עריכת הדף "
עבודת המלך/עבודה זרה/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''מרחץ שיש שם עכו"ם מותר לרחוץ בה מפני שהיא נעשית שם לנוי וכו'.''' עי' לח"מ הקשה דלמה השמיט רבנו טעמא דרבן גמליאל דאני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי עיי"ש. והפשוט דהרי אמרו בגמ' בשם ר' אושעיא דתשובה גנובה היא, ואפילו לאביי דשלא בטובת ר"ג כטובת אחרים דמי, מ"מ למה לו לרבנו להביא טעם זה שאינו אלא לאדם חשוב (ואף דלדעת רבנו לעיל בהי"א כולהו דין אדם חשוב עליהם לענין עכו"ם, ה"מ ליהנות ממנה, משא"כ כאן ועי' מ"ש שם) והיותר נראה דהרי כיון דלטעם זה דוקא היכא שהמרחץ קדמה לעכו"ם שרי ולטעמים האחרים אפילו עכו"ם קודמת למרחץ ג"כ שרי, וא"כ למה לו לרבנו להביא טעם זה שהוא שלא כדין לפי הטעמים האחרים. ואי משום דאם היתה דרך עבודתה בכך דאסור לטעמים האחרים. נראה פשוט דאם היתה דרך עבודתה בכך אסור אפילו באה בגבולו, שהרי אין זה ענין אלא לענין נהנה אבל לא במה שהוא דרך עבודתה. ועי' למרן הגר"א ז"ל ביו"ד סי' קמ"ב ס"ק ל"ב שכתב דגי' רבנו במשנה היא דבר אחר אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומר נעשה אפרודיטי נוי למרחץ שאם נותנין לך ממון הרבה וכו' והוא טעם על מ"ש שהוא לנוי ולא לעובדה ע"כ. והוא מתאים לדברי הלח"מ כאן. ועי' בריטב"א ז"ל שחוזק את הגי' שלפנינו וכתב, ומיהו לפי ששניהם בענין אחד לא אמר דבר אחר כדאמרינן באידך טעמא דסיפא. ''' אבל ''' ראה זה מצאתי בתוס' הרי"ד ז"ל מהדורא תליתאי שהשיג על הפירוש היא באה בגבולי שהמרחץ קודם, דאפילו קדם מה ענין גוזלת את הרבים לכאן שבחצר ע"ז היתה ואין המקום הפקר לרבים, ותו אם טענה אחרת היא אמאי לא אמר דבר אחר כדאמרינן בסיפא, ומשו"ה נ"ל לומר שהכל היא טענה אחת שמפרש האיך לא באתי בגבולה והיא באת בגבולי, שאלו היו עושין המרחץ נוי לאפרודיטי, הייתי בא אני בגבולה והייתי אסור לרחוץ בה אבל עכשיו שהיא נעשית נוי למרחץ היא באה בגבולי והלכך אני מותר לרחוץ בה, דבר אחר אם נותנין לך ממון הרבה וכו' פי' עד עתה התיר המרחץ בהנאה ועכשיו מתיר גוף ע"ז עצמה מפני שאין נוהגין בה משום אלוה ע"כ, וכן מצאתי גם באשכול פ' כל הצלמים סי' נ"א ונראה שם דתרי טעמי קמאי חד טעמא הוא, וכנראה דרבנו מפרש ג"כ כוותיהו והביא גם הוא שני הטעמים וליכא כאן השמטה כלל ונכון.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף