ערך/דבר שאינו מסויים: הבדלים בין גרסאות בדף
(אשמח להערות מה הייתי צריך לשנות יותר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== תשלומי כפל === | === תשלומי כפל === | ||
לגבי [[תשלומי כפל]] ב[[גנבה]] לפי [[רש"י]] דבר שאין לנגנב סימן בו, לעומתו לדעת ה[[תוספות]] הפרוש הוא שהנגנב טען טענה לא ברורה כגון "בית מלא מסרתי לך" ולא ברור מה הכיל הבית, לדעת ה[[רשב"א]]<ref>בבא קמא סג א</ref> מדובר על דבר שאינו שלם. ה[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת בבא קמא]] ממעט מ"[[שמלה|שַׂלְמָה]]" דבר שאינו מסוים, שעליו לא משלמים תשלומי כפל<ref>{{תלמוד בבלי|בבא קמא|סג}}</ref>. ה[[רמב"ם]] השמיט דין זה, כיוון שלשיטתו "שַׂלְמָה" נצרכת לגופה, שגם גונב שלמה חייב בכפל<ref>{{רמב"ם|נזיקין|גניבה|ב|ב}}</ref>. | לגבי [[תשלומי כפל]] ב[[גנבה]] לפי [[רש"י]] דבר שאין לנגנב סימן בו, לעומתו לדעת ה[[תוספות]] הפרוש הוא שהנגנב טען טענה לא ברורה כגון "בית מלא מסרתי לך" ולא ברור מה הכיל הבית, לדעת ה[[רשב"א]]<ref>בבא קמא סג א</ref> מדובר על דבר שאינו שלם. ה[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת בבא קמא]] ממעט מ"[[שמלה|שַׂלְמָה]]" דבר שאינו מסוים, שעליו לא משלמים תשלומי כפל<ref>{{תלמוד בבלי|בבא קמא|סג}}</ref>. ה[[רמב"ם]] השמיט דין זה, כיוון שלשיטתו "שַׂלְמָה" נצרכת לגופה, שגם גונב שלמה חייב בכפל<ref>{{רמב"ם|נזיקין|גניבה|ב|ב}}</ref>. | ||
{{שולי הגליון}} | |||
גרסה מ־23:47, 9 באוגוסט 2020
דיניו
קניין
בדיני קניין, במקרה שאדם אמר "כל קרקעותי אני מוכר לך חוץ מקצת מהם" בלי לפרש חוץ ממה, או "אני מוכר לך קרקע מקרקעותי", ולא פירש איזה מהם. בשולחן ערוך נפסק שהמקנה לחברו דבר שאינו מסוים, ואין מינו ידוע - לא קנה[1]. עם זאת כשעשו קניין סודר בבית דין חשוב מועיל ככל אסמכתא[2].
השולחן ערוך מביא מקרה שקניין כזה מועיל "אם אמר לו: חלק כך וכך בשדה פלונית, הואיל וסיים השדה, אף על פי שלא סיים החלק, נוטל אותו חלק מהפחות שבאותה שדה", כיוון שהמוכר יכול להקצות את הקרקע הפחותה כרצונו והמוציא מחברו עליו הראיה.
שבועה
לגבי שבועה מבואר בתלמוד שבמקרה ש"אמר לו בית מלא מסרתי לך, וכיס מלא מסרתי לך, וזה אומר מה שהנחת אתה נוטל". הדין הוא שלא נשבעים על דבר שאינו מסוים במידה, במשקל ובמנין[3]. המכילתא[4] לומד דין זה מ"כֶּסֶף אוֹ כֵלִים" מה כסף שדרכו להימנות, אף כלים שדרכם להימנות, להוציא דבר שאינו מסוים שאי אפשר למנותו. התוספות[5] לומד דין זה מ"כי הוא זה", דווקא מסוים.
תשלומי כפל
לגבי תשלומי כפל בגנבה לפי רש"י דבר שאין לנגנב סימן בו, לעומתו לדעת התוספות הפרוש הוא שהנגנב טען טענה לא ברורה כגון "בית מלא מסרתי לך" ולא ברור מה הכיל הבית, לדעת הרשב"א[6] מדובר על דבר שאינו שלם. התלמוד בבלי במסכת בבא קמא ממעט מ"שַׂלְמָה" דבר שאינו מסוים, שעליו לא משלמים תשלומי כפל[7]. הרמב"ם השמיט דין זה, כיוון שלשיטתו "שַׂלְמָה" נצרכת לגופה, שגם גונב שלמה חייב בכפל[8].
- ↑ תבנית:שולחן ערוך
- ↑ ש"ך חושן משפט רג ו, רט ג. נתיבות המשפט רט ג. ערוך השלחן רט ב
- ↑ תבנית:תלמוד בבלי. תבנית:שולחן ערוך
- ↑ משפטים מסכת נזיקין טו
- ↑ בבא קמא סג א דיבור המתחיל "דבר"
- ↑ בבא קמא סג א
- ↑ תבנית:תלמוד בבלי
- ↑ תבנית:רמב"ם