עריכת הדף "
עבודת המלך/תלמוד תורה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''וכן לא יחלוץ תפיליו לפני רבו.''' הראו כולם מקור הדברים בסנהדרין ק"א ב' וירם יד וכו' שחלץ תפילין בפניו וכן מרן הגר"א ז"ל ציין להתם, אבל התם הרי במלך קאי וצ"ל משום דהרי כתב רבנו לעיל ואין מורא יותר ממורא הרב ועי' יד המלך האריך בזה ועי' תוס' שבועות ל' דאף דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ובתלמיד חכם כבודו מחול, מ"מ כל זמן דלא מחל חמור כבוד חכם מכבוד מלך ועי' הוריות י"ג חכם קודם למלך ישראל והוא כדברי התוס', אבל באמת מקור הדברים כבר הביא הטור באו"ח סי' ל"ח מימרא דרבא דאמר אסור לחלוץ תפילין בפני רבו, ומימרא זו לא נמצאת לפנינו בגמ' אבל הוא בשימושא רבה ועי' ב"י שם הביא בעצמו שהוא בשימושא רבה והנה בנוסח השימושא רבה שלפנינו אמר רבא אסור לתלמיד למיחלץ תפילין קמי רביה דכתיב וירם יד במלך ואמר ר' יוחנן שחלץ תפילין בפניו מאי תקנתיה ליכרך דרביה ברישא והדר כרכי תלמידיה והכי עבדו תלמידי דרבן גמליאל, והנה הרב באר שבע עמד לתמוה דלמה לא הביא רבנו דין זה גם במלך אחרי דעיקר הלימוד הוא ממלך ונשאר בתימה אבל בשימושא רבה שהובא בשבלי הלקט הנוסח א"ר נחמן אין תלמיד רשאי לחלוץ תפילין קמיה רביה ולא יותר, וכן היתה נוסחת רבנו, והביא רק מה שמצא כתוב להלכה, ולא הביא לדינא הדרשא דוירם יד במלך לענין מלך ולהכי לא הביא גם היתר לחלוץ אחר רבו, ומה גם לפי מה שהביא מהרי"א ז"ל על שימושא רבה הטעם משום שיש בזה כמורה הלכה בפני רבו כשחולץ שמורה שהגיע זמן שאינו חייב בהן ודבר זה אין לו שייכות למלך כמ"ש הבאר שבע שם בעצמו עי"ש היטב ועי' באשכול הל' תפילין סי' ל' הנוסח שהביא הוא המאמר של השימושא רבה, וגם שם ליתא לילפותא מוירם יד במלך עי"ש, ועי' להרמ"ה ז"ל בסנהדרין שם מ"ש בביאור שחלץ תפילין בפניו דירבעם, ולפי דבריו אין שום שייכות לתלמיד ורב עי"ש היטב. ''' ולא יסב.''' הוא בפסחים ק"ח א' לא צריכיתי מורא רבך כמורא שמים, ועי' בסוף פ"ב דמס' כלה. ''' אלא יושב כיושב לפני המלך.''' עי' ירושלמי פ"ג דהוריות נביא מכפת ידיו ורגליו ויושב לו לפני כהן גדול ומה טעם שנא' שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך וכו'. ''' ולא יתפלל לא לפני רבו ולא לאחר רבו ולא בצד רבו.''' לפנינו בגמ' הנוסחא לא כנגד רבו ולא אחורי רבו וכנגד רבו הוא מ"ש רבנו בצד רבו עי' פירוש רש"י ז"ל ורבנו יונה ז"ל שם אבל מ"ש רבנו לפני רבו כתב מרן הגר"א ז"ל שלמד במכל שכן מלאחריו ומצדו וכ"כ רבינו יונה ז"ל וכנגד רבו אסור נראה שהטעם הוא מפני שמשוה עצמו לרבו וכ"ש אם חוזר אחוריו כנגד רבו שהוא ביזוי יותר עי"ש, אבל לדעתי העניה אין אנו צריכים לזה, ולפי גי' הרי"ף ז"ל הוא להדיא במימרא דרב יהודה אמר רב לעולם אל יתפלל תלמיד לא לפני רבו ולא אחורי רבו וכו'. ''' וא"צ לומר שאסור לו להלך בצדו.''' סוף פ"ג דיומא ל"ז א' המהלך כנגד רבו הרי זה בור וכו' דמצדד אצדודי עי"ש. ''' אלא יתרחק לאחר רבו.''' בכת"י אברבנאל אלא יתרחק לאחריו והוא ישר כמ"ש. ''' ולא יהא מכוון כנגד אחוריו.''' זהו ביאור דמצדד אצדודי שהבאנו. ''' ולא יכנס עם רבו למרחץ.''' עי' כ"מ שהביא דבפסחים נ"א שם אמרו דאם רבו צריך לו, כלומר