כו'. והברור ודאי כן הוא דמפליט ד"ח אף בצונן ע"י דוחקא. והרי אתה רואה שמביא בארוך ובקצר בית רביעי וש"א ראיה מקורט של חלתית לצנון דאוסר כולה אלמא דאין לחלק לדידיה בין צנון ובין חילתית דלא כמ"ש בתב"ש אות יו"ד. ובדף קכ"ד א"ב וקכ"ה כתב דנעיצה סגי אפי' לדבר חריף ומשמע וודאי התם דאף לצונן שאין חריף עכ"פ נעיצה בעינן ולא די בהדחה והקשה שם בד' קכ"ה מ"ש השוחט בסכין לחתוך צונן הדחה סגי תי' רת"ם דבלעה הסכין מרותח גמור ויש מי שתירץ דהתם תדיר כו' ובקכ"ד א' השיג הרא"ה עליו דמוכח מכאן דאין צונן חריף מפליט מסכין ובמ"ה כתב כבר גלינו דעתינו לעיל והיינו בדף צ"ד ושם מבואר דסובר דמפליט ואפ"ה די בנעיצה אלמא דסובר דנעיצה פולטת כ"ק מהסכין או כמו שאבאר לקמן. והנה לכאורה יראה סתירה בדברי הרשב"א דאלו בדף קכ"ד וקכ"ה יראה מפורש אף לצונן גמור בעי נעיצה ואלו בדף צ"ד ב' במ"ה כתב דאלמא דבר חריף נעיצה בעי דאל"כ ידיח וכדאמרינן סכין ששחט בה צונן הסכין בעי הדחה וסכין טריפה מדיח דמשמע מריהוט לשונו דוקא ד"ח בעי נעיצה אלא י"ל דה"ק דאם איתא למה נעיצה הוה לומר מדיח דודאי הדחה סר כל שומן כדמצינו בסכין ששחט וסכין טריפה אלא ודאי דליתא לדברי ב"ה וכל צונן לכתחלה בעי הסכין של עובדי כוכבים נעיצה ודיעבד אפשר דסגי בהדחה לסכין או הדחת צונן בעינן וצנון ושאר דברים חריפים אף דיעבד אוסר אם לא נעיצה דמפלטת קצת וד"ח מפליט מסכין ועיין במשמרת הבית ע"ג ב' וגם התב"ש העיר במקום ההוא בדף ע"ג יע"ש שוב ראיתי בתה"א דף ט"ו א"ב כתב דסכין ששחט טריפה די בהדחת סכין למר ולמר בהגעלה וסכין עובדי כוכבים בעי נעיצה מפני שבלעה רותח גמור א"נ תדיר: הנה יראה לומר דחום ביה"ש ודוחקא הוה כדבר חריף ודוחקא שכן משמע מכמה מקומות בתה"א וסברא נותנת כן והילכך ודאי סכין ששחט בה הרבה פעמים דצונן סגי בהדחה היינו בסתם צונן ולא לד"ח והא דסכין טריפה מדיח ושוחט היינו משום דבפ"א לא בלע כ"כ משום אין דוחק אותם קצת מפליטין ואף ד"ח כה"ג כן או אפשר דיש חילוק בין רותח גמור מאש או ע"י ביה"ש ולפ"ז המחבר בש"ע כאן שכתב שיפה ונעיצה וכתב לשון דיעבד משמע הא כל שלא נעצה אסור דיעבד וודאי הכין הוא דחום ודוחקא הוה כד"ח ומפליט כמו שפסק בסימן צ"ו בצנון ונעיצה מפלטת כ"ק ומש"ה ש"ד וכאמור וראיתי להפר"ח כאן באות ז' השיג על המחבר והביא ראיה מקורט ל"ל חורפא הא סתם חנוני אין נועץ ולדידי לא קשיא דודאי כן הוא אלא ד"ח מפליטין מסכין כל שנשתמש ע"י אש או תדיר וזהו עיקר איסורא דקורט ומש"ה הצריך כאן נעיצה להפליט אלא שהוא ז"ל הולך לשיטתיה באות ה' שהשיג על הש"ך והלך בדרך הב"ח ולענ"ד {{אצבע מורה}} דהעיקר כשיטת הפרישה והש"ך באות מ"ו וכמו שאבאר שם על נכון: '''עוד''' לו להפר"ח ראיתי בסי' צ"ד אות כ"ג כתב ולפי מה שהתבאר לקמן סימן קכ"א אות י"ט דאין הברזל בלא אור בולע כ"א כ"ק ולכך מהני השחזה א"כ די בכאן בכ"ק עכ"ל. הנה לפי דבריו כלל מחודש הוא עד מאוד ודבר נפלא לומר דברזל כ"ז שאין האש מהלך תחתיו אין בולע יותר מכ"ק ולפ"ז אם שמש בכף ברזל או כסף בכ"ר שתוחבו לתוך כ"ר שהוסר מאש אין בולע כ"א כ"ק וזה לא משתמיט בשום דוכתא ועוד דבצנון בסי' צ"ו פסקינן דבעינן ס' נגד כל הסכין ואין זכר שם דבעינן נגד הקליפת הסכין אף בד"ח כ"ש בדבר חם אלא שראיתי להבית לחם יהודה בסי' צ"ו אות ו' כתב כ"ק הסכין פ"י עכ"ל וספר פ"י אין ת"י ומ"מ אומר אני דאין הדין כן אלא כדי כל הסכין דודאי ברזל ושאר כ"מ בולעין אף שאין האור מהלך תחתיו בכולה ולא משתמיט שום א' מהאחרונים לומר כן ונ"מ משמע דבכולה סכין משערין ולא כ"ק וחס ושלום לומר כן להלכה ומה שמהני השחזה להמחבר לכתחלה לאכול רותח צ"ל דהשחזה אינו מסיר הקליפה אלא מבלבל הטעם ואין לו כח עוד לצאת ולבוא כמ"ש הדרישה כאן אות ו' והוא ז"ל כתב דזה דוחק וכתב דמה שבפנימות הסכין אין בו כ"כ בלע בשפע ואין חום ביה"ש מפליטו ומה יענה לסי' קכ"א להמחבר דאף השחזה מועיל לרותח ומוטב לסבול הדוחק שכתב מתחלה ומעתה מיושרין כל המקומות שבשו"ע דודאי בכל הוא דמשערין וכן הוא מרגלא בפומי המורי הוראות המומחים ולא ראיתי לשום אחד מהם שיאמר בהיפך {{אצבע מורה}} וכזה נ"ל עיקר ואף דבב"ה ד' קכ"ז ב' כתב כן אנן לא קיי"ל כן ואף דיעבד סמכינן אהשחזה אף לרותח ע"כ הטעם דמבלבל ואיקלש טעמא וכמ"ש כאן באורך: '''והנה''' חזות קשה אני רואה בפרישה סי' קכ"א אות כ"ה כתב וז"ל דהרמב"ם בפ"ז מהלכות מ"א כתב לחתוך רותח מהני שיפה ונ"ל דסתם סכין אב"י ואין אוסר אלא קליפה ואותה קליפה הלכה ע"י שיפה ודוקא שיפה ולא נעיצה עכ"ל הנה תמה אני דבסתם כ"ע שאב"י מ"מ לכתחילה נט"ל אסור ואנה יש חילוק לענין לכתחלה לומר דאין בו איסור אלא כ"ק והוא ז"ל הלך לשיטתה במ"ש בכאן אות ו' בדרישה וכבר כתבנו כאן מ"ש לומר בהא יע"ש: '''עוד''' אודיע לך שמ"ש רמ"א בסי' קכ"א ס"ו והכי נהוג לכתחלה משמע דיעבד סומכין על השחזה לאו היינו טעמא אלא דמיירי מסתם סכין הניקח מעובדי כוכבים דאין ב"י ומשו"ה בדיעבד ש"ד הא בב"י אין אנו סומכין כלל על השחזה אמנם הש"ך שם אות כ' כתב דיעבד מהני השחזה יע"ש ומשמע אפי' בב"י ולישנא דרמ"א היה קשה ליה דפשיטא לכתחלה הוא. ועיין בר"מ פי"ז מהמ"א יש שם פירושים אי סובר סתם כ"ע אב"י והפרישה סי' קכ"א יפרש דאינו ב"י הנה הואלנו לפרש ולהאריך בזה כי יסוד גדול בכמה דינים ומפצי ששערי בינה בעו"ה נעלמו ממני לכן הוצרכתי להאריך ולקמן אי"ה בסי' צ"ד וצ"ו וקכ"א אבאר עוד ובש"ך כאן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף