עונג שבת/מדרשים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(המשך)
(המשך)
שורה 206: שורה 206:
{{אות סעיף|כב}} זכור ושמור א"ר יודן זכור נתן לאומות העולם שמור
{{אות סעיף|כב}} זכור ושמור א"ר יודן זכור נתן לאומות העולם שמור
נתן לישראל א"ר אייבו זכור נתן ליורדי הים שאינם
נתן לישראל א"ר אייבו זכור נתן ליורדי הים שאינם
יודעים
יודעים אם באיסור הם מטלטלים שמור נתן ליושבי יבשה
א"ר שמלאי זכרהו עד שלא יבא שמרהו כשיבא: (פסיקתא
רבתי דף מ"א ע"ב):
 
{{אות סעיף|כג}} זכור את יום השבת לקביל יוסף אמר הקב"ה לישראל
בבעו מנכון ההוא צדיקא הוו דכירין דאזדבן על ידיכון
והוי לעבד במצרים ובההוא חובא אתגזר לאשתעבדא במצרים
ולכפרא ההוא חובה די זבנתון ליה נטרו יומא דשבתא
וישתביק לכון: (מדרש הנעלם):
 
{{אות סעיף|כד}} זכור את יום השבת וכתיב שמור את יום השבת.
זכור לדכורא שמור לנוקבא: (זוהר בראשית עמוד ק"ל)
(ע"ל סי' ה' מדרש תמוה):
 
{{אות סעיף|כה}} בזמנא דישראל נטרין שבתא בזכור ושמור בדחילו
ורחימו איתמר בהון לא תקח אם על הבנים ואם לא
כתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך תרין
תרוכין: (תיקונים תיקון ו')
 
{{אות סעיף|כו}} מזמור ה' מי יגור באהליך נדרש נגד עשרת הדברות
והדיבור וחרפה לא נשא על קרובו הוא נגד זכור את
יום השבת: (מדרש הנעלם פ' ויצא) (עיין שמור את יום
השבת לעיל בסי' ד' ולקמן סי' ל"ז):
 
{{אות סעיף|כז}} אמרו ישראל למשה כתוב א' אומר זכור את יום השבת
לקדש' וכתוב א' אומר זכור את אשר עשה לך עמלק
היאך יתקיימו שני כתובים זה זכור וזה זכור זה זכור לשמור
ולקדש את יום השבת וזה זכור להשמיד ולאבד: (מדרש):
 
{{אות סעיף|כח}} ויקדשהו ברכו במן ויקדשהו במן דברי ר' ישמעאל.
רבי עקיבא אומר ברכו במן וקדשו בתורה. רבי יצחק
אומר ברכו במן וקדשו במקושש. רשב"י אומר ברכו במן
וקדשו במאורות. ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר
משום ר"ש ברכו במן וקדשו במאור פניו של אדה"ר ע"כ
ברך ה' את יום השבת ויקדשהו: (מכילתא):
 
{{אות סעיף|כט}} מן א' עד ו' והוי"ו עמהם עולה אהי"ה. אהי"ה פעמים
אהי"ה בגי' אמ"ת תתן אמת ליעקב. ועתה אודיעך
נפלאות שם הגדול שנתמלא בכוחותיו אל"ף מ"ם תי"ו
אותיות שניות ימ"ל ואותיותיו שמנה וזהו הסוד וביום
השמיני ימ"ל ע"כ המילה דוחה שבת ויעקב נולד מהול
שאין מילה נוגעת שם: (פליאה):
 
{{אות סעיף|ל}} בכל יום שבת יש לרשעים מנוחה בגיהנם ולא עוד אלא
מכתירים אותו בכתר שבת וביום הששי נידונים בגיהנם
בכפלים כמו שמצינו במן ויהי ביום הששי לקטו לחם
משנה: (מדרש):
 
{{אות סעיף|לא}} הנקבר בע"ש בשעה ששית אין רואה חיבוט הקבר.
(כוונת אר"י):
 
{{אות סעיף|לב}} בע"ש נבראו המזיקים פחד אדם לנפשו וצעק צעקה
ואמר כי הנה אויביך ה' והקב"ה השיב לו כי הנה
אויביך יאבדו (עשרה מאמרות):
 
{{אות סעיף|לג}} בחול יש לרשעים מנוחה בגיהנם כ"ז שעות דהיינו
ד' שעות ומחצה בשחרית ובערב בעידן צלותא עולה ו'
ימים כ"ז שעות ובשבת יש להם מנוחה כ"ד שעות נמצאו
ביחד עולה נ"א וזהו הסוד אל נ"א רפא נ"א לה:
(מקובלים):
 
{{אות סעיף|לד}} ר' יהושע אמר א"ל הקב"ה לישראל אם תזכו לשמור
שבת עתיד המקום ליתן לכם א"י ועה"ב ועולם חדש
ומלכות בית דוד וכהונה ולויה: (ילקוט בשלח):
 
{{אות סעיף|לה}} ספק גדול הנופל במעשה בראשית והוא אמרם שלא
היתה בריאה ביום השבת ולמה שכבר היתה בריאת
יום שבת בעצמו שהיום בעצמו צריך בריאה שכן אמר בזוהר
כי ששת ימים עשה ה' ששת קאמר ולא בששת משמע ששת
עצמן עשה ה' והיינו בריאות שמים וארץ שהם (ששת) כללות
שש קצוות וא"כ לפי זה כבר היתה בריאת שבת בעצמו
וא"כ היאך נח ושבת ביום ז' אלא ודאי שבת קדמה לעולם
ואילולי יום שבת שנותן כח בששה ימים לא היה בהם כח
לפעול כו' והוכרחו ששת ימים להתעכב בשבת לקבל פרנסתם
וא"כ האצילות לא היתה כ"א ששת ימים כי קדמה שבת
לעולם: [פרדס דף כ"ז ע"א]:
 
{{אות סעיף|לו}} וימצאו איש מקושש אמר הקב"ה למשה מפני מה זה
חילל שבת א"ל רבש"ע איני יודע. א"ל יום חול תפילין
בראש ובזרוע רואה וחוזר ממעשיו עכשיו שאין לו תפילין
חילל
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}