ערוך השולחן העתיד/זרעים/סא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:09, 19 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערוך השולחן העתיד TriangleArrow-Left.png זרעים TriangleArrow-Left.png סא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דין הפרשת תרומת מעשר ובו י"ט סעיפים

(א) כתב הרמב"ם בפ"ג דין י' תרומת מעשר אין מפרישין אותה באומד אלא מדקדק בשיעורה ואפילו בזמה"ז שהרי שיעורה מפורש בתורה דבר שדרכו למדוד מודד ודבר הנשקל שוקל דבר שאפשר למנותו מונה היה אפשר למנותו ולשקלו ולמודדו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משניהן עכ"ל וזהו משנה ו' בפ"ד דמודד משובח ממונה דבמנין יש גדולות וקטנות ולא יהיה השיעור מדוקדק אך גם במדה אין הכיוון יפה לגמרי דלפעמים כובש התבואה ולפעמים אינו כובש אבל המשקל מכוון יפה יפה:

(ב) ואע"ג דבברייתא דאבא אלעזר בן גמלא המובא בכ"מ אומר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר מה תרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה אף תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה ולענין מחשבה קיי"ל כן כמ"ש בס"ס הקודם מ"מ לענין אומד לא קיי"ל כוותיה כדתנן במשנה שהבאנו וכ"כ רבותינו בעלי התוס' דבאומד לא קיי"ל כוותיה וגם בירושלמי בפ"א מבאר פלוגתא זו:

(ג) ודע דהתוס' בגיטין [ל"א.] כתבו דגם לרבנן מועיל מאומד בדיעבד ורק לכתחלה אין לעשות כן אך במנחות [נ"ד:] ובבכורות [נ"ח:] מסתפקים בזה וכן בירושלמי אהך משנה דהמונה משובח יש פלוגתא זו שאומר שם המונה משובח ממי משובח מהתורם מאומד ש"מ דמהני מאומד ג"כ כלומר דבשלמא מודד משובח ממונה ושוקל משובח ממודד אבל מונה ממי משובח ש"מ ממאומד הרי דאומד מהני ודחי לה שאין ראיה מזה ע"ש ומלשון הרמב"ם משמע ג"כ דאומד לא מהני ונמצא דהוה ספיקא דדינא ואולי דאף אם לכתחלה ודאי אסור להפריש מאומד כדמוכח בספ"ק דביצה ע"ש מ"מ בדיעבד הכל מודים דהוה תרומת מעשר ולא נחלקו בירושלמי אלא אם יש איסור בהפרשת מאומד ולא לענין שלא תועיל וכמ"ש בסי' הקודם סעי' י"ב לענין תרומה גדולה דצריך דוקא אומד ומ"מ בדיעבד אם מדד הוי תרומה ע"ש כמו כן בתרומת מעשר להיפך [כנלע"ד]:

(ד) עוד כתב הרמב"ם שם מצות תרומת מעשר שיפריש אותן בן לוי ממעשרו שנאמר כי תקחו מאת בנ"י את המעשר והרמותם ממנו תרומת ד' מעשר מן המעשר ויש לישראל להפריש אותה וליתנה לכהן ויתן המעשר ללוי אחר שיפריש ממנה תרומתו שהיא מעשר מן המעשר עכ"ל ואע"ג דבספרי משמע שאין לו רשות להישראל לתרום תרומת מעשר שאומר שם על קרא דולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו שצריך להפריש מן היפה ואם לאו נושא עליו חטא ואומר שם אין לי אלא בן לוי ישראל שנטל רשות מלוי מניין וכו' ע"ש הרי דצריך דוקא נטילת רשות מלוי מ"מ בגיטין [ל':] מפורש לא כן דפריך שם וכי יש לו רשות לבעה"ב לתרום תרומת מעשר ומתרץ אין אבא אלעזר בן גמלא היא דתניא אבא וכו' ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות וכו' וכשם שיש לו רשות לבעה"ב לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לבעה"ב לתרום תרומת מעשר ע"ש הרי להדיא כהרמב"ם שמותר לכתחלה להישראל לתרום ת"מ:

(ה) ומ"מ דברי הרמב"ם תמוהים אצלי דלמאן קאמר הש"ס כן לאבא אלעזר דס"ל דלכל דבר הקישה התורה ת"מ לתרומה גדולה ולכן ודאי הוקשה גם לזה אבל אנן דקיי"ל כרבנן דלא הוקשה לאומד כמ"ש א"כ מנלן דהוקשה גם לזה והא בע"כ אינו דומה לכל הדברים וראיה שהרי הש"ס בעצמו אומר אבא אלעזר היא ולא לרבנן:

(ו) ולכן נ"ל דהרמב"ם לקח דין זה מירושלמי פ"א דתרומות [ה"ב] דר' יוסי אומר בעה"ב שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי ואומר שם דר' יוחנן פסק כן למעשה ע"ש ואע"ג דר' יוסי אינו מתיר רק בדיעבד האמנם בתוספתא פ"א דתרומות [הל' י"א] פליגי עליה רבנן ומתירין לכתחלה כאבא אלעזר דתניא רשאי בעה"ב להפריש מעשר טבל כדי תרומת מעשר שבמעשר ר' יוסי אומר וכו' מה שעשה עשוי הרי דחכמים ס"ל דמותר לכתחלה ולכן אע"ג דהירושלמי לא הביא כלל דברי חכמים אך כיון שבש"ס דילן מפורש לאבא אלעזר דמותר גם לכתחלה וחכמים דר' יוסי בתוספתא ס"ל ג"כ כן לכן פסק כן הרמב"ם [כנלע"ד] והסמ"ג בעשין [קל"ד] פסק ג"כ כן והביא מהירושלמי שכתבנו ע"ש [וצ"ע דה"ל להביא התוספתא ודו"ק]:

(ז) בברכות [מ"ז.] ועוד בכמה מקומות אמר ר"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה שנאמר והרמותם ממנו תרומת ד' מעשר מן המעשר ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר א"ל ר"פ לאביי אי הכי אפילו הקדימו בכרי נמי א"ל עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו ומה ראית האי אידגן והאי לא אידגן וכן פסק הרמב"ם שם בדין י"ג ע"ש:

(ח) וביאור הדברים דהנה חיובי תו"מ הוא לאחר מירוח ומקודם מפרישין תרומה גדולה ואח"כ מעשר ותרומת מעשר והבעה"ב שהקדים להפריש מעשר בעוד התבואה בשבלין ונתנן ללוי פטור הלוי מלהפריש ממעשרו תרומה גדולה ומפריש תרומת מעשר בלבד ודריש לה כמ"ש ויראה לי דדריש מתרומת ד' דהוא מיותר כמובן ולזה דרשינן דרק תרומה זו אתה צריך להפריש ולא תרומה גדולה ופריך אי הכי אפילו הקדימו בכרי נמי כלומר לאחר מירוח ומתרץ דעל זה כתיב מכל מעשרותיכם תרימו את כל תרומת ד' והך כל מיותר ללמדך דכל מין תרומה צריך להפריש [רש"י] ושדינן הך קרא על הקדימו בכרי שכבר נתחייב בתרומה וקרא קמא על הקדימו בשבלין:

(ט) ויש להסתפק אם רק המעשר פטור מתרומה גדולה ולא כל הכרי דלמה יהיה חוטא נשכר או אפשר כיון דהתורה פטרה מתרומה גדולה בהפרשת המעשר מן השבלין א"כ מה לי המעשר ומה לי כל הכרי ולשון רש"י שכתב דהלוי פטור מתרומה גדולה וכן לשון הרמב"ם בדין זה שם דין י"ג דאין הלוי חייב להפריש תרומה גדולה משמע דרק הלוי פטור ולא הישראל מהכרי שלו וכן משמע דהא הנך קראי בלוים הוא דכתיב ואותם פטרה תורה ולא את הישראל בעל הכרי אבל מירושלמי לא משמע כן ויתבאר בסעי' י"ב:

(י) וקנסו חז"ל להבן לוי שנטל המעשר בעוד התבואה בהשבלים [ביצה י"ג.] שלא יתן התרומת מעשר להכהן בהשבלים. וז"ל הרמב"ם שם דין י"ד בן לוי שלקח מעשר שבלים לא יתן תרומתו לכהן שבלים אלא קונסין אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן ואינו חייב ליתן לו מעשר מן התבן או מן העצה [תבן של קטניות] ואם הפריש תרומת מעשר שבלים כמו שנתנו לו הרי זה כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן ומפני מה קנסוהו לכתוש מפני שלקח המעשר שבלים והפקיע ממנו תרומה גדולה עכ"ל כלומר דבשלמא מה שקנסוהו לדוש ולזרות שפיר כיון שכן צריך להפריש לכתחלה אבל כשנתן לו שבלים והרי גם התבן של הכהן כמ"ש וא"כ למה קנסוהו לכתוש לזה אומר דגם בזה קנסוהו מפני שהפסידו להכהן את התרומה גדולה:

(יא) ודע דבירושלמי חלה [פ"א ה"ג] ג"כ הובא דין זה דמעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מת"ג ואומר על זה בשמירח ואח"כ הפריש תרומת מעשר שבו אבל אם הפריש תרומת מעשר ואח"כ מירחו לא בדא עכ"ל והרמב"ם לא הביא זה ואולי משום דבש"ס שלנו הובא דין זה בכ"מ ולא חילק בחילוק זה בשום מקום ש"מ דלא ס"ל כן ועוד דא"כ למה הוצרכו לקנוס את הלוי שלא יתן להכהן תרומת מעשר בשבלים אדרבא לקנסיה שיתן בשבלים ויתן גם תרומה גדולה לפי דברי הירושלמי וגם עיקר הסברא אינה מובנת ואולי יש כאן שיבוש וכצ"ל בהפריש ואח"כ מירח אבל מירח ואח"כ הפריש לא בדא וזהו כבש"ס דילן ואישראל קאי וזהו כמו שאומר בש"ס דבהקדימו בכרי אינו כן [עמל"מ שהאריך בזה ודחאו מהלכה והפ"מ במה"פ מגיה ג"כ אך הגהתו על תרומת מעשר אינה מובנת ע"ש ודו"ק]:

(יב) עוד איתא שם כשהפריש ממנו עליו אבל אם הפריש ממקום אחר עליו לא בדא עכ"ל וגם זה לא הובא ברמב"ם וגם הדברים אינם מובנים דבמאי קא מיירי אם מהמקום אחר שמפריש על זה הם ג"כ שבלים ועדיין לא הופרש מהם תרומה גדולה מאי נ"מ ואם המקום אחר כבר נתמרח הלא גם מבכאן אם נתמרח חייב בתרומה גדולה כמ"ש. ולבי אומר לי דהירושלמי ס"ל דמעשר ראשון שהקדימו בשבלין כל הכרי פטור מת"ג ודלא כמ"ש בסעי' ט' ולכן אומר דאם הפריש ממקום אחר ובשם נפרשה תרומה גדולה אינו פוטר תבואה זו מתרומה גדולה אף שהקדימו בשבלין:

(יג) מעשר שני שהקדימו בשבלין בירושלמי דחלה שם אומר מקודם דג"כ פטור מתרומה גדולה ואח"כ אומר דתלוי בפלוגתא אם מע"ש הוי ממון גבוה או ממון הדיוט דאם הוא ממון גבוה פטור ואם הוא ממון הדיוט חייב ע"ש ומש"ס שלנו נראה דדין דהקדימו בשבלין אינו אלא במעשר ראשון ולא במע"ש דאמעשר ראשון מתרץ כן כגון שהפרישו בשבלין ואמע"ש מתרץ תירוצא אחרינא ולהירושלמי לפי מה דקיי"ל דממון גבוה הוא כמ"ש הרמב"ם בפ"ג ממע"ש דין י"ז הוי דינו כמעשר ראשון דכשהקדימו בשבלין פטור מת"ג אבל לפי הש"ס שלנו אינו כן ואולי משום דלא רצה הש"ס לאוקמי בפלוגתא ולדינא אפשר שיודה להירושלמי ויש להתיישב בזה:

(יד) ודע דהמקדים מעשר ראשון לתרומה עובר בלאו כדתנן בפ"ג דתרומות ועתה יש לחקור דזה שהקדימו בשבלין ופטור מת"ג אם עובר בלאו אם לאו ורש"י ז"ל בשבת [קכ"ז:] כתב בפשיטות דאינו לוקה ע"ש אבל בירושלמי פ"ג דתרומות סוף הלכה ג' נשאר בספק שאומר שם ר' שמואל בר אבא בעי מעשר ראשון שהקדימו בשבלין עובר או אינו עובר ונשאר בספק ע"ש:

(טו) דבר פשוט הוא שהכהן בתבואה שלו חייב להפריש תרומה ומעשרות והן שלו והלוי חייב להפריש תרומה ונותן לכהן ומפריש מעשר והוא שלו ומזה מפריש תרומת מעשר ונותן לכהן והפרשת המעשר יש חיוב גם בתבואה שלו ובספרי יליף לה מכן תרימו גם אתם כלומר בתבואה שלכם וזה שכתבנו דהכהן נוטל גם המעשר לעצמו כן נלע"ד משום דלא מצינו שהכהן יתן מעשרותיו ללוי:

(טז) כתב הרמב"ם שם דין ט"ו בן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא מעשר לך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו שהרי אביו הפריש תרומתו ולפיכך צוהו שזה המעשר לפלוני הלוי ואם א"ל כך אמר לי אבא כור מעשר יש לך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו עכ"ל וכתב הראב"ד אין בזה טעם והוא היפך הגמ' שלנו עכ"ל ובאמת בגיטין [ל':] מפורש להיפך שאומר שם בן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא מעשר לך בידי או מעשר לאביך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו כיון דלא קייץ לא הוה מתקן ליה כור מעשר וכו' אין חוששין וכו' כיון דקייץ תקוניה תקניה בעה"ב ע"ש וא"כ אדרבא בדלא קייץ חוששין כלומר וצריך עתה להפריש משום דהבעה"ב כיון דלא ידע כמה לא הוה מתקן ליה ובכור מעשר אין חוששין כלומר א"צ להפריש משום דאמרינן כבר תקניה הבעה"ב:

(יז) ונראה דלהרמב"ם לא ניחא ליה גירסא זו ופירושה כמו שמקשים התוס' דהא מוקי לה כאבא אלעזר דמפרישין תרומת מעשר מאומד וא"כ אפילו ברישא למה לא נאמר שהבעה"ב הפריש מאומד ולכן גורס להיפך דברישא כיון דלא קייץ אין חוששין להפריש דודאי הבעה"ב הפריש ולכן לא אמר כמה מעשר יש משום דאין נ"מ ובסיפא כשאמר כור מעשר חוששין להפריש דלמה היה לו לומר כור מעשר ומאי נ"מ אלא כדי לידע כמה להפריש תרומת מעשר וזה נכון יותר מגירסתינו [כ"מ] וכגירסת הרמב"ם מבואר להדיא בירושלמי פ"א דתרומות הלכה א' רבי יוחנן בשם ר' ינאי ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר וכו' חושש לתרומת מעשר שבו ע"ש:

(יח) שנינו במשנה פי"א דתרומות [מ"ח] וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמנה לשמינית אבל בפחות מזה אינו מחוייב להטריח ואמרינן על זה בירושלמי הדא דתימא בטמא אבל בטהור אפילו כל שהוא צריך להחזיר ובודאי בין טמא בין טהור בין רב בין מעט צריך להחזיר ע"ש וכ"כ הר"ש ועוד איתא שם מקודם פחות מכאן נותנו בנרו ובאוכל כדי לבשל ביצה קלה ע"ש:

(יט) ולשון הרמב"ם שם דין ט"ז משונה בזה שכתב תרומת מעשר שהיה בה אחד משמנה בשמינית מוליכה לכהן פחות מכאן אינו מטפל להוליכה אלא משליכה באור ושורפה וביין ובשמן אפילו כל שהוא מוליכה לכהן ובלבד שתהא תרומת מעשר ודאית וטהורה אבל אם היתה טמאה או של דמאי אם אין בה כשיעור אינו מטפל בה אלא שורפה עכ"ל וגם לפי לשון התוספתא בתרומות פ"י [הל' ו'] א"א לכוין דבריו ובהכרח שגירסא אחרת היתה לו בתוספתא ובירושלמי [דבאמת לשון הירושלמי שאומר באוכל כדי לבשל ביצה קלה אינו מובן מה ענין זה לבישול ביצה קלה שזהו לענין שבת וכן לשון התוספתא בד"א בטהורה אבל בטמאה כל שהוא ניכר השיבוש דכלפי לייא ולהרמב"ם יש להגיה כדבריו ואין להאריך בזה ועכ"מ]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף