סדר הדורות/תנאים ואמוראים/שמעון בן עזאי

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות תנאים ואמוראים שמעון בן עזאי

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמעון בן עזאי

א) פ"ד דאבות, ברכות פ"ט ד'. יומא פ"ב ג'. תענית פ"ד ד'. שקלים פ"ג א', פ"ד ו', פ"ה ג'. יבמות פ"ד י"ג. סוטה פ"ג ד', פ"ט ט"ו. ב"ב פ"ט י'. הוריות פ"א ב', זבחים פ"א ג'. בכורות פ"ט ה'. קינין פ"ב ה', פ"ג ו'. נדה פ"ה ח', פרה פ"א א' ג'. ידים פ"ג ה', פ"ד ב'.

ב) ביבמות (ס"ג סע"ב) אמר כל שאינו עוסק בפ"ו כאילו שופך דמים וממעט את הדמות אמרו לו אתה נאה דורש ואין נאה מקיים א"ל ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים. וכתבו התוס' אע"ג דמשמע בפ' אעפ"י שנשא בתו של ר"ע דאמר התם ברתיה דר"ע עבדה לבן עזאי הכי הא אמרינן בפ"ק דסוטה דנשאה וגירשה ע"ש (ד' ע"ב), ובמדרש משלי בפסוק ותקם בעוד לילה. ובירושלמי סוטה פ"א הלכה ב' וכמה שיעור ביאה בן עזאי אומר כו' והקשה הא בן עזאי לא נשא אשה מימיו אית דאמרין נתחמם א"ד בעל ופירש א"ד סוד ה' ליראיו:

ג) תלמיד חבר לר"ע שקלים פ"ג וב"ב (קנ"ח ב') פירשב"ם שבתחלה היה תלמידו ולבסוף חבירו, כתב ס' כריתות ובעל עץ חיים כדמשמע בפסחים (י"ח) ולא מצאתי שם, ובירושלמי פ"ק דר"ה סוף הלכה א' בן עזאי חבר ותלמיד היה לר"ע כו' א"ד תלמיד וחבר כו', מחולקים אי מתחלה היה חבר ונתחכם ר"ע או מתחלה היה תלמידו ונתחכם בן עזאי, ועי' ביו"ד בב"י סי' י' ומ"ש בחיבורי על מאמר כתובות (ס"ט א') הונא חברין. ואמר כל חכמי ישראל כקליפת השום חוץ מהקרח הזה הוא ר"ע (עי' ר' יהושע בן קרחה), אמר איני כמשיב על דברי ר"ע אלא כמוסיף (תחלת ספרא). וברבה ס"פ נשא אר"ע כו' אמר בן עזאי איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף. א"ל ר' יונתן חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את ר"ע נדרים פ"י (ע"ד סע"ב), ואמר לר' יונתן מה ישמעאל אומר בדבר זה, ואמר חבל על שלא שימש לר' ישמעאל בחולין (ע' ע"ב), וברש"י ושם (ע"א א') והלך אחר ר' עקיבא לבית. הכסא ולמד ג' דברים וא"ל ר' יהודה כ"כ העזת פנים ברבך א"ל תורה היא וללמוד אני צריך ברכות (ס"ב א') ע"ל ר"ע. אמר לפני ר"ע משום ר' יהושע משנה יומא פ"ב ג' (כ"ה א'). ובמשנה ד' פ"ד דתענית וחזר ר"ע להיות שונה כבן עזאי, לחש נחום איש גם זו לר"ע דט' קבין די לבעל קרי ודרשה בן עזאי לרבים (ע"ש) לפי שבן עזאי לא נשא אשה שאמר אפשר שיתקיים ע"י אחרים לכן דרשה ברבים משום ביטול פ"ו (ברית שלום פ' אחרי מות). הקדים בן עזאי לר"ע רבו עי' הטעם בתוס' סוטה (ד' ע"א) ובכללים [בהקדמה] לפי סדר המציאות:

ד) בחגיגה (י"ד ב') נכנס לפרדס ומת נער ועליו נאמר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו ע"ד שאמרו בברכות (נ"ז ע"ב) הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות (ברית שלום פ' אחרי מות). בילקוט תהלים סי' ט' לא שכח צעקת ענוים אינו שוכח דם צדיקים שנהרגו בימי גזירה כגון ר"ע וחביריו בן עזאי ור' יהודה הנחתום, לא מצאתי שנהרג ונזכר לעיל שמת:

ה) והוא מן ה' הדנין לפני חכמים (ע"ש) ובכל דבר חכמה מזכירו התלמוד אמר אביי וכן רב ור' יוחנן ורבא אמרו כן אני כבן עזאי בשוקי טבריה (ע"ש). בפ' בכל מערבין פירש"י לא היה בימיהם עוקר הרים כמותו (עי' אביי מש"ש). בן עזאי עשה המכילתא מן ואלה שמות עד סוף התורה (יוחסין בסדה"ד בסוף ענין הכהנים וע"ל ר' אושעיא). וכשמת בטלו השקרנים ס"פ עגלה ערופה:

ו) ור' אלעזר בן מתיא וחנניה בן חכינאי, ר' יוחנן בן ישוע חמיו של ר"ע אמר כדברי בן עזאי, ר' יוחנן בשמו (ע"ש), ר' יונתן (ע"ל), ר' יוסי בן דורמסקית:

מעבר לתחילת הדף ·