עריכת הדף "
פורטל:תרי"ג מצוות/תפילה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==שאר מונים== דמחייבין דבית ישראל לצלויי תלתא זימני ביומא, שנאמר (תהלים נה יח) ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי. [וכתיב ביה בדניאל (ו יא) כד ידע די רשים כתבא על לביתיה וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד ירושלם וזמנין תלתא הווה בריך על ברכוהי ומצלי ומודה קדם אלהיה כל קבל די הווה עביד מן קדמת דנא (מהדו' מירסקי)]. ואמר רב יוסף ב"ר חנינא תפילות אבות תיקנו, אברהם תיקן תפלת שחרית שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה', ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל. יצחק תיקן תפילה של מנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפילה, שנ' אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. יעקב תיקן תפילה של ערבית, שנאמר ויפגע במקום וילן שם, ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר ואתה אל תתפלל בעדי ואל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי וכו'. (שאילתות ח) דמחייבין דבית ישראל לצלויי בכנישתא דמייחדא לצלויי, כדאשכחן ביעקב דצלי בבי מקדשא היכא דמייחדא לצלותא, דכתיב "ויפגע במקום" ואין פגיעה אלא תפילה, שנא' ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי. ומתבעי ליה לבר ישראל למיקבע דוכתא לצלותא, דא"ר חלבו א"ר חנינא כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד אי תלמידו של אברהם. ומנלן דקבע אברהם מקום לתפילתו, דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר ויעמד פנחס ויפלל. וצורבא מרבנן מיתבעי ליה לצלויי היכא דיתיב וגריס, דאמ' ליה רבא לרפרם בר פפא נימא לן מר מהלין מילי מעליי דאמרת לן משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא, אמר ליה הכי אמר רב חסדא, מאי דכתי' אוהב יי' שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב יי' שערים המצויינין בהלכה מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות. והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא, אין לו להקב"ה בעולמו משחרב בית המקדש אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. רבי אמי ורבי אסי הוו שבקין תליסר בי כנישתא דהוו בטבריא ומצלן בי עמודי היכא דגרסין וכו'. (שאילתות כב) ואותו תעבוד בתפילה. (רס"ג עשה ב) ואות וטוטפות ומזוזות ושלוש תפילות למדי. (רס"ג, עשרת הדברות: א ג) להתפלל בכל יום, שנאמר ולעבדו בכל לבבכם, ותניא בספרי איזוהי עבודה שבלב זו תפילה. (סמ"ג עשה יט) להתפלל בכונה בכל יום, שנאמר ולעבדו בכל לבבכם ודרשו רבותינו ז"ל איזוהי עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפילה בכונה. להתפלל בכונה פי' אע"פ שעיקר תפלות דרבנן מ"מ יש תפילה שהיא מן התורה, דכתיב (דברים ד) ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך. (סמ"ק סי' יא) מדחשיב [הסמ"ק] זה במצות עשה ש"מ שהיא מן התורה לעולם, והכל לפי העת: בעת צרה שלא תבא או שיוציאנו המקום מהצרה. ואף בזמן שבית המקדש קיים שהיו ישראל שרויים על אדמתם שקטים, מתפללין על קרבנות צבור שיתקבלו ברצון, כמו שתיקנו חכמים מעמדות שהיו מתענין ד' ימים בשבוע, ודרשוהו בספרי מדכתיב (במדבר כח) תשמרו להקריב לי במועדו פירש במעמדו. (רבינו פרץ בהגהותיו על הסמ"ק שם) ועבדתם את יי אלהיכם (שמות כג כה) ובעבודה נרמז התפילה, וכתיב "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" ואיזהו עבודה שעיקרה בלב הוי אומר זה תפילה. ולשון עבודה היא לכבוש המחשבה הטהורה בעסקי העולם הבא, ולהביא בשעבוד הכוונה. ולזה חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים (ברכות ל). ואמר רבנו החסיד זכרונו לברכה, עיקר עבודת המשכילים וחושבי שמו ובו תדבקון (דברים יג ה), וזה כלל גדול שבתורה לתפלה ולברכות, להסכם מחשבתו באמונתו כאלו דבקה למעלה, לחבר את השם באותיותיו, ולכלול בו עשר ספירות כשלהבת קשורה בגחלת, בפיו יזכירנו בכינויו ובלבבו יחברנו בבנינו ובכתבו. סימן לדבר אמור לחכמה אחותי את ומדע לבינה תקרא (משלי ז ז). (רבינו עזרא מגרוניא) להתפלל בכל יום, שנאמר ועבדתם את ה' אלהיכם איזה היא עבודה שבלב, הוי אומר תפילה. טעם מצוה זו, לפי שבתפילותינו אנו משתדלים להדמות למלאכים בשפה ברורה נקדישך, יען עבודתם מופשטת מבלי היות בה תערובות דבר גופניי אלא לביי טמון נסתר ונעלם, זו היא עבודת הלב. ושימת ידיו על לבו בתפילה לזכרון* (*לעורר טוהר המחשבה כמו המלאכים) ולעבדו בכל לבבכם. (טעמי מצוות עשה לה) להתפלל בכל יום בכוונת הלב, שנאמר "ואותו תעבודו", וכתיב "ולעבדו בכל לבבכם", אף על פי שהיא מצוה כוללת כל תרי"ג מצות, שעבדיו אנחנו שהוציאנו מארץ מצרים מהיות להם עבדים, ותמורת עבודת פרך בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה נתן עלינו יתברך עול עבודתו תרי"ג מצותיו, כדאיתא בזהר סוף פרשת בהר סיני, וכן כתב רמב"ן ורמב"ם, מ"מ מפי השמועה למדו דיש כאן מצוה פרטית, זהו שאמרו בספרי: איזו היא עבודה שבלב - זו תפלה, וכן כתב רמב"ם וסמ"ג וסמ"ק. ומנאה בסמ"ק עם המצות התלויות בלב, כיון דהקב"ה תלאה בלב, ואם לא כיון בה לא יצא ידי חובתו, ועונשו גדול מאד, כדכתב רשב"י פרשת פקודי: כד קריב קמי מאריה וצלי צלותיה, ולא חייש על יקרא דמאריה, טב ליה דלא איברי, וקב"ה אמר כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו עכ"ל. וישעיה הנביא אמר: יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני לכן הנני יוסיף להפליא כו'. ומיירי במתפלל בלי כונה כדפירש ר' דוד קמחי. וזהו לשון נגש, כדארז"ל הגשה לתפלה. ממנין תרי"ג לרמב"ם סמ"ג סמ"ק ורש"ן גבירול. (חרדים פ"א יז) [[קטגוריה:פורטל תרי"ג מצוות]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף