סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמלאי מלוד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:52, 10 במרץ 2024 מאת מערכת (שיחה | תרומות) (מערכת העביר את הדף סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ג'תו לשם סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ר' שמלאי מלוד בלי להשאיר הפניה: העברה לשם התקני. אין משמעות למספור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סדר הדורות TriangleArrow-Left.png תנאים ואמוראים TriangleArrow-Left.png ר' שמלאי מלוד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' שמלאי מלוד וישיבתו בנהרדעא ולא רצה ר' יוחנן ללמדו ס' יוחסין פסחים (ס"ב ב') ז"ל ר' שמלאי אתא לקמי' דר' יוחנן א"ל ניתני לי מר ס' יוחסין א"ל מהיכן את א"ל מלוד והיכן מותבך א"ל בנהרדעא א"ל אין שונין לא ללודים ולא לנהרדעים (פירש"י לדחותו איכוון א"נ לפי שאינן מיוחסין) וכ"ש דאת מלוד ומותבך בנהרדעא אכפיי' וארצי א"ל ליתני לי בג' ירחי שקל קלא פתק בי' א"ל ומה ברוריה כו' א"ל רבי מה בין לשמו ושלא לשמו כו' א"ל הואיל וצורבא מרבנן את כו'. וצ"ע למה לא פירש"י הטעם דאין שונין ללודים כו' מטעם דאי' בירושלמי פסחים פ' תמיד נשחט הלכה ג' ר' שמלאי אתא גבי ר' יונתן א"ל אלפן אגדה א"ל מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה ואת נהרדעא ודר בדרום א"ל אמור לי הדא מילתא מה בין לשמו ושלא לשמו כו'. ואין לומר דזה מעשה אחרת דבבבלי אמר ניתני ספר יוחסין ובירושלמי אמר אגדה דגם ס' יוחסין הוא דברי אגדה. (והא דמזכיר בבבלי ששאל את ר' יונתן כך דרך הירושלמי להזכיר שם אמורא אחר, אבל קרוב לומר שבבבלי ג"כ צ"ל שאל לר' יונתן דלא מצינו בכל הש"ס שהיה שואל ר' שמלאי מר' יוחנן. אבל מצינו בב"ר פמ"ט שאל ר' שמלאי לר' יונתן מ"ד יש נספה בלא משפט. ויש סמך ראיה ששאל מר' יונתן ללמוד עמו אגדה כי ר' שמואל בר נחמן היה תלמיד ר' יונתן (ע"ש). ומצינו שא"ל ר' חלבו לרשב"ג וכן ר' יהודה נשיאה ור' שמעון בן יהוצדק אמרו שמעתי עליך שאתה בעל אגדה, א"כ מסתמא מר' יונתן רבו למד אגדה). ועיין ירושל' פ"ק דסנהדרין הלכה ב' לוד מיהודה ולמה אין מעברין שם השנה לפי שהם גסי רוח ומעוטי תורה. א"כ ר' שמלאי שהיה מלוד שהם גסי רוח ומעוטי תורה לכן אין שונין להם, לכן שאלו ר' שמלאי מה בין לשמו כו' אז אמר ר"י צורבא מרבנן הוא, ולמם כתב רש"י הטעם שאינן מיוחסין וצ"ע. וטעם למה אין שונין לגסי הרוח אגדה נ"ל דאיתא ס"פ אין דורשין משען מים אלו בעלי אגדה וידוע דנלמד ענוה ממים שמניחים מקום גבוה ויורדין לנמוך לכן גסי הרוח הם מעוטי תורה דאין מתקיימת אלא בפחות שבכלים. ואולי הענין אחד כמו שאין הקב"ה שורה על גסי הרוח דאותו לא אוכל כן אין הקב"ה שורה כ"א על המיוחסין שבישראל. ובתדב"א פי"ח מובא בילקוט שמואל ב' סי' כ' יש באדם דרך ארץ ומקרא לבד מוסרין לו מלאך א' כו' קרא תנ"ך מוסרין לו שני מלאכים אבל קרא תנ"ך משנה מדרש הלכות ואגדות הקב"ה משמרו בעצמו כו' ועיבור שנה דוקא בא"י ג"כ כי תמיד עיני ה' שם, וא"כ במקום גסי הרוח א"א לעבר שנים כי אותו לא אוכל. וזה יוצדק מ"ש בילקוט תהלים סי' כ"ח כי לא יבינו אל פעולות ה' חזקיה אמר אלו תקופות, ריב"ל אמר אלו אגדות כו', מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, כי במקום שאין ללמוד אגדה מכח גסי רוח שם אין מעברין מפני התקופה וק"ל. וזה כוונת הספרי פ' עקב על כל מוצא פי ה' אלו הלכות ואגדות רצונך להכיר מי שברא העולם למוד אגדה ע"ש. יצאתי חוץ לגדרי להראות כי לא דחה ר"י את ר' שמלאי, אך האמת הוא כן כי לוד גסי רוח ואין שונין אגדה לגסי רוח. וזה ר' שמלאי הוא הנזכר לפני זה וטעה היוחסין כנ"ל:

מעבר לתחילת הדף
·