ערך/בן פקועה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(הוספה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==אי בעי נחירה== | ==אי בעי נחירה== | ||
בשיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא קמא/מא/א|ב"ק מא.]]}} מביא בשם תוס' רי"ד דבן פקועה בעי נחירה ואם מת מיתת עצמו אסור באכילה. וכ"כ בפרשת דרכים {{ממ|[[פרשת דרכים/א|דרוש א]]}}. | בשיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא קמא/מא/א|ב"ק מא.]]}} מביא בשם תוס' רי"ד דבן פקועה בעי נחירה ואם מת מיתת עצמו אסור באכילה. וכ"כ בפרשת דרכים {{ממ|[[פרשת דרכים/א|דרוש א]]}}, אכן בתוס' שם ועוד ראשונים חולקים בזה. | ||
==בגונב בן פקועה וטבחו== | ==בגונב בן פקועה וטבחו== | ||
גרסה מ־22:05, 16 ביולי 2022
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בן פקועה
ברכה על השחיטה
כתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תקכה) שכששוחט בן פקועה משום מראית העין צריך לברך על השחיטה, וכ"כ לענין הפרשת חלה בעיסת ארנונה שאין מפריש אלא משום מראית העין (פסחים ו.) מכל מקום מברך על הפרשתה[1].
ובשו"ת בשמים ראש (סימן רפג) כתב שלא יברך על השחיטה[2].
גדר ההיתר
חקרו המפרשים[3] בגדר היתר בן פקועה, האם חשוב שהותר הולד בשחיטת האם, או שדין הוא בבן פקועה שאינו חייב בשחיטה אף ששחיטת האם לא עלתה לולד.
אי בעי נחירה
בשיטה מקובצת (ב"ק מא.) מביא בשם תוס' רי"ד דבן פקועה בעי נחירה ואם מת מיתת עצמו אסור באכילה. וכ"כ בפרשת דרכים (דרוש א), אכן בתוס' שם ועוד ראשונים חולקים בזה.
בגונב בן פקועה וטבחו
בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' יד) כתב שהגונב בן פקועה וטבחו אינו חייב עליו כיון דשחיטת בן פקועה אינו לצורך היתר אכילה.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |