ערך/שבת הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(אבני יסוד)
 
(אמירת הגדה בשבת הגדול)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
'''שבת הגדול''' הוא כינויה של השבת שלפני פסח.
== טעם שנקראת כך ==
== טעם שנקראת כך ==
השו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תל|סימן תל]]}} כתב: שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו.


== דרשת שבת הגדול ==
== דרשת שבת הגדול ==


== אמירת ההגדה בשבת זו ==
== אמירת ההגדה בשבת זו ==
הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תל|שם]]}} כתב שמנהג לומר במנחה ההגדה מתחילת 'עבדים היינו' עד 'לכפר על כל עוונותינו'.
ובמור וקציעה תמה על כך מאוד כי בכך אנו עושים הפך מה שאנו אומרים בזאת ההגדה, "יכול מראש חודש ת"ל בעבור זה, לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", הרי שאין לומר את ההגדה אלא בליל הסדר ואין להקדים, וצ"ע מהיכן יצא מנהג זה ומה טעם יש בו שעל כל פנים צריך למצוא סמך למנהג. ואכן בביאור הגר"א כתב מכח קושיה זו שאין לומר ההגדה בשבת הגדול. וכן הובא בביאור הלכה.
ומקור דברי הרמ"א ממה שכתב ראבי"ה {{ממ|[[ראבי"ה/תכה|סימן תכה]]}}: נהגו התינוקות להקדים לקרות ההגדה ביום שבת הגדול. ובטעם הדבר כתב: ונראים הדברים כדי להסדיר בפיהם ויבינו בפסח וישאלו. הרי שעיקר טעם אמירת ההגדה בכדי להתכונן בכך כראוי לליל הסדר, אך בראבי"ה משמע שאך התינוקות נהגו כן כחלק מהדברים הנעשים כדי לעוררם בכדי שישאלו, אך בדברי הרמ"א משמע שהיה זה מנהג כללי שכל אחד ואחד קרא ההגדה בשבת הגדול.
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־11:11, 18 במרץ 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שבת הגדול

שבת הגדול הוא כינויה של השבת שלפני פסח.

טעם שנקראת כך

השו"ע (סימן תל) כתב: שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו.

דרשת שבת הגדול

אמירת ההגדה בשבת זו

הרמ"א (שם) כתב שמנהג לומר במנחה ההגדה מתחילת 'עבדים היינו' עד 'לכפר על כל עוונותינו'. ובמור וקציעה תמה על כך מאוד כי בכך אנו עושים הפך מה שאנו אומרים בזאת ההגדה, "יכול מראש חודש ת"ל בעבור זה, לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", הרי שאין לומר את ההגדה אלא בליל הסדר ואין להקדים, וצ"ע מהיכן יצא מנהג זה ומה טעם יש בו שעל כל פנים צריך למצוא סמך למנהג. ואכן בביאור הגר"א כתב מכח קושיה זו שאין לומר ההגדה בשבת הגדול. וכן הובא בביאור הלכה.

ומקור דברי הרמ"א ממה שכתב ראבי"ה (סימן תכה): נהגו התינוקות להקדים לקרות ההגדה ביום שבת הגדול. ובטעם הדבר כתב: ונראים הדברים כדי להסדיר בפיהם ויבינו בפסח וישאלו. הרי שעיקר טעם אמירת ההגדה בכדי להתכונן בכך כראוי לליל הסדר, אך בראבי"ה משמע שאך התינוקות נהגו כן כחלק מהדברים הנעשים כדי לעוררם בכדי שישאלו, אך בדברי הרמ"א משמע שהיה זה מנהג כללי שכל אחד ואחד קרא ההגדה בשבת הגדול.


מעבר לתחילת הדף