סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמעון בן יוחאי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:42, 10 במרץ 2024 מאת מערכת (שיחה | תרומות) (מערכת העביר את הדף סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ג'תמד לשם סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמעון בן יוחאי בלי להשאיר הפניה: העברה לשם התקני. אין משמעות למספור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סדר הדורות TriangleArrow-Left.png תנאים ואמוראים TriangleArrow-Left.png ר' שמעון בן יוחאי

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' שמעון בן יוחאי ,

א) אבות פ"ד. במשנה פאה פ"א ג', פ"ג ח', פ"ד א'. דמאי פ"ג ד', פ"ה ג'. כלאים פ"ב א' ב' ז', פ"ד ט', פ"ה ב', פ"ז ה' ח'. שביעית פ"א ח', פ"ב א' ב' ג' ה' ו' ח' י', פ"ג ב' ג', פ"ו ה' ו', פ"ז ו', פ"ח ו' ז', פ"ט א' ג' ה'. תרומות פ"ג ה' ט', פ"ד י"ב, פ"ה ח', פ"י י"א, פי"א י'. מעשרות פ"א ד', פ"ב ד', פ"ג ח', מע"ש פ"ב ב', פ"ג ב' י"א י"ג, פ"ה ו' ז'. ערלה פ"ב א' ט', י"ד ט"ו ט"ז. בכורים פ"ב ב', פ"ג א' י'. שבת פ"ג ו', פ"ח א', פ"י ה' ו', פי"ג ו', פי"ד ד'. עירובין פ"ג ד', פ"ד ו' י"א, פ"ה ו', פ"ו ה', פ"ח ב' ה', פ"ט א', פ"י ב' ג' ט"ו. פסחים פ"ה ד', פ"ח ג', פ"ט ח'. שקלים פ"ב ד', פ"ג א', פ"ז ו', פ"ח ח'. יומא פ"ה ז', פ"ו ו' ז'. סוכה פ"ב א'. ביצה פ"א ט', פ"ג ד'. ר"ה פ"א א' ז'. מ"ק פ"ג ח'. חגיגה פ"א ז'. יבמות פ"ב ב', פ"ג ד' ט', פ"ו ג' ד', פ"ח ג' ו', פ"י א' ז' ח' ט', פי"ב ה', פט"ו ה'. כתובות פ"ד א', פ"ח ב' ד', פ"ט ח', פ"י ג', פי"א ב'. נזיר פ"ב ד' ח', פ"ה ו', פ"ו ט' י'. סוטה פ"ג ב' ה'. גיטין פ"א ה', פ"ב ב'. קדושין פ"ב ב', פ"ד י"ב. ב"ק פ"ד א', פ"ו ב' ד', פ"ז ב' ד'. ב"מ פ"ב י', פ"ד ב' ה' ט', פ"ה י', פ"י ו'. ב"ב פ"ב ב' י"ד, פ"ד ט', פ"ו ח'. סנהדרין פ"א ג', פ"ב ד', פ"ג ג', פ"ז א', פ"ט ב' ג', פ"י ו', מכות פ"א ז', פ"ב ג', פ"ג ב' ו' ט"ז. שבועות פ"א ד' ז', פ"ג ד', פ"ד ג', פ"ה ב' ג' ד', פ"ו ה'. עדיות פ"ח ז'. ע"ז פ"ג ז', פ"ד י'. אבות פ"ב י"ג, פ"ג ז', פ"ד י"ג. הוריות פ"א ב' ה', פ"ב ז', פ"ג ג'. זבחים פ"א ד', פ"ב א', פ"ד ג' ד' ה', פ"ח ג' י"ב, פ"ט א' ב', פ"י ז' ח', פי"א ז', פי"ב ו', פי"ג ג' ז', פי"ד ב', מנחות פ"ג ד', פ"ד ב' ג' ד' ה', פ"ה ה' ז' ט', פ"ו א' ד' ז', פ"ט ב' ז', פ"י ח', פי"א ב', פי"ב ג' ד', פי"ג י'. חולין פ"ב ג' ה' ו' י', פ"ג א', פ"ה ג', פ"ט ז' ס'. בכורות פ"ב ד', פ"ד ט', פ"ה ב', פ"ח ב', פ"ט ה'. ערכין פ"ז ד' ה', פ"ח ה', פ"ט ה'. תמורה פ"א ב' ו', פ"ב ב', פ"ג א' ג' ה', פ"ז ג' ד'. כריתות פ"א ה', פ"ג ט', פ"ד ג', פ"ה ד' ה' ו' ז' ח', פ"ו ט'. מעילה פ"ג ד' ו', פ"ד ו'. כלים פ"ג ב' ה', פ"ה ז', פ"ז ה', פ"ט ד' ח', פי"ד ב', פט"ו ב', פי"ז ג' ד' י"א י"ז, פי"ח ד', פכ"ב ו', פכ"ד י"ז, פכ"ה ג', פכ"ו ח', פכ"ז ד' י"א י"ב, פכ"ח ו' ז', ס"ל ג'. אהלות פ"ב ב' ז', פ"ג ב', פ"ז ב', פ"ט י"ד, פ"י ב', פי"א ז', פי"ג א', פט"ז ה', פי"ח ה'. נגעים פ"ד ד' ו', פ"ו ו', פ"י ב' ד' ח' ט', פי"א ג' ט', פי"ב ה', פי"ג י"א, פי"ד י' י"א. פרה פ"ב ב', פ"ה א', פ"ו ב', פ"ט ב', פי"א ח', פי"ב א'. נדה פ"ג ד', פ"ה א'. פ"ז ב', פ"ט ב'. זבים פ"ג ב', פ"ד ג' ד' ה' ז', פ"ה ד' ה'. מקואות פ"א ג' ה', פ"ב ה' ו' י', פ"ח ה'. טבול יום פ"ג ד', פ"ד ז'. ידים פ"ג ג' ה'. מכשירין פ"א ו', פ"ג ה', פ"ד י', פ"ה ג' י', פ"ו ה' ו' ח'. טהרות פ"ד ח', פ"ו א', פ"ט א' ג' ד', פ"י א' ג'. עוקצין פ"ב ט', פ"ג ב' ג' ד':

ב) הוא סתם ר' שמעון רש"י שבועות (ב' ב'), רשב"ם ב"ב (ק"ב). אע"פ שר"ש סתם בפ"ב דאבות שאמר הוי זהיר בק"ש הוא ר"ש בן נתנאל דבר הלמד מענינו:

ג) והיה מלומד בנסים בענין המערה (רש"י לכן שלחו אותו לבטל הגזירה) כדאי' במעילה (י"ז א' ב') שבא מא"י לרומי עם ר"א בר' יוסי (בן חלפתא) חבירו ובטל השמד, ושד בן תלמיון נכנס בגוף בת הקיסר והוציאו רשב"י. וכתבו שם התוס' כי רשב"י היה כעסן ונוח לכעוס ומקפיד בדבר מועט וקלל את ר"א בר' יוסי א"ל זכור שנדרת לאבא שלא יענישו והתפלל עליו ונרפא. תלמיד אחד יצא לח"ל ונתעשר והיו תלמידיו מקנאין ורצו לצאת לח"ל וידע רשב"י ברוח הקודש והוציאן לבקעה א' והתפלל ואמר בקעה בקעה מלאי דינרי זהב וכן הוה, וא"ל אם אתם מבקשים טלו אלא תדעו מי שהוא נוטל עכשיו חלקו של עוה"ב נוטל (רבה פ' פקודי פנ"ב). ראה אדם א' מלקט ספיחי שביעית א"ל ולית איסור א"ל ואין את מתיר א"ל ואין חבירי חולקין עלי וקרי עלויה ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות לי' ירושלמי ברכות פ"ק מתני' ב'. אמר ראיתי בני עליה והם מועטים כו' אם שנים הם אני ובני מהם ויכולין לפטור את כל העולם מן הדין ואם יהיה יותם בן עוזיהו עמהם יכולין לפטור משנברא העולם פ' לולב וערבה (ע"ה ב'). וכתב הערוך ע' פטר כי נתברר לרשב"י שכל הצדיקים קבלו בעוה"ז מעין השמור לעוה"ב, ואלו השלשה (הוא ובנו ויותם) לא קבלו כלום לכן זכותם גדול משארי צדיקים להגן על דורם. ובב"ר (וירושלמי פ' הרואה) מזכיד רשב"י ואחיה השילוני, וכ"ה בזוהר ואולי זכר אלו שכבדו מאוד לאביהם. בשבת (ל"ג ב') פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהם של אומה זו תקנו שוקים גשרים ומרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י כל מה שתקנו לצורך עצמן כו' הלך יהודה בן גרים וסיפר הדבר ונשמע למלך אמר יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובנו ר"א טשו במערתא אתרחיש ניסא איברו להו חרובא (נס בתוך נס שאין טעון עד ע' שנים, חדושי אגדות) ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו ויתבי עד צוארא בחלא ובעידן צלותא לבשו מיכסו וצלו, ישבו י"ב שנים אתא אליהו וקם על פתח המערה ואמר מאן לודעיה לבר יוחאי דמית קיסר ובטל הגזירה נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיי עוה"ב ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנתנו עיניהם מיד נשרף יצא בת קול וא"ל להחריב עולמי יצאתם חזרו למערתכם אזלו וישבו עוד י"ב חודש יצא ב"ק צאו ממערה כל היכא דהוה מחי ר"א הוה מסי ר"ש כו' שמע רפב"י חתני' (ע"ש שהיה חותנו ומה שצ"ע ע"ש) כו' א"ל אוי לי שראיתיך בכך א"ל אשריך שראיתני בכך כו' דמעיקרא כי הוה מקשה רשב"י קושיא הוה מפרק רפב"י י"ב פרוקי לסוף כי הוה מקשה רפב"י קושיא הוה מפרק רשב"י כ"ד פרוקי כו' אמר אתקן מילתא כו'. ובב"ר פ' וישלח פע"ט ומדרש קהלת פ' חופר גומץ וגו', ובירושלמי פ"ט דשביעית הלכה א' קצת בע"א שהיו מקומות בספק טומאה והיה צער לכהנים לסבב והיה מקצץ תורמסין וכל מקום שהיה שם מת עלה למעלה הלך כותי א' והטמין מת אחד ואמר לרשב"י שלא טיהר המקום ההוא צפה רשב"י ברוח הקודש שהטמינו שם ואמר גוזר אני על העליונים שירדו (ר"ל שהכותי ירד למטה) ועל התחתונים (ר"ל המת) שיעלה וכן הוה:

ד) סתם ספרי הוא ר"ש. לא כבעל הליכות עולם סוף שער א' שכתב שהוא רבי ישמעאל וכלהו אליבא דר"ע רבו טעה. כי ר' ישמעאל לא היה תלמיד ר"ע (ע"ש). כתב היוחסין [בסדר הדורות] וכן ס' הזוהר המאיר לכל העולם הנקרא מדרש יהי אור שהוא סודות התורה כנוהו על שמו אע"פ שהוא לא עשאו כיון שתלמידיו ובניו ותלמידי תלמידיו עשוהו על מה שקבלו ממנו כמו שאמרנו שהמשנה וספרא וספרי ותוספתא כולהו אליבא דר"ע אע"פ שאלו הספרים נעשו על פיו יותר מס' שנה אחר מותו (ר"ל ספרא כו' נעשו ס' שנה אחר מות ר"ע כן נתחבר הזוהר אחר מות רשב"י מתלמידי תלמידיו, אבל השלשלת הקבלה (דף ל"א ב') כתב אילו היה ס' הזוהר בשלימות היה משא גמל ונתחבר כמו ס' שנה אחר מותו, הבין מ"ש היוחסין שנתחבר ס' שנה אחר מות רשב"י וזה אינו שהרי כתב שאלו הספרים נעשו בלשון רבים דקאי על ספרא וספרי ותוספתא שעשה ר"ע ותלמידיו אחר מותו ס' שנה וק"ל, ועי' בס' נובלות חכמה מ"ש בזה באריכות). ובעבור זה דברי הזוהר יותר אמתיים כי הם דברי האחרונים שראו המשנה ופסקי ההלכות ומאמרים מן האמוראים שם. ונתגלה זה הספר אחר הרמב"ן והרא"ש שלא ראוהו. וכבר תוא מוסכם בישראל שהדבר שלא יחלוק על התלמוד ואינו מפורש בתלמוד ומצינו שם מפורש שמקבלין אותו, כמו אמן של גאל ישראל אע"פ שרש"י ור"ח וה"ג ורבינו יעקב הזכירוהו אבל בתוס' ורמב"ם לא נמצא, אבל בפסקי ברכות נמצא שפסק הרא"ש כרש"י. וכן בקידוש סעודה שלישית על היין שאינו מפורש בתלמוד והרמב"ם אמר שצריך אע"פ שהרא"ש אמר שא"צ ונתן טעם כי כמו שדי בלילה בקידוש א' כן הוא ליום וזה טעם חלוש כי בלילה רק סעודה א' אבל ביום חייב בב' סעודות, והזוהר מסכים לדעת הרמב"ם. וכן בתפילין בחול המועד שהראב"ד והרמב"ן לא אסרו חוץ מבעל ס' המצות והרא"ש ובתלמוד בבלי שלנו אינו מפורש אנו לוקחין סברת הזוהר שהוא אסור. וכן ברכת המזון ביחיד שהרמב"ם פסק אינה טעונה כוס והרא"ש פסק שטעונה כוס ומצינו בזוהר שאינה טעונה כוס אלא בשלשה כמו ג' אבות. ובשלשלת הקבלה (שם) כתב ראיתי ביוחסין דבר מתמיה והוא כמו ה' אלפים נ' נמצאו כתות אנשים שאמרו כי דברי הזוהר שהם בלשון ירושלמי הם דברי רשב"י ואשר הם בלה"ק אינם דבריו, וי"א שהרמב"ן מצאו בא"י ושלחו לקטלוניא אשר הלך לארגון ונפל ביד ר' משה דליאון, וי"א שר' משה דליאון היה חכם ועושה אלו הפירושים משכלו ולמען יקח מחיר רב מהחכמים היה כותבם ותולה אותם על שם רשב"י וחבורתו וזה כי היה עני ומרובה באוכלסין עכ"ל היוחסין (עי' שם באריכות), אבל אני מאמין כי הכל הבל והאמת שרשב"י וחבורתו הקדושה אמרו הדברים ויותר הרבה אבל יוכל להיות שלא נכתבו דבריהם בדורותם על סדר נכון אלא בקונטרסים מפוזרים ובמשך הזמן חוברו כהלכתן כי כן עשה רבינו הקדוש בחבור המשניות וכן עשה רב אשי בחיבורי הגמ' עכ"ל הש"ק:

ה) והאריך ימים אחר ר' ישמעאל תוס' יומא (נ"ט א') וכשמת ראה לרפב"י ולרב המנונא סבא שבאו ללוותו שמתו קודם (ע"ש מה שתמוה מאד). ועי' מיתתו בזוהר האזינו עתקע"ה. ונקבר עם בנו ר' אלעזר במערה (ע"ש). כתב בס' גא"י בכפר מירון קבור ר' יוחנן הסנדלר וקרוב אצלו בית המדרש אינו מקורה ובתוכו מצבה נקבר רשב"י לצד דרום ובנו ר' אלעזר לצד מערב וסמוך לפתח בית המדרש מצבה מרב אדא סבא וממקום היורדין לנהר מערה היא מערת הלל הזקן ותלמידיו ולצד ב' של הנהר לצד מעלה בגינת גפן נקבר שמאי ואשתו וסמוך לו עוד מערה קבור בה ר' בנימין בר יפת ובצידו ר' יוסי חטיפא וסמוך לו קבר יוסי בן קיסמא. ובמסעות בנימין כתב אף ריב"ב נקבר שם:

ו) תלמיד מובהק לר' עקיבא ונתכרכמו פניו שישב ר"מ בראש וא"ל דייך שאני ובוראך מכירין כחך, ירושלמי פ"ק דסנהדרין. ובמנחות (ע"ב א') ר"א בר"ש בשיטת ר"ע רבו של אביו אמרה, ובזבחים ר"ש בשיטת ר"ע רבו אמרה ד"ק. בש"ר עקיבא ברכות (ח' ב'). ובע"פ אמר לר"ע כשהיה בבית האסורים אם לא ילמדני תורה אומר לאבא יוחאי וימסרך למלכות, ור"ע קראו בני מעילה (ז' א'). ובתוספתא אהלות פ"ד ובפ' כהן גדול בנזיר (נ"ב ב') בעבור שאמר על ר"ע שלא חזר בו אלא משמת חזר בו אינו יודע הושחרו שיניו מפני התענית שאין דרך ארץ לדבר על רבו כך. ובגיטין פ' התקבל (ס"ז א') אמר לתלמידיו שנו מדותי שהם תרומות מתרומות מדותיו של ר"ע שהיה טוחן הרבה ומשכח קמעה היינו סובין. והיה ג"כ תלמיד בזמן ר' יהושע ורבן גמליאל ששאל תפלת ערבית רשות או חובה פ' תפלת השחר (כ"ז ב'). ולמד עם ר' יוחנן בן נורי פ"ק דעירובין (ע"ש שהיה חבירו). ונסמך מר' יהודה בן בבא (ע"ש) והוא רבו של רבי. בימיו בטלו דיני ממונות מישראל ירושלמי ר"פ ד' מיתות:

ז) בס' כריתות ימות עולם שער ג' כתב ר"מ ור"ש הלכה כדברי המחמיר והלכה כר"ש בשבת אבל במוקצה מחמת איסור דאורייתא אין הלכה כר"ש, ובתשו' חות יאיר כתב ר"מ ור"ש קם בתיקו, ובמבוא הגמ' לר"ש הנגיד דהלכה כר"ש, וכ"נ באשר"י ספ"ב דע"ז סי' ל"ד. ובהקדמת פי' עץ חיים דהכי איתא בירושלמי פ"ה דדמאי, ועיין עוד מ"ש ספ"ט דחולין, וממ"ש פ"ט דעירובין על ר"מ מפני מה לא קבעו הלכה כמותו ג"כ משמע נגד כל חולק עליו עיין תוי"ט חולין פ"ט. לעתיד לבוא יהיה הלכה כרשב"י (ע"ל שמאי), ועי' תוספות שבת (ק"י ע"ב) הלכה כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר בכל התורה. הרמב"ם פסק בפגימת מזבח כרשב"י ולא כראב"י וכתב הכס"מ לפי שרשב"י מארי דתלמודא טפי מראב"י, ועי' תשובות חכם צבי סימן י' ששאל חכם אחד דאישתמיטתיה להכס"מ גמרא דמנחות והבכורים כראב"י ומפרש רב נחמן ב"י הואיל ורב גובריה משמע דהלכה כדבריו נגד ר' יהודה כ"ש נגד ר"ש דהא קיי"ל ר"י ור"ש הלכה כר"י עכ"ל השואל, והשיב לו דאין זה השגה דאף הכס"מ מודה דהלכה כמותו במשנה נגד מי שיהיה והתם מתני' היא, ומ"ש דרשב"י מארי דתלמודא ר"ל כיון שהוא שנוי במשנה הלכה כמותו ולהכי נקטינן במתני' טפי מר' יהודה ואמת דאף במשנה פסק הרמב"ם כר"ע ולא כר"א בן יעקב במדידת עגלה ערופה (ע"ש) אלא שרשב"י אמר לתלמידיו שמדותיו מתרומות מדותיו של ר"ע עכ"ל. א"כ היכא דלא נחלקו על רשב"י אחד מחביריו כגון ר' יהודה או ר' יוסי שהיו ג"כ תלמידי ר"ע י"ל דהלכה כמותו נגד ראב"י כי ודאי דברי רשב"י הם הם דברי ר"ע רבו שהלכה כמותו נגד ראב"י אלא ראב"י מאי איריא בברייתא אפילו במשנה נמי, ועוד דראב"י ג"כ תלמיד ר"ע הוי, ומ"ש רשב"י מארי דתלמודא טפי מראב"י שהיה משנתו קב ונקי פירש"י לא למד הרבה כחביריו:

ח) אחיה השלוני נתגלגל ברשב"י לכפר העון שחתם לירבעם לעבוד ע"ז לכך אמר רשב"י יכולני להציל את כל העולם עד עכשיו אם יתחבר אחיה עמי עד סוף כל הדורות לכן הוה בצער מערה לכפר על כל ישראל מלכים א' סי' י"ב. וע"ל ר"א בר"ש טעם למה היה בצער מערה י"ג שנים. רשב"י הוא יותם בן עוזיה כו' כי רשב"י ממדת חסד כנראה מפרק במה מדליקין ביציאתו מן המערה כל היכא דמחי ר"א מסי רשב"י (ועפ"י מ"ש התוספות שהיה כעסן ומקפיד בדבר מועט נראה שהיה ממדת הדין). ובב"מ פ' הפועלים בבוא עליו יסורין אמר בואו אחי כי היה ממדת הדין, וז"ש אלמלא אלעזר בני עמי כי הוא דין ואין דין ורחמים מתישבים יחד כי זכותי לבד דין יכולני לפטור כו' מיום שנבראתי אלמלא אלעזר בני עמי ר"א היה ביחד מיום שנבראתי עד עכשיו ויותם עמנו כי רשב"י מניצוצו והיה חסיד אבל היה לו חטא כי רק הבמות לא סרו אלמלא לא היה זה יכולני כו' מיום שנברא העולם ועד עולם (ג"נ), ועיין חסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה, ובעמק המלך (ס"ג א') רשב"י דוגמת משה אך לא בסוד זיהרא עילאי דמשה בפעם ראשונה רק בבחינת נשמה שהיה לו בלוחות שניות, אמנם תחלה היה רשב"י למטה ואח"כ עלה במדרגת משה (ע"ש). כתב בסוף הקדמה לספר הזוהר הנדפס בזולצבאך דע כי רשב"י היה בו ניצוץ משה ודורו היו בבחינת דור דעה לכן התחיל ספר הזוהר במלת ברי"ש ר"ת ר' שמעון בן יוחאי לכן זכה רשב"י לראות מעלת דור המדבר כנזכר בזוהר פ' לך לך כו' ולכן עשה ס' ספרא דצניעותא ה' פרקים נגד ה' חומשי תורה ולכן ברח מפני הקיסר באמרו שמעון שגינה יהרג בפ' במה מדליקין (הנ"ל) כמו שברח משה מפני פרעה ושם השיג שלמותו במדבר וכן השיג רשב"י שלמותו במערה במדבר בלוד כי שם נגלה אליו האלהים עכ"ל. ובס' קול יעקב נשמת קין לא נשלמה ביתרו כל כך ואחר יתרו בא ברשב"י תקונו ר"ל ששמע מאליהו והביא ראיה מתרגום יונתן פ' קדושים אר"א בוצינא קדישא לנשק ידיו כו':

ט) אבטולמוס בזמנו, ר' אבין בשמו, אבא אלעזר בן דוגלאי בזמנו, ור"א בן יעקב פרה פ"ט משנה ב', ר' אלעזר בר' יוסי בן חלפתא (ע"ל). ר' דוסתאי בן יהודה בשמו, הונא בר ביזנא בשמו, רב זוטרא בשמו, ר' חנינא בשמו, חנניה בן חכינאי חבירו, ר' חנניה בן עקשיה, ר' יהודה בן בבא סמכו, ר' יהודה בר אלעאי חולק עמו, ר' יהודה בן גרים (ע"ל), ר' יהודה הנשיא תלמידו, ור' יהושע בן קרחה ע"ז (ז' רע"ב). ריב"ל בשמו, ר' יוחנן הסנדלר שאלו, ר' יוחנן בשמו, ר' יונתן בן לקוניא בזמנו, ר' יוסי חבירו, ור' ינאי, ר' יצחק בר ביסנא בשמו, ר' ירמיה בשמו, בש"ר לוי סוכיא או סבא צ"ע, ר' מתיא בן חרש שאלו, נהוראי בר שנייא בשמו, ור' נחמיה, עולא ביראה בשמו, ר"ע רבו (ע"ל), ר' פנחס בן יאיר חותנו, ר' ראובן איצטרובולי בזמנו, רבה בשמו, ר' שאול דנווה בשמו, ר' שמעון שזורי חבירו, ר' שמעון בן מנסיא חולק עמו, ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו בשמו, ר' שמעון בן אלעזר בשמו, ר' שמעון בר אבא בשמו:

מעבר לתחילת הדף
·