עריכת הדף "
ערך/סיפור יציאת מצרים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==טעמים שלא תיקנו ברכה על סיפור יציאת מצרים== #כי יצא במה שאמר בקידוש{{הערה|מה שלא אמרו שיצא במה שאמר זכר ליציאת מצרים בתפילה או בזכירת יציאת מצרים שבקריאת שמע, עי' לקוטי מהרי"ח שרצה לתרץ משום דאינו יוצא אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך, אבל הקשה על זה ממה שמבואר באו"ח סי' תפ"ה שיוצא אף אם אין לו מצה ומרור, ולכן כתב תירוץ אחר {{ממ|על פי הפרי מגדים באו"ח סי' תע"ט}} דקריאת שמע ותפילה יוצאים גם קודם צאת הכוכבים.}} זכר ליציאת מצרים{{הערה|מעשה נסים {{ממ|[[הגדה של פסח (מעשה נסים)/פתיחה|פתיחה]]}} בשם הרי"ף; אבודרהם; פרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תעג#ו|או"ח תעג ו]] ד"ה ויאמר הא לחמא עניא}}; ועי' מעשה נסים {{ממ|שם}} שהקשה על זה. ועי' ברכת השיר {{ממ|ד"ה מעשה בר"א כו'}} מה שכתב עליו.}}. #משום שהוא מצוה שאין לה קצבה, שאפילו בדיבור אחד יצא{{הערה|אבודרהם ומעשה נסים {{ממ|[[הגדה של פסח (מעשה נסים)/פתיחה|פתיחה]]}} בשם הרשב"א; ועי' מעשה נסים {{ממ|שם}} שהקשה על זה. ועי' ברכת השיר {{ממ|ד"ה מעשה בר"א כו'}} מה שכתב עליו. ועי' עוד שמחת הרגל {{ממ|בפיסקא ואפילו כלנו חכמים וכו', ד"ה ויתכן}} בסגנון אחר קצת: שמצוה זו אין לה גבול וכל דאת מרבה לספר הוא בכלל מצות סיפור יציאת מצרים. וכ"ה בחידושי מהרי"א על התורה {{ממ|[[חידושי מהרי"א/פסח|לפסח]], ד"ה מצוה עלינו לספר}} שלספר ביציאת מצרים לית ליה קצבה דכל מה שהוא מספר הוא רק מעט מזעיר. ועי' דרך אמונה {{ממ|לרבי מנחם מענדיל רב דק"ק סיהאט, טשערנאוויץ תרט"ז, ענין הגדה ד"ה בהגדת מעשה נסים}}.}}. #כי במקום שתיקנו ברכה בגוף המצוה לא תיקנו עליה ברכה נוספת, כי אינו בדין לתקן ברכה על ברכה, וכיון שכבר תיקנו ברכה אגוף הגאולה, והיא ברכת אשר גאלנו, לא תיקנו עוד ברכה אחרת על זה{{הערה|מעשה נסים {{ממ|[[הגדה של פסח (מעשה נסים)/פתיחה|פתיחה]]}}. ועי' ברכת השיר {{ממ|ד"ה מעשה בר"א כו'}} מה שכתב עליו.}}. #שהברכה על הסיפור נכללת בברכת אשר גאלנו{{הערה|תורת משה לחת"ס על התורה {{ממ|לפסח, ד"ה עבדים היינו}} בשם יש מפרשין, ומה שלפי טעם זה נמצא שמברכים אחר הסיפור (ולא עובר לעשייתו) מפרש החת"ס {{ממ|שם}} על פי ההלכה שמתחילים בגנות (מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו וכו'), והנה כמו שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כמו כן חייב לראות עצמו כאילו הוא היה עובד עבודה זרה ועכשיו קרבו המקום לעבודתו, וממילא כמו שמצינו בטבילת גרים שמברכים לאחר טבילה מפני שקודם טבילה אינו יכול לומר וצונו {{ממ|עי' [[בבלי/פסחים/ו/ב|פסחים ו:]]}}, הכי נמי קודם הסיפור אינו יכול לומר וצונו מפני שעדיין אנו בבחינה כאילו הי' מעובדי עבודה זרה, ולכן מברכים אחר הסיפור בברכת אשר גאלנו.}}. #דעיקרה בלב ועל זכירה בלב לא תיקנו ברכה{{הערה|מערכי לב {{ממ|ערך יציאת מצרים דרוש סד דף קמו.; הובא בשדי חמד [[שדי חמד/כללים/ז/יג|כללים מערכת ז כלל יג]]}} שכך מתבאר מדברי הרא"ש בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/כד/ב|כלל כד סי' ב]]}}, ושהרב שבח פסח תמה בזה דהא כתיב והגדת לבנך וכיון שחייב להגיד לבנו בודאי צריך שיאמר בפה, והרב מערכי לב תירץ קושיתו זאת והוקשה לו כל שלא אמר ג' דברים אלו לא יצא ידי חובתו וכו', וגם ממ"ש בפסחים {{ממ|קיז}} חכם בנו שואלו אשתו שואלתו הוא שואל את עצמו, דמכל זה מוכח דבעינן הגדה בפה, ורצה לומר דמדאוריתא סגי בהרהור, וכל הני דמוכח מנייהו דבעינן הגדה בפה הוא מדרבנן, ולכן כיון דבעיקר המצוה מדאוריתא לא שייך ברכה לפי שהיא בלב, לא ראו לתקן ברכה על מה שהוסיפו מדרבנן, ושוב חזר בו שהרי כתב הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/חמץ ומצה/ו|הל' חמץ פ"ו]]}} מצות עשה לספר בנסים ונפלאות בליל ט"ו ניסן דכתיב זכור את היום הזה, וכן כתב במנין המצות {{ממ|עשין קנז}} וכן כתב הסמ"ג, וכן הביא מהרשב"א {{ממ|הובאו דבריו בעין יעקב בברכות, סוף פרק א}}, עיי"ש. ומה שהוקשה לו מההיא דאמר רבן גמליאל כל שלא אמר ג' דברים אלו לא יצא ידי חובתו, כתב עליו בשד"ח שנראה דמשמע ליה להרב דלא יצא ידי חובתו מדאוריתא קאמר, אבל אינו פשוט לומר כן, דעיין בהר"ן {{ממ|שם}} דלאו דלא יצא ידי חובתו כלל קאמר, אלא דלא יצא ידי חובתו כראוי, ודומה לזה הא דתנן {{ממ|[[משנה/סוכה/ב#|סוכה פרק ב]]}} אם כן היית עושה לא קיימת מצות סוכה מימיך, לאו דוקא דהא אינו אלא מדרבנן גזרה וכו' עי"ש, ומציין עוד לעיין בתוס' יו"ט {{ממ|[[תוספות יום טוב/סוכה/ב#|סוכה שם]]}} בשם התוס'.}}. #מפני שנכלל בכלל לימוד התורה{{הערה|מערכי לב {{ממ|שם; הובא בשדי חמד [[שדי חמד/כללים/ז/יג|שם]]}}, עיי"ש.}}. #משום דעיקר הברכות תיקנום להודיע כי מעשה המצוה נעשה לשם שמים, ומשום הכי לא תיקנו לברך על ההגדה דקריאתה זו הלילה שבחים שנשבחו לשמן וכל הדברים אידי ואידי בהודאה להודות שם ה' והא תו למה לי לברך להודי' כי נעשה לשם שמים{{הערה|שמחת הרגל {{ממ|בפיסקא ואפילו כלנו חכמים וכו', ד"ה ואפשר}}.}}. #שאין מברכים על מצוות שכליות{{הערה|שפת אמת {{ממ|ויקרא לב א, הובא במעינה של תורה על ההגדה ובאנציקלופדיה תלמודית ערך ברכת המצות כרך ד עמ' תקכה ציון 129}}.}}.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף