סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמעון בן יהוצדק

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות תנאים ואמוראים ר' שמעון בן יהוצדק

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' שמעון בן יהוצדק

א) וריש לקיש קראו רועה בקר פרק זה בורר. והיו שנים ואחד בימי ר' טרפון. מ"ש היוחסין ואחד בימי ר' טרפון א"כ בהכרח יהיו ג' אבל כתבתי כי טעה (עי' ר' טרפון מ"ש שם). ומ"ש כי ב' היו כ"כ תוס' בפ"ק דנדה (י' ע"ב) א"ר יוחנן א"ר שמעון בן יהוצדק והק' כו' והא"ר יוחנן לא ידענא אי דידי' או דרבי', וכתבו התוס' נראה מכאן כי ר"ש בן יהוצדק היה רבו דר' יוחנן ובפ' ז"ב (כ"ו א') קרי ליה ר"ל רועה בקר ואילו היה רבו דר' יוחנן איך לא מיחה ר"י שקרא את רבו בפניו רועה בקר ואור"ת דשנים היו עכ"ל. וכ"כ תוס' ע"ז (נ"ט א') ונדרים (י') ופ"ק דסוכה (י"א ב') דברי ר"ש בן יהוצדק וחכמים אומרים, נראה מזה שהיה קדמון דחכמים פליגי עליו וכ"כ התוס' ר"ש בן יהוצדק תנא היה ואפשר שזהו הנזכר בש"ס א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק ואין זה דפ' זה בורר דקרינהו ריש לקיש רועי בקר וא"ל ר' יוחנן אי קרינהו רועי צאן מאי עבידנא לכו דלא היה מהדר ליה הכי אלא היה מוחה על כבוד רבו עכ"ל:

ב) כתב היוחסין באות יו"ד ר' יוחנן תלמיד ר"ש בן יהוצדק בסנהדרין עכ"ל. לא ידעתי באיזה מקום בסנהדרין, ואי כוונתו דפ' ז"ב הנ"ל אדרבא משם הוכיחו התוס' להיפך מדלא מיחה בכבודו מוכח דלאו רבו הוה ושנים היו ולא אחד. ויש הוכחה אחרת דאותו דפרק ז"ב לא היה רבו דא"ר שמעון בן יהוצדק לר' יוחנן קרי לן ר"ל רועי בקר ולא אמר ליה מר מידי ואילו היה ר' יוחנן תלמידו איך קראו את ר' יוחנן תלמידו מר. ועוד איך השיב לו אי קרי לכו רועי צאן מאי אמינא מה לו לר"י להוסיף בזיון על בזיונו די לו בשתיקה כהודאה. אכן מ"ש התוס' בנדה דנראה דהיה רבו של ר"י מדאמר לא ידענא אי דידיה אי דרביה, ראה סתירה לדבריהם דאי' בב"ב (קט"ז א') א"ר יוחנן אר"ש בן יוחאי ואמר שם הא דידיה הא דרביה, וכן הוא בעירובין (ס"ד ב') ופסחים (כ"ו ב') ור' יוחנן לא היה תלמיד רשב"י כי ר' יוחנן היה קטן בזמן רבי תלמיד ר"ש בן יוחאי. וביומא (ג' ע"ב) ומי א"ר יוחנן הכי והאמר משום ר' ישמעאל כו' ומשני הא דידי' הא דרבי', פשיטא שלא ראה ר' יוחנן את ר' ישמעאל שקדם לו טובא, ואיך הוכיחו התוס' מדאמר על ר"ש בן יהוצדק אי דרביה דהוה רבו של ר' יוחנן. אף דמוכח שעכ"פ קדמון היה קודם ר' יוחנן מ"מ אין הכרח שהיה תלמידו. ויותר ראיה מבוררת דר"ש בן יהוצדק היה רבו מדאמר ביומא (מ"ג ב') ר' יוחנן אפילו לרביה ר"ש בן יהוצדק לא ציית. גם תמוה למה לא פירשו התוס' בר"ה (ל"ד רע"ב) ויומא (כ"ב סע"ב, מ"ג ב') סוכה (כ"ז א') פסחים (צ"ה ב') תענית (כ"ח ב') כתובות (ע"ב ב') נדרים (מ"ה א') דהקשה מי א"ר יוחנן הכי והאמר משום ר"ש בן יהוצדק כו' ומשני הא דידיה הא דרביה הו"ל לתפוס דבורם דנראה מכאן כי ר"ש בן יהוצדק היה רבו דר' יוחנן ולמה המתינו לפרש שיחתם עד מסכת נדה. עוד ראיה ממ"ש הקדמונים (עי' בכללים בהקדמה) דכל מקום שאמר פלוני משום פלוני תלמידו הוא, ואיתא בערכין (י' ע"א) סוכה (כ"ז א') סנהדרין (צ' ע"ב) ע"ז (ל"ו ב') א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק וכן בהרבה מקומות הנ"ל. בב"מ (כ"ב ב') א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל בר' יהוצדק וענין זה שם (כ"ז א') משום ר"ש בן יוחאי ונראה דט"ס בשני המקומות וצ"ל משום ר' שמעון בן יהוצדק וכן מצאתי אח"כ בילקוט כי תצא רמז תתר"ל שתי פעמים והנאני, ובשס"ח לא תקנו בב' המקומות:

ג) ר' חייא בר זרנוקי הלך עמו לעבר שנים (ע"ש). ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר"ש בן יהוצדק ירושלמי נזיר פ"ז הלכה א', עולא בשמו תענית (כ"ב ב') מנחות (ס"ט ב'), אמר לר' שמואל בר נחמני אתה בעל אגדה מהיכן נברא האור ב"ר פ"ג ופ' ויקהל ר"פ נ' ופ' אמור פל"א, ומצינו ר' שמואל בר נחמני אמר הרבה פעמים בש"ר יוחנן (ע"ש) ואיך רבו של ר' יוחנן שאל מתלמיד תלמידו א"כ הכרח ששנים היו. ר' שמעון בן אלעזר בשמו והיה תלמיד ר"מ א"כ הכרח כי ר"ש בן יהוצדק היה קדמון ושנים היו אלא שלא מוכח שהיה רבו דר' יוחנן:

מעבר לתחילת הדף ·