ערך/חזקה
חזקה בודאי נגע
בדין חזקה בודאי נגע, מצינו כמה שיטות וגדרים, א' יש אומרים שכל חזקה בודאי נגע אין הולכים אחר החזקה[1], ודוגמא לדבר באשה שספק מתי ראתה וודאי נגעה בטהרות, דאין הולכים אחר חזקת הטהרות.
ובביאור הדברים נתבארו באחרונים ב' נוסחאות, בשו"ת נפש חיה (יו"ד סי' ס"ד א' ד"ה והנה היה וד"ה אבל וד"ה ונראה), וכן בקהלות יעקב (סי' ס"ב) שביארו דמכיון שדין הטהרות תלוי בדין האשה, דהוו תולדה מהאשה, ול"פ בתולדה, וכ"מ בל' הר"ן בחולין פו: שכ' דכיון דודאי נגע תינוק בעיסה אזלה לה חזקתה ונעשית כתינוק, [וכ"כ הרמב"ן שם וריטב"א שם דעיסה כתינוק עיי"ש] וע"ע בס' אשר לשלמה תנינא י"ג ד"ה ונראה.
ויש המבארים באופ"א דודאי נגע היינו דהוי ריעותא בחזקת הטהרות, וסיוע לזה מלש' הרמב"ן שם "שהרי הורעה בפנינו", וכ"מ בלש' הריטב"א לק' כ"א. ד"ה המפלת, וכ"מ בנפש חיה שם בפי' ט', ובבית הלוי (ח"ב סי' ז' אות ד') עיי"ש. [וכ"מ בד' הריטב"א בעירובין שם, שכ' ב' טעמים חדא משום שדנים על הדר שהספק בא ממנו, ב' משום דכיון דודאי נגע פקעה חזקה, ומבואר דהם ב' טעמים נפרדים]. אמנם בריטב"א בעירובין שם פי' בשם הר"מ בר שניאור, דבכ"מ אין לנו לדון חזקה אלא מדבר שהספק בא ממנו. וכ"מ בתורא"ש ד"ה היכא וד"ה ה"נ, דכיון דטומאה דידהו משום לתא דידה לא מוקמי' להו אחזקתייהו. ועוד מצינו סברא זו בתור"פ עירובין ל"ה: וכ"פ בסד"ט שיורי טהרה סי' קצ"ט סק"מ ד"ה לכן נ"ל. וחכמ"ב בשם מים עמוקים סי' כ"א[2].
- ↑ כ"כ הריטב"א נדה י"ח. ובעירובין ל"ו. וכן בקידושין ע"ט. וכ"כ הרמב"ן בחולין פ"ו. ובקידושין במלחמות כ"א: ד"ה חזקה.
- ↑ וע"ע בזה בנובי"ת יו"ד סי' קכ"א, ובחזו"א יו"ד רט"ו וקה"י סי' ס"ב. וע"ע אחיעזר יו"ד סי' א' ד' משה"ק להר"מ בר שניאור. [ובעיקר הענין אי בחזקות אזלי' בתר החזקה בדבר שנולד בו הספק, עי' תורא"ש ב: ד"ה אדרבה מש"כ דחזקת המקוה עדיפא מחזקת הטומאה של הטובל, וכ"ה פשטות הגמ' קידושין ע"ט. אדרבה וכו', איברא דבתוס' ב. ד"ה והלל, וכן בתו' ג. ד"ה ושניהם, משמע דשוים החזקות, וכ"מ בתו"י בקידושין ע"ט. ד"ה אדרבה, ועיי"ש רש"ש, וכן במהרש"א כאן ב:, ועי' בשו"ת רע"א ח"א סי' ז', וסי' רכ"ח מה שפי' בדעת רב בקידושין ע"ט., ומבואר מדבריו ג"כ דהחזקות שוות].