סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמעון בן אלעזר

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:43, 10 במרץ 2024 מאת מערכת (שיחה | תרומות) (מערכת העביר את הדף סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ג'תמז לשם סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמעון בן אלעזר בלי להשאיר הפניה: העברה לשם התקני. אין משמעות למספור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סדר הדורות TriangleArrow-Left.png תנאים ואמוראים TriangleArrow-Left.png ר' שמעון בן אלעזר

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' שמעון בן אלעזר

א) אבות פ"ד, במשנה כלאים פ"ט ח', סוטה פ"ט י"ג, קדושין פ"ד י"ד, ב"מ פ"ב א', ע"ז פ"ד י"א, מכשירין פ"ד א', פ"ו ז':

ב) כתב היוחסין [בסדר הדורות] נראה כי הוא בן ר' אלעזר בן פרטא. ול"נ דלא כן הוא דהא בסנהדרין (כ"ב א') וירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א רשב"א משום ר"א בן פרטא. ובפ"ג דתענית (כ' סע"א) כשבא ממגדל עדר מבית רבו היה שמח שמחה גדולה שלמד תורה הרבה ופגע בו אדם מכוער ביותר (כתב רש"י (ותוס' בשם מסכת דרך ארץ) שזה היה אליהו ונתכוון להוכיחו שלא ירגיל בדבר זה) וא"ל ריקה אם כל בני המדינה כך וא"ל לך אצל האומן שעשני, ופייסו הרבה עד שמחל לו על מנת שלא ירגיל בכך, יצא ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה. והגירסא שלפנינו ר"א בן שמעון ובעין יעקב ר"א בן ר' שמעון, אכן ברי"ף בעין יעקב כתב ר"ש ב"א וכ"ה באדר"ן פ' מ"א ובדרך ארן פ"ד. קבורתו בשזורי (עי' ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג):

ג) משום ר"א בן פרטא (ע"ל), משום ראב"צ כריתות (כ' ע"א) בשבת (צ"ה א') משום ר' אליעזר, עם ר"א הקפר, ר' חייא רבה בשמו מידות, בש"ר חלפתא בן אגרא, ר' יהודה בר' סימון בשמו, ר' יהודה רבו, א"ר יוחנן רכיב הוינא על כתפיה דסבי ושמעת קלא דרשב"א יתיב מתני מכניסין במעי מלפפון ירושלמי מעשרות פ"ק הלכה ב' ואולי הוא ר' יוחנן התנא (עי' ר' יוחנן), חולק עם ר' יוסי בן משולם. בש"ר יוסי הגלילי. בפ"ק דחולין (ו' רע"א) שדריה ר"מ לאתויי חמרא מבי כותאי פגע בו ההוא סבא כתבו תוס' אליהו כו' הלך וספר לר' מאיר כו' (עי' רב יצחק בר יוסף). היה רוחץ עם ר' מאיר ירושלמי כירה הלכה ג', אמר שר"מ כתב מגילה בעל פה (ע"ש), ועשה רפואה לר"מ כשחלה (ע"ש), משום ר"מ בסוטה פ' ארוסה, ובשבת (קנ"ד סע"ב) סוכה (ל"ה) פסחים (ל"ז) ב"ק (ס"ט) ב"מ (נ', ע"ח, צ') חלק (ק"ג ב') קדושין (כ"ד א', מ"ז סע"א, נ"ז) חולין (ו', ל"ג ב') מנחות (ל' ע"ב, ל"א סע"ב) וכתבו שם התוספות תימה דמשמע דרשב"א תלמיד ר"מ הוי שאמר הרבה פעמים משמו, ובשבת (ע"ט סע"ב) ארשב"א מאיר היה כותבה על קלף, משמע שהיה חבירו שאמר מאיר ולא ר' מאיר, ושמא ט"ס יש בכל הספרים, ואי הוי אומרים דשני רשב"א הוו ניחא (ע"ש), והגירסא שלפנינו ר' מאיר. בירושל' פ' מגלחין הלכה א' ר"ש ברבי לא מצא פתח לנדרו עד שבא א' מזקני הגליל א"ד רשב"א הוה כו' א"ל מנ"ל א"ל משרת ר"מ הייתי וי"א מקלו של ר"מ היתה בידו והיא היתה מלמדתו דעת, וכ"ה שם בנדרים רפ"ט, וע"ש (ע"ג) בפירוש (וע"ל ר"מ). ובתוס' ב"מ (ד' ב') אע"ג דרשב"א תלמיד ר"ע הוה אין לחוש מה שחולק עמו והוזכר קודם, דכעין זה מצינו גבי ב' אדוקים בשטר פליגי רבי עם רשב"ג אביו כו' (עי' מ"ש בכללים באריכות) והקשו תוספות לספרים דגרסי ר"ע א"ב יהיו דברי ר"ע סותרין זא"ז ויש ספרים דגרסי ר' יעקב ולא ר"ע עכ"ל. וכן נראה דלא מצינו בכל הש"ס שאמר ראב"ש בשם ר"ע. רק בתוספתא מעשרות ספ"ב משם ר"ע ושם בפ"ב דגיטין אשה עצמה מביאה גיטה מק"ו ומה צרתה כו', ובתוספתא תמורה רפ"א דברי ר"ע רשב"א אומר, ובגיטין (כ"ג ב') רשב"א בש"ר עקיבא. ועוד דהא היה תלמיד ר"מ כו' ור"מ היה תלמיד ר"ע ואיך היה חולק עם רבו דרבו ויקדימו. שמואל משמו כתובות (י' רע"א), רב שמואל בר יצחק בשמו מדרש רבה קהלת, העיד משום ר' שמעון בן חנניה, בש"ר שמעון בן יוחאי שבת (מ"ט א') הוריות (ט', י"ב) יומא (ה' ע"א) חולין (ה' רע"ב), משום ר' שמעון בן יהוצדק ירושלמי פסחים פ"ב הלכה ג' וצ"ע:

מעבר לתחילת הדף
·