ערך/על הניסים

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי על הניסים

על הניסים היא תפילה הנאמרת בחנוכה ובפורים, בהודאה לה' על הניסים והנפלאות שנעשו לישראל באותם הימים, ולחלק גירסאות אף כבקשה על ישועת עם ישראל בימינו.

תקנה

תפילת על הניסים נתקנה על ידי יוחנן כהן גדול.

יש להוסיף תפילה זו בשמונה עשרה ובברכת המזון. מאחר שתפילה זו עניינה הודאה לה', לפיכך תקנו חז"ל לאומרה בברכת ההודאה, בשמונה עשרה נאמרת התפילה בברכת "מודים", אחרי "ועל כולם יתברך כו' תמיד לעולם ועד". ובברכת המזון נאמרת התפילה בברכת הארץ (ברכת "נודה לך"), בין "בכל יום ובכל עת ובכל שעה" ל"ועל הכל ה' אלקינו אנחנו מודים לך".

מבנה

התפילה כוללת משפט פתיחה זהה בחנוכה ובפורים, ותוכן המשך התפילה משתנה בהתאם למועד בו היא נאמרת. לחלק מהנוסחים יש לתפילה סיומת זהה בחנוכה ובפורים, לחלקם היא אינה זהה ולחלקם היא כלל אינה נאמרת.

נוסח

בין בחנוכה ובין בפורים, מתחילים:

על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

בחנוכה ממשיכים:

בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. ואתה ברחמיך הרבים, עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול.

בפורים ממשיכים:

בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, ביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ושללם לבוז. ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו, והשבות לו גמולו בראשו, ותלו אותו ואת בניו על העץ.

ומסיימים:

ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת.

ובפרי חדש כתב שבפורים אומרים: ועשית עמהם נס ופלא

יש הסוברים שסיומת זו נאמרת בלשון בקשה:

וכשם שעשית עמהם נס, כן עשה עמנו ה' אלקינו נסים ונפלאות בעת הזאת ונודה לשמך הגדול סלה.

וכעין זה במסכת סופרים (פ"כ ה"ה): וכניסי פלאות ותשועות כהניך אשר עשית בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כן עשה עמנו ה' אלקינו ואלקי אבותינו נסים ופלאות, ונודה לשמך לנצח, ברוך את ה' הטוב.

ויש סוברים שאין לומר סיומת זו בלשון בקשה.

ביאורים, דיונים ומשא ומתן

וזדים ביד עוסקי תורתך

באורחות חיים (ח"א הל' חנוכה אות כב, הובא בבית יוסף או"ח סימן תרפב) פירש הטעם ששינה ולא נקט דבר והפכו כמו רשע וצדיק גיבור וחלש וכו', שנקט לשון הפסוק (תהלים קיט נא) 'זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי'.

ובפרי חדש יישב, שהיפוכו של 'זדים' הוא 'ענויים', אאי אפשר להיות כל כך ענוים וכמו שכתוב (הושע ד ד) 'ועמך כמריבי כהן'.

עוד יישב, שכיון שעסקו שאמר 'עוסקי תורתך' כלל בזה גם שהיו ענוים וכמאמר חז"ל בעירובין (נה.) לא בשמים היא - לא בגסי הרוח היא, וכן אמרו בתענית (ז.) אין התורה מתקיימת אלא במי שדעת שפלה.

ובאליה רבה (סק"א) יישב, שבתיבת 'זדים' כוונתו לפריצי ישראל שהיו באותו הזמן, ובגמרא בגיטין (ז.) אמרו 'השכם והערב עליהם בבית המדרש והם כלים מאליהם', ולכן אמר 'ביד עוסקי תורתך'.

עוד ביאר, על פי מאמר חז"ל (אבות פ"ד מי"ג) שגגת תלמוד עולה זדון. ונמצא שכל שאינו עוסק בתורה אף בשוגג הרי הוא מזיד, ואם כן 'זדים' הם הפך 'עוסקי תורתך'.

וכשם שעשית להם וכו'

בתבואות שור הקשה שהרי אין להתפלל על הנס (שבת לב.), ויישב שבנס גדול שעל ידו התפרסם גדולת ה' והתקדש שמו ברבים, מותר להתפלל עליו ולא זו בלבד שאין מנכים לו מזכויותו אלא אדרבה יוסיפו לו זכויות על שעל ידו התקדש שמו יתברך בעולם.

רמזים

• יש בו קכ"ד תיבות כמנין יוחנן שתקנו.
• יש בו קכ"ה תיבות כמנין כהנים.

שכח להזכיר

אם שכח להזכיר "על הניסים" בברכת המזון, יוסיף ויאמר: הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו/בימי מרדכי וכו'

לעיון נוסף

פירושי סידור התפילה לרוקח, סימנים קמא-קמב

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף