ערך/בן פקועה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(ניסוח ובקשת דיוק מקום) |
(הרחבה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==גדר ההיתר== | ==גדר ההיתר== | ||
חקרו המפרשים בגדר היתר בן פקועה, האם חשוב שהותר הולד בשחיטת האם, או שדין הוא בבן פקועה שאינו חייב בשחיטה אף ששחיטת האם לא עלתה לולד{{ | חקרו המפרשים{{הערה|עי' אתוון דאורייתא {{ממ|כלל יד}}.}} בגדר היתר בן פקועה, האם חשוב שהותר הולד בשחיטת האם, או שדין הוא בבן פקועה שאינו חייב בשחיטה אף ששחיטת האם לא עלתה לולד. | ||
==אי בעי נחירה== | |||
בשיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא קמא/מא/א|ב"ק מא.]]}} מביא בשם תוס' רי"ד דבן פקועה בעי נחירה ואם מת מיתת עצמו אסור באכילה. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־22:24, 16 במרץ 2022
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בן פקועה
ברכה על השחיטה
כתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תקכה) שכששוחט בן פקועה משום מראית העין צריך לברך על השחיטה, וכ"כ לענין הפרשת חלה בעיסת ארנונה שאין מפריש אלא משום מראית העין (פסחים ו.) מכל מקום מברך על הפרשתה[1].
ובשו"ת בשמים ראש (סימן רפג) כתב שלא יברך על השחיטה[2].
גדר ההיתר
חקרו המפרשים[3] בגדר היתר בן פקועה, האם חשוב שהותר הולד בשחיטת האם, או שדין הוא בבן פקועה שאינו חייב בשחיטה אף ששחיטת האם לא עלתה לולד.
אי בעי נחירה
בשיטה מקובצת (ב"ק מא.) מביא בשם תוס' רי"ד דבן פקועה בעי נחירה ואם מת מיתת עצמו אסור באכילה.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |