סדר הדורות/תנאים ואמוראים/רבן שמעון בן גמליאל הזקן

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות תנאים ואמוראים רבן שמעון בן גמליאל הזקן

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבן שמעון בן גמליאל הזקן גם הוא נשיא (ג' אלפים תת"י י"ח שנים קודם החורבן) ונהרג בחורבן והוא מי' הרוגי מלכות וע"ז אמד ויפול הגורל על רשב"ג (עיין ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג) ולא נזכר במשנה וי"א כי הוא הנזכר פ"ק דאבות שמעון בנו אומר. וכ"כ התוי"ט באבות משנה ט"ז ר"ג אומר הוא ר"ג הזקן בן ר' שמעון בן הלל הזקן (ובפי' הסדור חסר ב' תיבות שמעון בן). ובמשנה י"ז שמעון בנו אומר כל ימי כו'. ובספ"ק דכריתות (ח' א') אר"ש המעון הזה פירש"י לשון שבועה ובב"ב (קס"ו א') פירשב"ם בביהמ"ק נשבע, וע"כ אינו רשב"ג הנזכר אחר זה על ג' דברים העולם עומד שלא היה בזמן ביהמ"ק. אבל זה שאמר בכריתות שעמדו הקינים בדינרי זהב ארשב"ג המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרין א"כ בהכרח שהיה בזמן הבית והוא זה שנהרג לא רשב"ג שהיה אביו של רבי, ומה שלא קראו רבן שמעון בנו לפי שהיה בחור כשאמר זה ולא עלה לגדולת רבן (כ"כ התוי"ט בשנוי לשון וקצת כתבתי לשון ס' היוחסין, והנחלת שמעוני טעה). וכ"כ בעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פי"ט לכן מיד אמר בספ"ק דאבות רשב"ג אומר, הוא בן ר"ג דיבנה אביו של רבי, על ג' דברים כו', ולכן סמך רבי דברי עצמו בפ"ב דאבות רבי אומר איזה דרך ישרה לדברי אביו דספ"ק דאבות, ואח"כ סידר דברי בנו רבן גמליאל בר' יהודה הנשיא אומר יפה ת"ת (ע"ש). ואחריו אמר אל תפרוש מן הצבור שאמר הלל הוא בן בנו אחיו של ר' יהודה נשיאה, ופסקו לכנות הנשיאים בשם רבן אלא בשם ר' יהודה נשיאה, והיה לו [לר"ג ברבי] בן שנקרא ר' הלל נעשה נשיא אחריו ובו פסקה הנשיאות, והוא תיקן סדר העיבור וסמך רבי דברי הלל בן בנו לקיים על עצמו לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך. וזה שלא כדעת האברבנאל והמפרשים שסוברים שהלל הזה הוא הלל הזקן, ואח"כ סמך להלל זה דברי הלל הזקן שאמר אין בור ירא חטא כו' ולא הוא היה אומר כגי' המפרשים בהלל אומר אל תפרוש שהוא הלל הזקן. וכן טועים הגורסים הוא היה אומר על ג' דברים העולם עומד ומוחקים רשב"ג כי סברו שזהו רשב"ג הנזכר לפני זה, וז"א כי לפני זה הוא רשב"ג הנהרג בן ר"ג הזקן וזה אביו של רבי (ע"ש ובפי' יד יהודה סימן ל"ז וכ"כ אברבנאל). בב"ב (קס"ו א') נוסחא אחרינא א"ר גמליאל המעון הזה והגי' שלפנינו ובת"כ פ' תזריע ארשב"ג המעון הזה לא אלין כו', בערכין (י' סע"ב) תני רשב"ג שילוח היה מקלח כו' רשבג"א הרדולים לא היו במקדש כו', נראה שזה רשב"ג הוא (והנחלת שמעוני טעה). בכתובות (נ"ט ב') במשנה רא"א אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה כו' רשב"ג אומר אף המדיר את אשתו כו' מלעשות מלאכה יוצא כו', ושם (ס"א ב') א"ר מלכיו הלכה כר"א, כתבו התוס' הלכה כר"א והא דקיי"ל בכ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו אין זה אותן שהיה בימי ר"א עכ"ל. הרי לדעת התוס' נראה דרשב"ג דפליג עם ר"א במשנה אינו אביו של רבי שהלכה כמותו בכ"מ במשנה א"כ הוא בר"ג הזקן ונזכר במשנה, אבל הרא"ש סי' כ"ז כתב ואינה ראיה כ"כ דפסק הלכה כר"א במאי דפליג את"ק אבל במאי דפליג ארשב"ג כ"מ ששנה הלכה כמותו, א"כ רשב"ג זה הוא אביו של רבי בן ר"ג דיבנה. אמרו על רשב"ג כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל ח' אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו וכשהשתחוה נועץ ב' גודליו בארץ ושוחה ונושק הרצפה וזוקף ואין כל בריה יכולה לעשות כן וזו היא קידה סוכה (נ"ג א') והנחלת שמעוני טעה. ובסוטה (מ"ט ב') אלף ילדים היו לבית אבא ולא נשתייר מהם אלא אני ובן אחי אבא בעסיא וכתבו התוס' בפ"ב דע"ז (ל"ב סע"א) שזה אמר רשב"ג הזקן (והנחלת שמעוני לא ידע דברי התוס' הללו) וע"ש בתוס' מ"ש רשב"ג משום ר' יהושע קפוסאי איזה רשב"ג אמר זה. בע"ז (כ' ע"א) שעמד במעלת הר הבית וראה נכרית נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ה' (והנחלת שמעוני טעה). ר"ג דיבנה בנו:

מעבר לתחילת הדף ·