עריכת הדף "
ערך/שומע כעונה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==אם שומע כעונה מדין שליחות== הפמ"ג בפתיחה כוללת (ח"ג כח, וח"ב סוף טז) מביא לב"ח (ס"ס תלד) דכמה מצוות תלויין בדיבור כגון תפילה וברכות דיכול לעשות ע"י שליח כששומע ממנו. וכן הוכיח הגר"ש קלוגר בספר החיים (סי' קפו). וכ"כ הנצי"ב בהעמק שאלה (נד יח, קנד ב) ובחקרי לב (הוצ' המאור, או"ח ח"א עמ' רמו:). והחת"ס (או"ח נ"ה ד"ה ומאי) מבאר כן בדעת ההג"א פ"ק דחולין דשוכ"ע מדין שליחות הוא. וכן נראה לדקדק בדעת כמה פוסקים אף שלא כתבו כן מפורש, דהנה להעולת שבת ובנין שלמה אמרי' מצוה בו יותר משלוחו גם בשומע כעונה (הובאו לעיל). וכן ביאר באולם המשפט (שפב סק"ד) דברי הסמ"ע והמג"א, אם ת"ח יוצאין ידי חובה בהבדלה שבבית הכנסת. אכן התוספות שבת סובר דבשומע כעונה לא שייך לומר מצוה בו יותר מבשלוחו, "דכיון דקיי"ל שומע כעונה מיקרי בו ממש". וכך צ"ל בדעת הפוסקים שע"י שוכ"ע אפשר להוציא גם על ברכת שהחיינו, אף שגבי העושה מצוה לחבירו כתב הרמב"ם (פי"א מברכות) דאינו מברך שהחיינו [עי' יד אפרים (תקפה על מ"א סק"ג) וכת"ס (יו"ד קנ) שמסכים עמו ומפרש כן דברי הב"י, וכן נראה מכס"מ (הל' ברכות שם) ופר"ח והגר"א (תקפה ס"ב)]. וע"ע בשואל ומשיב חמישאה (ח"ב ס"ס כב) ובהג' הר צבי על הטור (אה"ע סה) משם גדול אחד, דאפשר לטעון לש"ץ – לתיקוני שדרתיך ולא ליעוותי, והיא טענה האמורה בשליחות. אך י"ל דש"ץ שאני ואינו ענין לדין הכללי דשומע כעונה. ובבית מאיר ומור וקציעה ומאמר מרדכי וערוך השולחן (סי' תלב) ומשנ"ב (שם סק"י) וחיי אדם (קיט ס"כ) כתבו דשליח למצוה מוציא למשלחו גם על ברכת המצוה מכח השליחות. ובמנ"ח (שסד סק"ח) כתב להוכיח דשייך שליחות על וידוי, ווידוי הוא בדיבור. כמו"כ באגרות משה (או"ח ח"ב עב ד"ה ולכן) משמע דשייך שליחות בדיבור. אלא דמכל הני רבנן לא שמעינן דשומע כעונה הוא מדין שליחות רק שמעינן דאיכא שליחות על דיבור. [לבר מהב"ח ונצי"ב וחק"ל ועול"ש ובנ"ש ואולם המשפט]. והפמ"ג עצמו כתב בפתיחה שם, דהא דאחד מוציא את חבירו במצוות [שבדיבור] הוא מטעם שליחות, אולם אי"ז מדין שומע כעונה, דרק היכא דא"א לשליחות מוציאין מדין שוכ"ע. שמעי' דאיכא שליחות לדיבור אבל אינו הדין דשוכ"ע דהוא דין בפנ"ע. ויתכן דגם הגרש"ק נתכוין לזה. גם מרבותינו הראשונים אפשר לדקדק לנידון זה, דהר"ן בר"ה (ז: ברי"ף סד"ה אבל) כתב לענין ש"ץ דמטעם שליחות הוא. ובפסחים כתב דמברכים על מקרא מגילה ולא לקרוא מגילה, לפי שמצוה זו אפשר לקיים ע"י אחר. ובס' מלכי בקודש (הל' פסח תפט) הקשה דהא יוצא מדין שומע כעונה א"כ למה החשיבו הר"ן שאחר עושה בשבילו. אכן אם הר"ן סובר דשוכ"ע הוא מדין שליחות, מובן למה החשיב הר"ן לקריאת המגילה כשאר מצוות שאפשר לעשותם ע"י אחרים. וכך מוכח גם בבנימין זאב (סי' רא), שכתב שבן יכול למנות שליח שיאמר קדיש על הוריו, והא קדיש דיבור הוא ובכ"ז מהני בשליחות. ועל כולם יש להביא הראיה מהמשנה סוף פ"ה דברכות: "ואם ש"ץ הוא סימן רע לשולחיו מפני ששלוחו שא"כ", דש"מ שאף על מילי דדיבור שייך שליחות. אך שיש לדון בזה כנ"ל אם ש"ץ שאני.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף