סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמעון בן לקיש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט שפורסם בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (מערכת העביר את הדף סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ג'תס לשם סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמעון בן לקיש בלי להשאיר הפניה: העברה לשם התקני. אין משמעות למספור)
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־00:40, 11 במרץ 2024

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סדר הדורות TriangleArrow-Left.png תנאים ואמוראים TriangleArrow-Left.png ר' שמעון בן לקיש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' שמעון בן לקיש

א) גיסו של ר' יוחנן. ר' יוחנן סחי בירדנא חזייה ר"ל ושוור לירדנא אבתריה א"ל חילך לאורייתא א"ל שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחתי דשפירא מינאי ב"מ (פ"ד א') עי"ש באורך:

ב) תלמיד חבר של ר' יוחנן בפ"ב דגיטין (י"ט א') אמר ר"ל לר' יוחנן למדתנו רבינו, ובחולין (קל"ט א') הא מקמי דשמע מר' יוחנן רבו, ובתענית (ח' א') שהיה מסדר מתניתא מ' זימני כנגד מ' יום שנתנה התורה ועייל קמי ר' יוחנן. ובברכות (ל"א א') לא מלא שחוק פיו מכי שמע מר' יוחנן רבו דאמר אסור למלאות שחוק פיו בעוה"ז. ר' יוחנן אמר על ר"ל שכנגדי חולק עלי פירש"י שקול כמותי כתובות (פ"ד ב') ובדף (נ"ד ב') פי' אנוש כערכי וראוי לחלוק עלי, בחולין (י"ח ב') ר"ל אכשר בשחט בחודא דכובעא קרי ר' יוחנן עליה גיסא גיסא פירש"י הגס הגס כלומר יותר מדאי הכשרת עכ"ל. ולי נראה לפי שהיה נשוי אחות ר' יוחנן קרא אותו גיסי גיסי לשון נופל על לשון ר"ל גיסי הכשרת יותר מדאי ר"ל הגס, ואח"כ מצאתי שכ"כ בס' תורת חיים בפ' ז"ב ובנ"י והנאני, וכ"כ הרז"ה שם ובתשו' מבי"ט סי' שי"ג. מעילה (ז' ב') א"ר יוחנן קצצתינון לרגלוהי דינוקא ר"ל לר"ל פירש"י ר"ל קרי ינוקא לפי שהיה בחור ממנו דאותביה ולא ידע להשיב. בעא מר' יוחנן ביצה (י"ט ב') איתביה ר"ל לר' יוחנן סוכה (מ"ו ב'), איתביה ר"י לר"ל פסחים (ל"ד א', פ"ד ב') סוכה (מ"ו ב') ב"מ (צ' סע"ב). אר"י אר"ל שבת (ט"ו ב'). א"ל ר' יוחנן לר"ל אלא מר מהיכא יליף יומא (ג' סע"ב). בחולין (ע"ה ב') ובשבועות (מ' ע"א, מ"ה ב') משהא הוה שהי ושתיק (פירש"י כך היה דרכו של ר"ל כשהיה ר' יוחנן אומר דבר הי' שוהה להשיב שיגמור ר' יוחנן כל צרכו ואח"כ היה חולק עליו) איכא דאמרי משתי הוה שתי ר"ל מיא כי א"ר יוחנן הא שמעתתא, ובחולין פירש"י שהה ר"ל קודם שיחלוק עליו אולי יחזור בו, (ועי' כתובות (ק"ד ב') ונדרים (ע"ז א') ובערוך ערך שנה וערך שתק). אמר לר' יוחנן מאי אהנית לי התם קרו לי רבי הכי רבי קרו לי כו', חלש דעתיה דר"י, חלש ר"ל ואתאי אשת ר"ל אחות ר"י שיתפלל עליו ולא רצה ומת ר"ל והיה ר"י מצטער שלא היה מוצא תלמיד כמותו ואמרו רבנן ניזיל ר"א בן פדת דמחדדן שמעתתיה וכל מה שאמר ר"י אמר ר"א תנא דמסייע לך אר"י לא את כבר לקישא דעל כל דבר הקשה לי כ"ד קושיות והוה פריקנא כ"ד פרוקי והיה בוכה ר"י ואמר היכא בר לקישא וצווח עד דשף דעתיה בעו רבנן רחמי ומת ר' יוחנן ב"מ (פ"ד סע"א). ר"ל מת קודם ר"י שנה אחת (ס' כריתות). אחר מות ר"ל למד ינוקא דר"ל לפני ר' יוחנן ואמו הסירתו מלפניו שלא יתן בו עיניו שהוא חכם ושאלו מאי עשר תעשר כו' תענית פ"א (ט' א'):

ג) כתבו התוס' בב"מ פרק הפועלים (פ"ד) ובשלשלת הקבלה כתב בפ' איזהו נשך ט"ס הוא. ר"ל היה יודע הרבה קודם שלמד מר' יוחנן אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועוסק בלסטיות, וכ"כ התוס' בעירובין (ס"ה ב'), ר"ל ותלמידי ר' חנינא אקלעו להאי פונדק ולא הוי שוכר והוי משכיר כו' א"ל ר"ל נשכיר וכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן אתו שאלו לר' אפס אמר יפה עשיתן כו' כתבו התוס' כאן מוכח כר"ת דר"ל גברא רבה היה קודם שבא לפני ר' יוחנן דהאי עובדא הוא סמוך לפטירת רבי כיון דשיילו לר' אפס שלא חי אחר רבי אלא ב' שנים ומחצה (ע"ש). וכן משמע ביבמות (נ"ז א') בתוס' ד"ה אתא כו' כאן משמע שהיה ר"ל גדול כשבא לפני ר' יוחנן שהיה לומד תורה לפני ר' אושעיא רבו של ר' יוחנן (עיין לקמן שאמר ר"ל כמה פעמים בש"ר אושעיא):

ד) בגיטין (מ"ז א') זבין עצמו ללודאי, והיה אומר כריסי כרי, כתבו התוס' דרכן היה לשכב על בטנם כדאמרי' בזבחים (ה' רע"א) רמי ר"ל על מעוהי (בהג"ה בעין יעקב שם שהוא טוב לעיכול כמ"ש צ"ל כלל ג' פ"ט) בי מדרשא ואקשי. בסנהדרין (כ"ד א') אמר עולא הרואה את ר"ל בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה, יומא (ט' סע"ב) לא היה מדבר עם רבב"ח ומאן דמשתעי ר"ל בהדיה בשוקא יהבו ליה עסקא בלא סהדי, ולא הוה משתעי אפילו עם ר' אלעזר מרא דארעא דישראל. כתבו התוס' פי' שלא התחיל לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל לדבר עמו היה משיב לו וראיה מזבחים (ה') שהשיב לו, ובתוספות ישנים שם לא היה פותח לדבר עמו בשום מילתא דבדיחותא אבל מצינו בפ"ב דכתובות (כ"ה ב') שדבר עמו שמעת מילי' דבר נפחא (ואולי בשוקא לא היה מדבר). ר"ל הלך לשאול בשלמא דרבי א"ל צלי עלי ב"ר פ' ע"ח (גם מכאן מוכח דר"ל גברא רבה הוה קודם שבא לפני ר' יוחנן מדא"ל רבי צלי עלי). ובמגיני שלמה בפסחים (ס"ט ב') טרח להביא ראיה דר"ל היה בימי התנאים לא ראה מדרש זה שהיה בימי רבי שהיה תנא. בירושלמי ברכות שיצא חוץ לתחום בשבת מחמת למודו, בברכות (מ"ד א') שהיה אוכל מפירות גינוסר עד שנטרפה דעתו והיה משדר ר' יהודה נשיאה בני אדם והביאו לביתו, בשבת (קי"ט סע"ב) אמר ר"ל משום ר"י נשיאה שני דברים ואמר לר"י נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך, במ"ק (י"ז א') ר"ל שמתי' להאי גברא דאכל מתאנים א"ל ליהוי האי גברא בשמתא א"ל כו' אם ממון נתחייבתי לך כו' אזלו לבי מדרשא אמרו שלו נדוי ושלך אינו נידוי. אמר הריני כפרת ר' חייא ובניו סוכה (כ' סע"א) פירש"י דרך כבוד כשמזכיר אביו או רבו לאחר מותו:

ה) ריש לקיש היה מרדכי ובעבור כי הקניט את המן והיה סיבה כי נלקחה אומה שלימה להריגה לכן לכפר על נפשו זבין עצמו ללודים, והוא שאול בן קיש וזה בן לקיש, וזבין עצמו ללודאי כמו שאול זבין גרמי' למות על ידי פלשתים לנפול בידם וכדי להנקם מהם עביד הכי וזהו פן תעלוזנה בנות הערלים ור"ל אמר ללודאי קא חייכת בי, ומצינו בשאול באחת ולא עלתה בידו ודוד בשתים ועלתה לו (ט"ס וצ"ל שאול באחת ועלתה לו פירש"י לרעה לקנסו במיתה וביטול מלכות, ודוד נכשל בב' ולא עלתה לו לרעה, יומא כ"ב). נמצא שאול נענש באחת לכך אמר ריש לקיש בסנהדרין (קי"א) ופערה פיה לבלי חוק אפי' מי ששייר חוק א' כמו שאירע לו. והוא תיקן את תובל קין לוטש כל חורש נחושת וברזל כי ר"ל היה ריש בריוני ורוצח הבריות, וזה רמוז בב"מ (פ"ד א') הסייף והסכין מאימת מקבלין טומאה ואר"י לר"ל ליסטאה בלסטיותיה ידע ר"ל בקי הוא במלאכתו ראשונה שהיה לוטש (ס' ג"נ ועי"ש בסוף הספר). היה גלגול ישמעאל וז"ש ידע ליסטאה בליסטיותיה (לקונטי מהר"ש מגיד):

ו) לענין פסק הלכה נגד ר' יוחנן (ע"ש). והלכה כריש לקיש בתלתא יבמות (ל"ו א') ב"ב (קכ"ט ב') חולין (כ"ט ב') בתוס' דלא נכלל בזה דאמר משום לוי סבא, ועי' תוס' שבת (ע' ע"ב). כתב עכ"ש תרומות פ"ח סיעה של בני אדם פגעו בהם עכו"ם ואמרו תנו לנו אחד ונהרגהו ואם לאו נהרוג כולכם לא ימסרו לו אחד ייחדו להם אחד כשבע בן בכרי ימסרו ואל יהרגו, אר"ל והוא שחייב מיתה כשבע בן בכרי ור"י אמר אע"פ שאינו חייב מיתה, ותמה הב"י ביו"ד סי' קנ"ז דפסק הרמב"ם כר"ל ולא כר"י דהלכה כמותו נגד ר"ל, ולק"מ כי ר"ע ובן פטירי ס"ל כר"ל עכ"ל (ע"ש דר"ע ס"ל חייך קודמין א"כ לר"ל אם אין חיוב מיתה ימותו כלם הוי דלא כר"ע, אבל בן פטירי ס"ל כר"ל דימותו כלם וקשה איך פסק כבן פטירי דלא כר"ע):

ז) א"ר אבא אר"ל. ר' אבא בר זבדא. ר' אבא בר כהנא. בשם אבא כהן ברדלא, פירש דברי אבדימי בר המדורי. ר' אבהו אר"ל, אביי אר"ל כמה דברים שבת (ס"ג א'). ר' אבין אר"ל. אבין צפוראי. ר' אבין בר חייא. ר' אבדימי דחיפא. בש"ר אושעיא קדושין (פ' ע"א) נדה (י"ח ב') בכורות (י"ג א') ותוס' יבמות (נ"ז א') כתבו דהוא רבו דר"ל. איבו, ר' אילא, א"ר אלעא אמר ר"ל אומר היה ר"מ. בשם ראב"ע ב"ר פ"ט. א"ר אלעזר אמר ר"ל בש"ר יהודה בר חנינא, אקפד עליו ר"ל דלא אמר שמעתא בביהמ"ד בשמו ור"ל הראה לו דינר (ע"ש). ר' אלעזר בן מלואי. ר' אמי. ר' אסי. שאל לר' אפס (ע"ל). ר' אפרים ספרא. רב אשי בשמו. רב ביבי, ר' ברכיה ור' יונה בש"ר יהודה הנשיא ב"ר פצ"ח. ר' גוריון. א"ל רב הונא בר קטינא. ר' הילא. רבי וסטינא תלמידו. ר' זירא. ר' זעירא בשם חזקיה, תקע (צעק בקול רם רש"י) ר"ל לזקני דרום. ר' חזקיה בש"ר חייא, התענה ש' תעניות לראות את ר' חייא רבה אחר מותו (ע"ש). ר' חייא בר אשי אמר ר"ל, אמר ר' חייא בר אבא (ע"ש). ר' חייא בר אדא מקרי או מתני בני דר"ל. ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא והכל אחד. ר' חייא בר יוסף השיב לו. עם ר' חייא בר זרנוקי. חלפייא. ר' חמא בר עוקבא. בעא מר' חנינא שבת (קי"ד א'), עירובין (פ' ע"א) ע"ז (י"א סע"ב) משמיה דגברא רבה ומנו ר' חנינא, ור' חנינא בר פפא, ר' חנינא ענתנייא, ר' חנן אבוי, ר' חנניא, ר' טוביינא. בש"ר יהודה בר חנינא (ע"ל). בש"ר יהודה הנשיא (ע"ל). בש"ר יהודה נשיאה וקמי ר"י נשיאה (ע"ש). ר' יהודה בן פזי חולק עמו. ר' יהודה בר נחמן. ר' יודן בר נחמיה. ר' יהודה בר אימי, ר' יהושע בן לוי בשמו מכות (ב' ע"א), בש"ר יהושע מדרש איכה פסוק ויצא מן בת ציון. ר' יוחנן רבו, א"ר יוחנן אמר ר"ל (ע"ל). ר' יוסטא. ר' יוסטינא (שם וסטינא הנ"ל). בש"ר יוסי בר חנינא. הספיד לר' יוסי ממלחייא. יוסי בר אשיין. רב יוסף ארשב"ל שבת (צ"ד א'). בש"ר ינאי. ר' ינאי בר' ישמעאל. ר' יעקב בר אידי, ר' יעקב בר אדא בזמנו. ר' יעקב דכפר חנן. ר' יעקב בר אימי בשמו. אמר טבא דר' יצחק נפחא מדבר נפחא הוא ר' יוחנן (ע"ש). א"ר יצחק אר"ל. ר' יצחק בר נחמני, ר' יצחק בר אוסטיה. עם ר' יצחק פסאקא. ר' יצחק בר מריון. ר' יצחק רובה. א"ר ירמיה אר"ל יומא (פ' ע"ב) מכות (י"ז ע"א) זבחים (כ"ב א') ירושלמי ר"פ כיצד מברכין שבת (צ"ג א'). ר' ירמיה בר אבא אר"ל. ר' ישמעאל בר אבא. ר' ישמעאל בן זירז. רב כהנא אמר ר"ל. בשם לוי סבא. ר' לוי בר חמא אר"ל. ר' מלאי בזמנו. ור' מני בר פטיש. בש"ר סובייא. ר' סומא בר כתבת, ר' סימון. א"ר סמיא. עולא בשמו. עקביה שאלו. רב קטינא, בר קפרא (עיין למטה). א"ל רבא בר איתי. א"ל רבה בר אחותי. רבב"ח, רבין, רמי בר חמא בשמו. ר' שלמוני בשמו. בש"ר שמעון בר כהנא. א"ר שמעון בר אבא. בש"ר שמעון בן מנסיא. בש"ר שמעון בר קפרא פסחים (ט"ו א') תענית (ח' סע"א) ב"מ (כ"ו א') ירושלמי תרומות פ"ז הלכה ג', חגיגה (כ"ג ב') ב"ר פ' מ"א ופ' מ"ב. לר"ש בן יהוצדק קרא רועה בקר. ר"ש בן קיסמא. ר"ש בר נרשייא. ר"ש בן אליקים שאלו. ר"ש בן יאסינאי. בשם בר תוטני. בשם תאוני. ר' תנחום:

מעבר לתחילת הדף
·