לשמשו, מותר, ולא חש רבנו לכתבו לפי שסמך עמ"ש להלן דהרב המובהק שרצה למחול על כבודו הרשות בידו, ובתשובות מהר"צ חיות סי' ע"א הביא בשם הג"ר שאול קצנלזון ז"ל דרבנו אינו מפרש צריך לו רבו לשמשו, אלא דמפרש ואם רבו צריך לו כמ"ש בב"מ תלמיד וצריך לו רבו ודבר זה הרי הביא רבנו שהרי כתב בד"א ברבו מובהק ע"כ. והנה באמת עי' לרבנו בפכ"א מאיסורי ביאה הט"ז שכתב ולא יכנוס אדם עם אביו למרחץ, ולא עם תלמידו ואם היה צריך לתלמידו מותר, וצ"ל ג"כ דהכונה אם היה תלמיד שצריך לו רבו וכתב שם הדבר ביתר ביאור, ולהכי דוקא בתלמיד, אבל לא באב ובן שצריך לו אביו, אבל באמת נ"ל מלשון רבנו שם שכשם שאסור לתלמיד לרחוץ עם רבו, כך אסור לרב לרחוץ עם תלמידו שלא כתב שם רבנו ולא עם רבו אלא ולא עם תלמידו וע"ז כתב דאם היה צריך לתלמידו מותר, וכאן מיירי בכבוד הרב ולהכי לא כתב כן כאן וסמך על מ"ש בהי"א וכמ"ש הכ"מ. ''' ולא ישב במקום רבו.''' עי' כ"מ ולח"מ ומקור דברי רבנו במדרש רבה פרשת פ' בהעלותך ובתנחומא שם וכן הוא בתוספתא פ"ג (ושם חסר לא ישב במקומו) וכן הוא בתורת כהנים הביאו רש"י בפי' התורה איזהו הידור לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו. ''' ולא יכריע דבריו בפניו.''' דקדק רבנו לכתוב בפניו דוקא בכדי לישב קושית הראשונים ז"ל דלפירש"י ז"ל אם היו חולקין בדברי תורה לא יאמר נראין דברי פלוני והקשה הרמ"ה ז"ל דא"כ היינו ולא יסתור את דבריו ולכן פי' הוא ז"ל שאסור לו לומר גם נראין דברי אבא או רבי, אבל קשה דהרי מצינו בכמה מקומות נראין דברי אבא, ועי' בירושלמי סוטה פ"ב אמר ר' אלעזר נראין דברי ר' אלעזר בן שמוע מדברי אבא ועי' עירובין ל"ב א' אמר רבי נראין דברי מדברי אבא וכבר תמהו ע"ז ועי' צדה לדרך פרשת קדושים ולהכי כתב רבנו דדוקא בפניו אסור אבל גם זה קשה עדיין שהרי מצינו שנחלק ר' עקיבא עם רבותיו ר' אליעזר ור' יהושע בפניהם בפ"ו דפסחים ועי' רדב"ז בתשובותיו ח"א סי' תצ"ה מה שהאריך בכל זה אבל מאן לימא לן דהכא בדברי תורה קאי, ואפשר דבדברי תורה מותר וכמ"ש לעיל בחולק על רבו, שוב ראיתי בשאלתות שאילתא נ"ו שגרסתו ולא מכריעו לחובה והיא שיטה אחרת ועי' מ"ש מו"ר בהעמק שאלה והביא מה שהבאנו לעיל. ''' ולא ישב לפניו עד שיאמר לו שב.''' עי' כ"מ שהוא ממדרש רות, וכן הוא בירושלמי פ"ק דכתובות ופ"ק דסוטה, ודבר זה מבואר גם בברכות כ"ז ובבכורות דכשאמר רבן גמליאל לר' יהושע עמוד על רגלך ויעידו בך, ואח"כ כשהיה כבר ר"ג יושב ודורש מ"מ עמד ר"י על רגליו מפני שלא אמר לו שב, אבל צ"ע מבריתא דהוריות דרק בנשיא אמרו שם ואין יושבין עד שיאמר להם שבו ועי' בירושלמי פ"ג דבכורים ה"ג ואין רשות לאחד מהם לישב וכו' אבל אפילו בחכם ואב בי"ד עושים לו שורה אחת מכאן ואחת מכאן עד שישב במקומו ואז יושבין גם בלי רשות ובנשיא לבד בעינן רשות, ובעובדא דברכות ובכורות הרי נשיא היה ויש חילוק בין לישב לפניו להא דהוריות וצריך עוד בירור. ''' ולא יעמוד מלפניו עד שיאמר לו עמוד וכו'.''' בע"ז י"ט אמר לו רבי נתת לי רשות לעמוד וכן הוא במסכת דרך ארץ רבה סוף פ"ד ופ"ה. ''' אלא נרתע לאחוריו ופניו כנגד פניו.''' ביומא נ"ג שם בר' אלעזר דהוי גחין וברבא כד הוי מיפטר מרב יוסף עי"ש.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף