עריכת הדף "
עבודת המלך/תשובה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''ויש עבירות קלות מאלו.''' עי' כ"מ שהקשה דמנ"ל לרבנו שאלו קלות מהראשונות והרי גם עליהו אמרו אין לו חלק לעוה"ב. והנה עי' בשטמ"ק לב"מ נ"ח ב' שם בהא בכל היורדין עולין חוץ מג' שהקשה וא"ת והלא איכא מינים ומסורות וחבריהם שאמרו בפ"ק דר"ה שנדונין לדורי דורות (ועי' בתוס' שם מה שהאריכו בזה) וי"ל דהדא לא איירי אלא באותם הקלים שאין דינם בגיהנם אלא י"ב חודש ובהא קתני חוץ מג' שנדונין בו זמן הרבה יותר. וכנראה זוהי גם דעת רבנו ור"ל דמנה הכא הקלות ביותר אלא שהרגיל בהם אין לו חלק לעוה"ב. ולפי"ז שפיר לא מנה רבנו גילוי עריות (ועי' במדרש רבה שהבאנו לעיל דאמר ועל כלן יש סליחה, והרי מנה שמה גם גלוי עריות ומ"ע יש לו סליחה חוץ משפיכות דמים עיי"ש) דהרי כאן הוזכר גם הבא על אשת איש בין אלה. ועי' תוס' שם שנדחקו דהא אמרו לקמן דיש לו חלק לעוה"ב והא דלא מנה לה הכא בין הקלות אפשר לומר דסמך על מ"ש לעיל בפ"ז מהל' דעות דהזכיר עבודה זרה ושפיכות דמים ולשון הרע משום דהם בכלל החמורות ורצה למנותם בין החמורות אבל לא היה צריך למנות גילוי עריות בין הקלות כאן שהרי מנה כאן דברים שכדאי להתרחק מהם ולהזהר בהן, ולהכי לא מנה כי אם דברים שאינם מפורשים בתורה, ושייכים לדעות ואמונות, משא"כ גלוי עריות שענשם מפורש בתורה כריתות ומיתות בי"ד לא היה למנותן כאן ויש לי עוד לברר הדבר ביותר. ''' ואלו הן המכנה שם לחבירו והקורא לחבירו בכינויו.''' עי' כ"מ שעמד על מה שלא הזכיר רבנו שם רע רק כתב שם סתם. ורצה להוציא מזה דרבנו מפרש כן לרבות הא בדש בו. אבל בכמה כת"י הובאו בדקדוקי סופרים ליתא בגמ' כלל שם רע אלא המכנה שם לחבירו וכן היתה גי' רבנו. והא דדש ביה שהוזכר בגמ' מפרש רבנו דלא כרש"י אלא ר"ל המכנה שם, שהוא מוליד הכנוי ואי דש ביה ר"ל שאין הוא המכנה, אלא קוראו בכינויו והוא ברור. ועמד ע"ז גם הכ"מ בסוף דבריו. ועי' תענית כ' ב' ולא קראתי לחבירי בחניכתו ואמרי לה בכניחתו ועי' בזה בערוך דהיינו שלא כניתי לו שם, ולא קראתיו בשם שקראו לו אחרים וכן פסק רבנו גרשם מאור הגולה ז"ל. ''' והמתכבד בקלון חבירו.''' כבר העירותי על מקורו בפ"ו מהל' דעות ה"ג בירושלמי ומדרש רבה וכבר עמדו ע"ז כל רבותינו האחרונים. ''' והמבזה תלמידי חכמים.''' כבר עמדו בזה דהא ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי סברי המבזה חבירו בפני תלמיד חכם, ועי' כ"מ דאע"ג דרב ור' יוחנן הלכה כר"י, אפשר משום דהכא גם ר' חנינא ס"ל כרב להכי פסק כן רבנו ובשאלתות פרשת ברכה שאילתא קס"ז הגי' ריב"ל אמר אף המבזה ת"ח ור"י אמר אף המבזה את חבירו בפני ת"ח ולפי"ז הוא פלוגתא בין ריב"ל ור' יוחנן והלכה כריב"ל וכבר הרגיש בזה מורי ורבי בעל העמק שאלה, אמנם גם בכלל זה מחלוקת דרבותא ועי' בה"ג הל' ברכות שהביא ראיה מסוגיא דיבמות דף י"ד לפי הנוסחא שהיתה לפניו שם אנן הכא קאמרינן ר' אבהו היכי שביק ר"י ועביד כריב"ל, ולפנינו ליתא בגמ' ועי' תוס' חולין צ"ז א' ד"ה א"ר ועוד וכבר עמד על זה מו"ר הנ"ל אבל נקיטו רבותינו כלל זה בפסקי רבנו. ועי' בדברי רבנו לעיל בפ"ו מהל' ת"ת הי"א, ואין להאריך יותר. ''' והמבזה רבותיו.''' כבר עמדו ע"ז מנין לו ועי' בדברי רבנו בפי' המשנה פ"י דסנהדרין שהבאנו לעיל ומלת אפיקורס וכו' ולפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה ומי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או המבזה רבו, והוא מה שאמרו שם בגמ' כגון דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתתא בדוכתא אחריתי ואמר הכי אמרינן התם ולא אמר הכי אמר מר. וכן אמרו שם לקמן ק' א' מפני מה נענש גיחזי מפני שקרא לרבו בשמו ועי' למהרש"א שם דלאו על הצרעת אמור שהרי הוא מפורש בקרא שנענש בצרעת על שלקח הכסף ובגדים מנעמן, אלא על מה ששנינו לקמן שגיחזי אין לו חלק לעוה"ב לא היה ראוי לעונש זה אלא מפני שקראו לרבו בשמו וכ"כ להדיא רבנו יונה בשעריו ש"ג אות קנ"ז שזה בכלל אפיקורס ומביא מגיחזי. והדברים מבוארים לרבנו לקמן בפ"ד בבריתא שהביא והמבזה רבותיו שדבר זה גורם לו לדחפו ולטרדו כגחזי וכו'. ''' והמבזה את המועדות.''' הנה רש"י ז"ל פי' במכות כ"ג דקאי על חול המועד וכן פי' הרשב"ם בפסחים וכן פסק ר' יונה במשנה דמכות ובשעריו ש"ג אות קמ"ו ועי' לרבנו בפ"ו מהל' יו"ט הט"ז כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה כך כל יו"ט וכו' וכן ראוי לאדם שלא יסעוד בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כערב שבת שדבר זה בכלל הכבוד. ''' וכל ''' המבזה את המועדות כאלו נטפל לעכו"ם, הרי דרבנו מפרש להא דהמבזה את המועדות לענין מאכל ומשתה וכדומה ביו"ט ולא על חול המועד, ועי' ברע"ב במשנה דמפרש דקאי על חוה"מ ועושה בהם מלאכה או נוהג בהם מנהג חול באכילה ושתיה ולא ידעתי מנ"ל הא, ומצאתי ברש"י ז"ל לאבות דמפרש הכי אות באות ועי' בשבלי הלקט הל' חולו של מועד דמביא פירש"י ז"ל ומביא הא דתניא בתורת כהנים בפרשת אמור ביום הראשון מקרא קודש במה אתה מקדשו במאכל ומשתה ובכסות נקיה וכתיב ביום השביעי מקרא קודש וכשם שצוה הקב"ה לקדש ראשון ושביעי של פסח כך צוה לקדש חולו של מועד וכו'. ''' בד"א וכו' כשמת בלא תשובה אבל אם שב מרשעו וכו'.''' עי' כ"מ ומגדל עוז שהוא ממה שהביא הרי"ף ז"ל בשם תשובת הגאונים עי"ש היטב, אבל רבנו הביא בעצמו מקור הדברים בפי' המשנה פ"ג דאבות שאחר שהביא את הירושלמי פ"ק דפאה כתב ושם אמר בכל הדברים שאמרו חכמים בהם שהעושה אותם אין לו חלק לעוה"ב במה אנו קיימין אם כשעשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני בעל התשובה אלא כשלא עשה תשובה ומת ביסורין וכו' ר"ל שהיסורין עם המיתה לא יכפרו אותם, וכן הוא מפורש בירושלמי שם וכן הוא בפ"י דסנהדרין ה"א עיי"ש וזהו מקורו. ''' אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב.''' במדרש וילקוט שובה ישראל עד ה' אפילו כפרת בעיקר ובתנא דבי אליהו רבה פכ"ב ואפילו עומד אדם ומחרף כלפי מעלה ויחזור ויעשה תשובה וכו'. ''' כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות מקבלין אותן.''' עי' כ"מ ובאמת בתוספתא על הבא לקבל דברי תורה קאי עיי"ש וכן פרש"י בבכורות ל"א ורבינו גרשום מאור הגולה שם ועי' בתוס' בע"ז כאן שהשיגו על רש"י שכתב דקאי אגזלנים ועמי הארץ, ועי' לח"מ שכתב דרבנו היתה לו גי' הרי"ף כל הפושעים שחזרו בהם, ולפנינו נגלה אור הגנוז ברבנו חננאל שגי' בגמ' בע"ז כל הפושעים שחזרו, וכנראה אין זו תוספתא דדמאי, וכן היתה גם גי' רבנו ועי' כ"מ שהקשה מהא דכתב רבנו בפ"ב דעכו"ם שהאפיקורסין אין מקבלין אותם בתשובה וכתב דדוקא בהנך שהוזכרו שם, והרב מרכבת המשנה דעתו דבאמת המינים והאפיקורסים אין מקבלין אותן וכל הרשעים והמומרים שכתב רבנו, הוא ממה שהזכיר בה"ט והלאה, ששמם מומרים ורשעים אבל הנזכרים לעיל בודאי אם עשו תשובה בעצמן יש להם חלק לעוה"ב אבל אין מקבלים אותם, ויש לי עוד התבוננות בזה. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף