סדר הדורות/תנאים ואמוראים/רב ששת

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות תנאים ואמוראים רב ששת

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב ששת

א) היה סגי נהור וע"פ חכמתו ידע היכן המלך ברכות (נ"ח א'). כל ל' יום הוה מהדר תלמודיה ואמר חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי פסחים (ס"ח ב') ע"ל ר' חייא בר אבא. ובמנחות (צ"ה ב') הקשה אדם קשה כברזל ומנו רב ששת פירש"י קשה כברזל מחודד לחתוך הלכה כברזל עכ"ל. והוא ע"ד דאמר בתענית פ"ק ברזל בברזל יחד מה ברזל אחד מחדד לחבירו. והתוס' כתבו קשה כברזל שבח לתלמיד חכם הוא. מיאנו התוס' בפירש"י לפי פשוטו דהול"ל אדם כברזל דהוה משמע לענין חדוד ומדאמר קשה כברזל אלא שבח הוא שאינו נוח לרצות ואין מוחל על עלבונו ומביאים ראיה מפ"ק דתענית ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרא אבניה אלא בוניה אלו ת"ח. עי"ל כוונת התוס' דלא כפירש"י לפי שבאמת רב חסדא מחודד ממנו כדאי' בעירובין (ס"ז א') רב ששת הוה מרתע כולו גופו מפלפולו דרב חסדא ור"ח מרתען שפוותיה ממתני' דרב ששת. ובזבחים (צ"ו ב') רב יצחק בריה דרב יהודה הוה שכיח קמי' דרמי בר חמא שבקיה ואזל לגבי רב ששת כו' ואמר הטעם כי רמי ב"ח כי בעינא מיניה מילתא פשיט לי מסברא ואי משכחנא מתני' דפרכא ליה אמר לי אי תניא תניא, ורב ששת כי בעינא מיניה פשיט לי ממתני' ואי משכחנא מתני' דפרכא לה אמר לי מתניתין ומתניתין. ועי' אגרת רש"ג ביוחסין דסיני עדיף מעוקר הרים ורב ששת סיני. הרי לך דרב חסדא ורמי היו מחודדין טפי מרב ששת ואיך אמרו על רב ששת שהיה קשה כברזל מחודד, ע"כ כתבו התוס' קשה כברזל שבח הוא כנ"ל לא לענין חידוד וק"ל והוא נכון. וכבר כתבתי מזה בחבורי על דרוש בזה. יתיב רבה ורב יוסף בשלהי פרקיה דרב ששת (לאחר שסיים הדרשה) ויתיב רב ששת ואמר כו' כרכיש רבה ברישיה (הודה לדבריו) א"ר יוסף ב' גברי רברבי כרבנן ליטעו בהאי מילתא עירובין (ס"ה ב'). ואמר תיתי לי דקיימתי מצות תפילין שבת (קי"ח סע"ב). והיה יושב בתענית כל ערב פסח דאי טעם מידי בצפרא לא הוה מהני ליה מיכלא והוה איסטניס פסחים (ק"ח א'). לא היה סועד אצל ריש גלותא לפי שעבדיו היו חשודין על אבר מן החי וכן הוה והיה מרגיש בבשר שהיה בו שחין גיטין (ס"ז ב') ע"ש באורך. ודבי ריש גלותא חבשוהו לשמעיה רב גדא ואמר רב ששת גדא פוק נפק עירובין (י"א ב'). רב הונא שלחו לרב ענן וא"ל ענן ענן (ע"ש). ראה נחש בחלומו והרגו ברכות (נ"ז סע"א). כאשר תעשינה הדבורים תרגום רב ששת סוטה (מ"ח ב') ע"ל רב יוסף. והיה מוסר שפחתו לחיל המלך שלא יקחו מבנות ישראל, עי' אשר"י פ' יוצא דופן. היה בשלחי (יוחסין באגרת רש"ג). בתשובת ב"ל ח"א (נ"ו ע"ג) בשם הרא"ש בפסקיו רב ששת מנהרדעא ושם נהגו כשמואל. רב ששת היה גלגול בבא בן בוטא ששת בא"ת ב"ש בבא והיה סגי נהור כמו בבא בן בוטא (ס' הגלגולים פ"י וחסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה ונוף עץ חיים נוף ג'). אמר רב ששת כד ניים ושכיב רב אמר להא שמעתתא יבמות (כ"ד ב', צ"א א', ק"ט ב') ב"ק (מ"ז ב', ס"ה א', ס"ז ב') נדה (ס' רע"א) בכורות (כ"ג ב'). וכתב בשו"ת חות יאיר סי' קנ"ב שלא לגנאי אמר כך רק שבח גדול שלפי מדרגתו א"א שטעה בזה אם לא שאמרו כד ניים, ולא אמר כד שכיב וניים כמ"ש התוס' פרק ע"פ שיש ב' מיני תנומה אחת בתחלת השינה ואחת בסופה זו שבסופה אע"פ שיטעה מאחר שמתעורר והולך מרגיש אח"כ בטעותו וחוזר משא"כ כד ניים ואח"כ שכיב כו':

ב) רבו המובהק רב הונא ואיעקר מפרקיה (ע"ש). רב ששת חבירו של רב חסדא וגדול ממנו (ריצב"א בפרק בכל מערבין ע"ל). ונקרא עולא משגש ארחתי' דאמיה (ע"ש). רב נחמן חבירו (תוס' גיטין ל"ב א'). ורב יוסף חבירו (תוספות חולין ק"ד ב'):

ג) הלכה כרב ששת באיסורי (עי' רב נחמן) ס' כריתות ימות עולם שער ג' סי' כ"א וכ"כ הרא"ש בפ' לולב וערבה בשם תשו' הגאונים, ועי' תוס' ברכות (מ"ב ב', מ"ו א') ועירובין (מ' ע"א) לגבי רב נחמן. ושם (ל"ב א') בתוס'. רב ששת ורב חסדא הלכה כרב ששת עירובין (מ' ע"א) ע"ש בתוס' שהיה גדול מר"ח דבכמה דוכתי בעי רב חסדא מרב ששת, וע"ל דרב ששת סיני ור"ח עוקר הרים וסיני עדיף. וכתב בתשו' חות יאיר בלא"ה דגם רב ששת היה חריף גדול במנחות (צ"ה ב') והיינו לפירש"י הנ"ל אבל התוס' מיאנו בזה כנ"ל:

ד) ר' אבא בר כהן. ר' אבא בר זבדא חבירו. ר' אבהו א"ר ששת כריתות (כ"ד סע"א). ר' אבינא בעא מיניה כתובות (מ"ג א'). ור' אדא בר מתנא. ר' אדא בר חמא. רב אחא בר יעקב חבירו, רב אחא בר חנא. רב אחא בר הונא. רב אחדבוי' בר אמי בעא מיני'. ואמו היתה מניקה את רב ששת ורב ששת התפלל עליו ונתרפא (ע"ש). רב אידי סרסי' שלו. איסי או אמי בר נתן (ע"ש). משום ראב"ע הרבה דרשות מכות (כ"ג א') עירובין (ס"ד סע"ב) ופסחים (קי"ח א') כמה דרשות. א"ר ששת א"ר אלעזר משום ראב"ע יבמות (ד' א'), א"ר אמי סנהדרין פ"ק. אמר לאמימר צ"ע (ע"ש). א"ר אסי בר חמא הכי א"ר ששת. א"ר אסי חולין (צ"ב ב'). רב גדא שמעי' (ע"ל). א"ל גזא. רב גידל חבירו. רב הונא רבו. רב הונא א"ר ששת פסחים (ק"ב ב') ומנחות (ל"ט א') אך בשס"ח תקנו שצ"ל רב הונא בר יהודה א"ר ששת. רב הונא ברב יהושע. מר זוטרא. ר' זירא בעא מיני' חולין (קכ"א ב'). ר' זעירא. ר' חגא בר חנא (צ"ע). בש"ר חייא רבה ירושלמי בכל מערבין. ר' חייא בר אבין. רב חמא קרא עליו טובה חכמה עם נחלה בכורות (נ"ב ב'). אמר לרב חנא בר ביזנא. רב חסדא חבירו (ע"ל). ובעא מרב ששת עירובין (ס"ז א'). אמר לאמורי' דרב חסדא זבחים (י"ד א') כ"ה בשס"ח אמר לאמורי' דר"ח בעא מיניה דר"ח יומא (מ"ט רע"א). א"ר יוחנן שבת (ל"ז ב'). ר' יוסי בר נתן. רב יוסף בר אבא. רב יוסף חבירו (ע"ל). רב יוסף בר חמא. רב יוסף בר מניומי. ר' יעקב בר אביי. ר' יצחק נפחא דרש ואקפד רב ששת עליו. אמר אמרו לרב יצחק כבר תרגם רב הונא לשמעתיך. א"ר ירמיה בר אבא עירובין (י"ב א') מנחות (ל"ט א'). וא"ל רב ששת רב ככותאי אמר לשמעתא נדה (ס"ט א'). רב נחמן חבירו (ע"ל). רב עמרם. משום ר"ע סוכה (ט' א') ביצה (ל' ע"ב). אמר רב ירושלמי ע"ז פ"ב הלכה ה'. אמר רבא א"ר ששת ברכות פ"ג (כ"ג ב') חלק (צ"ב א'). ואמר לרב ששת ב"מ (ע' ע"א) עי' רי"ף. וב"ק (פ"ח א'). רבא ברב אחא ברב הונא. רבה (ע"ל). רבה בר איבי. רבינא בעא מיניה. רבינא זוטי. רמי בר חמא אמר (ע"ל) מיתבי' רב ששת אמר רמי בר חמא הא גברא והא תיובתא אמר רבא גברא חזינא תיובתא לא חזינא שלחו לר' אבא בר זבדא א"ל זו א"צ לפנים (פירש"י א"צ להכניסה לפני בני הישיבה שאין בהם יודע לפרקה ובתשובות הגאונים לגנאי דליכא קושיא) אמר רבא צריכה לפני ולפנים ב"מ (ט"ז א'). קרי רמי בר חמא עליה דרב ששת וישם דוד הדברים בלבו שבועות (מ"ה ב'). אמר לרב שמואל בר אבא. רב ששת מקרטיזא (ע"ש). בשם תוטאי:

מעבר לתחילת הדף ·