פיוטים/ליל שיכורים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הערות באדיבות המעיר)
(תבנית שולי הגליון)
שורה 94: שורה 94:


'''אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל פּוֹלִין כְּתוּשִׁים. מִפִּי הַמֶּלֶךְ וְהַהֶגְמוֹן וְהָרָאשִׁים. כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יַעֲלוּ עָלָיו חֲמֻשִׁים. לְגָרְשׁוֹ מִתּוֹךְ קְהַל קְדוֹשִׁים''' <small>(גאל ישראל)</small>
'''אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל פּוֹלִין כְּתוּשִׁים. מִפִּי הַמֶּלֶךְ וְהַהֶגְמוֹן וְהָרָאשִׁים. כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יַעֲלוּ עָלָיו חֲמֻשִׁים. לְגָרְשׁוֹ מִתּוֹךְ קְהַל קְדוֹשִׁים''' <small>(גאל ישראל)</small>
{{שולי הגליון}}

גרסה מ־20:48, 7 באוקטובר 2018

לֵיל[1] שִׁיכּוֹרִים[2] הוּא זֶה הַלַּיְלָה[3]. לִשְׂמוֹחַ בְּיַיִן הַטוֹב וְלָגִילָה. פּוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר נִקְרָא בְּגִּילָה[4]. יִזְכּוֹר לָּנוּ בִּקְרִיאַת מְּגִילָּה[5] (המעריב ערבים)

בַּלַיִל הַזֶּה יִשְׁכְּרוּ כָּל יְצוּרִים. לְהִזָכֵר חוֹק אֲשֶׁר נִקְבַּע בְּפוּרִים. אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים. לִשְׁתּוֹת מַיִם הַמְאָרְרִים (אוהב עמו ישראל)

פּוּרִים בְּיַיִן פּוֹתְחִים בְּבָרוּךְ עַל שֻׁלְחָן אֲשֶׁר עָרוּךְ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יְשׁוֹרֵר שִׁיר נוֹעַם עַלֵי יַיִן בִּקְהַל עָם בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יְמַלֵא כּוֹסוֹת כְּדָת מַה לַעֲשׂוֹת בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יִשְׁתּוּ יַיִן כָּל רוֹאֵהוּ עַד לֹא יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים לֹא יִקַּח נֶשֶׁך וְתַרְבִּית אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה יַיִן מֵחָבִית בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִפֶן לְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יִשְׁכְּרוּ בְּיַיִן לָבָן וְיֵרָצֶה כְּמִנְחָה וּכְקָרְבָּן בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים אִכְלוּ וּשְׁתוּ רֵעִים זַמְּרוּ לְיֵין הַטּוֹב כִּי נָעִים בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים שַׁחֲטוּ אַוָוזִים וְתַרְנְגּוֹלִים כִּי בְּזֹאת תִּהְיוּ נִגְאָלִים בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים זִכְרוּ תּוֹרַת רִאשׁוֹנִים מַעֲשֵׂה אָבוֹת יַעֲשׂוּ בָּנִים בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים שִׁמְעוּ בְּנֵי אֵיתָנִים מַהֲרוּ וְאִכְלוּ מַשְׁמַנִּים בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יִשְׁתֶּה יַיִן טוֹב אֲשֶׁר יַרְוֶה כְגַן רָטוֹב בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים אֲשֶׁר לֹא זָקַן יִשְׁתֶּה מִן הַקַנְקַן בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יִזְכּוֹר יֵין בְּרִיתוֹ כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יַקְרִיבֵהוּ אֶל חִכּוֹ לְרָחְבּוֹ וּלְאָרְכּוֹ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים בְּיִשְׂרָאֵל לְפָנִים יָקָר הוּא מִפְּנִינִים בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים כּוֹס יַיִן בְּיָדוֹ יַעֲמִיד וְיַעֲרוֹךְ עַל פִּיו תָמִיד בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יִשְׁתֶּה יַיִן יָשָׁן אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִישָׁן בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יַיִן תָּמִיד יְרוֹקֵן לִפְנֵי נַעַר וְזָקֵן בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יִשְׁלַח לְרֵעֵהוּ מָנוֹת וְלָאֶבְיוֹנִים מַתָּנוֹת בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים אִכְלוּ רֵעִים וּשְׁתוּ אִישׁ בְּאָהֳלוֹ וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים אוֹהֵב שִׂמְחָה אוֹהֵב יַיִן יַעֲשִׁיר וְכָל כְּלֵי זֶמֶר וּכְלֵי שִׁיר בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים אַל תִּשְׁתֶּה יַיִן רַע עַיִן קּוֹדֶם תִּשְׁבּוֹר צְמָאַךָ אֶל הָעַיִן בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים בַּמֶּה יְזַכֶּה אִישׁ זְכוּתוֹ שָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֵד עֲוֹנוֹ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים גִּילָה רִנָּה חֶדְוָה וְדִיצָה הִקָבְצוּ לִשְׁתּוֹת וְעֻצוּ עֵיצָה בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה מַאֲכָל טוֹב וּמִשְׁתֶּה יְשַׂמְּחֶנָּה בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים דָּלֹה תִדְלֶה יַיִן מֵחָבִיוֹת בַּלַּיְלָה הַהוּא תְהִילוֹת דוּמִיוֹת בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים הַיַיִן בְּפִיךָ תָמִיד שָׁגוּר וְסֵפֶל אַדִּירִים יִהְיֶה סָגוּר בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיַּיִן וְאוֹיְבֵינוּ יִהְיוּ כְּאַיִן בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בְּכוֹס מָלֵא מִכֶּתֶם אוֹפִיר לֹא תְסֻלֶּה בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים יֵין מַלְכוּת יִשְׁתּוּ וִיְסַלְסְלוּ בַּחוּרִים שִׁכּוֹרִים יַחְדָּיו יְצַלְצְלוּ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים כָּל אֲשֶׁר יַמְרֶה פִּיו מִלֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת וְהָיָה לֶאֱכֹל בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים לֵץ הֹמֶה וּמַיִם וּמִשֵׁכָר וְהַשׁוֹתֶה מֵהֶם לֹא יַרְבֶּה שָׂכָר בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים מִשְׁתֶּה שֶׁלְךָ יִהְיֶה לְהֶפְקֵר וְשׁוֹתִים הַרְבֵּה לְאֵין חֵקֶר בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים מָאן דְאִית לֵיה בּוּשְׂמַיָא בְּרַחְמֵיה מַסִיק לֵיה וְיִקְנֶה שֵׁם טוֹב וְיִהְיֶה עוֹלֶה בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים נָתֹן תִּתֵּן מַתָּנוֹת לָעֲנִיִים לֹא לִשְׁפָחוֹת וְלֹא לָעֲבָדִים בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים שֶׁכָּל אָדָם מַאֲרִיךְ בִּסְעוּדָתוֹ וּמִן הַשָׁמַיִם יְמַלְאוּ שְׁאֵילָתוֹ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים שׁוֹתֶה כַּדָת וְכַהֲלָכָה זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים שׁוֹמֵר מִצְוָה שׁוֹתֶה תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ נִבְרְאוּ לְשַׁמְשׁוֹ בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים שַׁבְקֵיה לְרַוְיָה דְמִנַפְשֵׁיה נָפִיל לֹא יָקוּם כִּי יִפּוֹל כְּמוֹ פִּיל בְּלֵיל חַג פּוּרִים
פּוּרִים תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי זֶה כָּל הָאָדָם בְּלֵיל חַג פּוּרִים

פּוּרִים יַיִן אֲשֶׁר הוּקַם לִשְׂמוֹחַ פְּנֵי אִישִׁים. יָבֹא וְיָגֵל פְּנֵי אֲנָשִׁים וְנָשִׁים. אָרוּר הָאִיש אֲשֶׁר יֹאכַל עֲדָשִׁים. בְּלֵילֵי פּוּרִים וּבַמּוֹעֲדִים וּבֶחֳדָשִׁים (בגילה)

אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל פּוֹלִין כְּתוּשִׁים. מִפִּי הַמֶּלֶךְ וְהַהֶגְמוֹן וְהָרָאשִׁים. כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יַעֲלוּ עָלָיו חֲמֻשִׁים. לְגָרְשׁוֹ מִתּוֹךְ קְהַל קְדוֹשִׁים (גאל ישראל)



שולי הגליון


  1. נדפס במחזור ויטרי סימן תס"ה. וחלק ממנו סדור ע"ס א"ב כמודגש בפנים ונראה שחסרו איזה שורות. יש שרצו לפקפק על פיוט זה אם רבנו שמחה מויטרי תלמיד רש"י אספו אל מחזורו או שידי זרים שלטו בו, וממילא באו לפקפק בכל ראיה ממחזור זה, ונמשכו אחריהם כמה יראים וכן שלמים לומר שפיוט זה הוא ליצנות בעלמא. והנה מעיון בפיוט זה ולהבדיל בפיוטי פורים אחרים אשר נכתבו לליצנות בעלמא, נראה שלא קרבו זה אל זה כל עיקר, ואדרבה פיוט זה מבוסס על מקראי קודש והלכות פסוקות ואין יסוד להניח כי יד זרים היתה בו. (ראה עוד: שו"ת דברי יציב או"ח סי' רצ"ז ס"ק ו').
  2. בכ"מ כאן מבואר בפשוטו דנקיט רבנו כדעת רש"י רבו ודעימיה דהא דחייב אינש לבסומי כו' פי' שיש חובה להשתכר ממש. שיטות הראשונים בזה הובאו בהרחבה בס' שמחת יהודה (ברכה) ח"א פרק כ"ה עיי"ש.
  3. בכ"מ כאן מבואר בפשוטו דנקיט דהמשתה והחיוב לבסומי הוא ג"כ בלילה. וציינתי במקומן. לבד מהתיבות החוזרות בכל הפיוט: בליל חג פורים. אך בכל הפיוט נוקט שאר מצוות היום משלוח מנות ומתנות לאביונים ומסיים על פי דרכו: בליל חג פורים. וא"כ ליכא למידק מינה.
  4. עַל שֵׁם הַפּוּר נִקְרָא בְּגִּילָה. יש שהעירו דאולי צ"ל: בַּגוֹלָה, (עי' תענית כ"ב ב' ורש"י שם דבבל איקרי גולה) ומה שהביאם לזה שקראו לִשְׂמוֹחַ בְּיַיִן הַטוֹב וּלְגִילָה, וא"כ התיבה חוזרת ואינה חורזת. ולפי הנקודות שבאו הנה וכן ישר לקרוא: וְלָגִילָה, א"צ לזה.
  5. יִזְכּוֹר לָּנוּ בִּקְרִיאַת מְּגִילָּה. נראה ביאורו ע"פ מה שכתב בעל עקידת יצחק (שער נא): והנה לפי שלא ראתה החכמה האלהית לציין יום נועד לזכרון מלחמת עמלק, רשם וקבע זכרונו בעוצם שנאתו ורוע כוונתו, כמו שאמר זכור את אשר עשה לך עמלק וגו', על הדרך שפירשנו בשער מ"ב. וסוף סוף חתם באומרו לא תשכח, כי ראה שהוא מעותד אל השכחה לפי שלא נקשר במעשה מה. וכבר באו חכמינו וקבעו מעשה לזה על ידי זכירת מעשה המן כו'. ע"כ. ויסודו ממגילה (ז' א') כתב זאת זכרון בספר כו' בספר מה שכתוב במגילה. וזו הזכירה שמגילה. ויש לצרף לזה מה שכתב הגר"י הוטנר בפחד יצחק לפורים (ענין ב) בביאור הא דהפיל פור הוא הגורל שבזה נאמר ענין עמלק שבאדום שזורק טרוניא בין שאר האומות והנהגה זו מצאנו ראשונה בהמן שהפיל פור שהוא לשון פרסי אף שהי' עמלקי והיינו ששלח טרוניא בין הפרסיים כנגד ישראל. ולפ"ז אפש"ל דיבואר היטב דפורים על שם הפור הוא מענינא דנא, וְיִכּוֹנוּ יפה דברי הפייט: פּוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר נִקְרָא בְּגִּילָה, יִזְכּוֹר לָּנוּ בִּקְרִיאַת מְּגִילָּה.
    עוד אפשר שכוונתו בענין נִקְרָא בְּגִּילָה כו' בִּקְרִיאַת מְּגִילָּה הוא למשנ"ת בגמ' מגילה (י"ד א') רב נחמן אמר קרייתא זו הלילא. ונפסק כן ברמב"ם להלכה (פ"ג מהל' חנוכה ה"ו): שקריאת המגילה היא ההלל.