נחל אשכול/אסתר/ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול אסתר ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בלילה ההוא נדדה שנת המלך. חשב בלבו ונצטער לא על חנם ביטלה אסתר גזרתי ליכנס לפני בלא רשות ואשר זימנה את המן ולא שום שר אחר שמא יעצו עליו עצה להורגו. ההוא נדדה שנת המלך ויאמר ר"ת גי' שס"ו שם רמז דגבריאל השליכו ממטתו שס"ו פעמים. רבינו אלעזר מגרמיזא בשערי בינה כתב יד:

ב

וימצא כתוב אשר. ס"ת אבר ור"ת הגיד מרדכי הם הוא אברהם שנמצא כתוב לפני המלך העליון מה שעשה למלאכים והשענו תחת העץ ואיך יתכן שמרדכי בן בנו יתלה על עץ. רבינו אלעזר מגרמיזא בשערי בינה. ועפ"ז ממילא מובן מ"ש בס' מדרש תלפיות ענף אחשורוש מספר כ"י תחת העץ ויאכלו תימא למה לא אמר בהדיא תחת האילן אלא אמר תחת העץ שזכותו גרם שנתלה המן על העץ עכ"ל. ולפי דברי רבינו מהר"א הנז' שהמלאכים הליצו שבזכות אברהם אע"ה ינצל מרדכי ניחא דבהצלת מרדכי הכריע כף חובה להמן ומדויל ידי' משתלים. ומ"ש על בגתנא ותרש כ' הרב מהר"א הכהן ז"ל בס' מדרש תלפיות שם משם מדרש כי בני המן שהיו סופרי המלך כתבו הגיד מרדכי על בגתן או תרש כלומר בין שניהם הי' העצה להמית המלך אבל לא נודע ממי יצא העצה שזה דוקא חייב מיתה אלא שעל הספק תלו שניהם ובהיות כי אין מרדכי ראוי לשכר כיון שס"ס גרם שהמית אחד בחינם והוא דם נקי והמלאך הפריד תיבת או וחיבר אלף בסוף בגתן ונעשה בגתנא ותרש וזהו וימצא כתוב על בגתנא ותרש שהיו שניהם מחויבים ובדין הרג המלך לשניהם וראוי לשכר הרבה:

ג

ויאמר המלך מה נעשה וגו' לא נעשה עמו דבר. ארז"ל לא מאהבתו של מרדכי אלא משנאתו של המן. וצריך ביאור מהיכא מפקי לה ושמעתי בשם הגאון מהר"ר צבי אשכנזי ז"ל דדרך האוהבים להזכיר שם האהוב ולא זז מחבבו ומי שהוא שונא כמעט אינו יכול להזכיר שמו. ומי שאינו לא אהוב ולא שונא פעמים אינו מזכיר שמו ופעמים מזכיר וזהו דרך העולם וראינו דמשרתי המלך אמרו לא נעשה עמו דבר והל"ל לא נעשה עם מרדכי דבר כדרך האוהבים אשר חשקם להזכיר שם אהובם להכי ארז"ל לא מאהבתו של מרדכי שהרי לא הזכירו שמו אלא משנאתו של המן:

ד

על העץ אשר הכין לו. אמרו בש"ס תנא לו הכין. וצריך ביאור ואפשר דקשיא לי' דתיבות הכין לו יתירות לז"א אשר הכין לו כלומר לו הכין. ולפי פשוטו יראה דכך כתב המן בשטר מכירתו לעבד למרדכי שאם לא יעבדנו יום אחד בשבוע יתנסח אעא מביתי' וזקיף יתמחו עלוהי וא"כ לו הכין ודאי שהי' נתחייב בתלי'. א"נ פירשנו במ"ש המפרשים דמרדכי אמר ליושבי שער המלך כך המד' או יהודי או צלוב וזו טפשות חכמיו וזרש לומר שפתח פיו להיות צלוב ולכן יעצוהו לתלות למרדכי וארז"ל שהמן אחר שעשה העץ מדד עצמו. וא"כ עביד עובדא בנפשיה ומעשה מוציא מידי מחשבה ודבור כדאמרינן לענין טהרות וכ"ש שמרדכי לא אמר ע"ע כי אם על כללות ישראל והבל יפצה פי יועציו ולז"א תנא לו הכין שהוא עשה מעשה ומדד עצמו א"נ אפשר דארז"ל שלקח העץ מבית קדשי הקדשים ויש להבין מה ראה לזה ואפשר דהוא כתב בשטר יתנסח אעא מביתי' כו' כדאמרן ולזה לקח עץ מבית קה"ק שאינו מביתו ואינו שלו וכמו שכתבנו לעיל. אמנם לא עשה כלום דכיון שתקנו והכינו יצא לחולין וקנאו ונעשה שלו כאלו הוא מביתו ושפיר מתקיים התנאי וחיובו. וז"ש התוספתא לו הכין דכיון דהכינו ותקנו לו לו יהיה דקנאו:

י

מהר קח את הלבוש ואת הסוס וגו'. אפשר לרמוז במחלוקת ר' יונתן ור' יאשי' אי וי"ו להוסיף או לחלק וכ' הריטב"א משם הרא"ה ואחיו דלא נחלקו אלא בלאוין אבל בעשין כ"ע מודו דוי"ו להוסיף והשתא המן אמר יביאו לבוש כו' וסוס כו' ונתון הלבוש כו' והרכיבוהו כו' וקראו כו' והוי ס"ד לומר וי"ו לחלק אמר מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת דהיינו ונתון וכו' והרכיבוהו כו' וקראו וכו' ולא תימא וי"ו לחלק לז"א ועשה כן זהו מעשה ובעשין ו' מוסיף וא"כ אל תפל דבר:

יב

והמן נדחף וגו'. אפשר לרמוז כי נדח"ף גי' קמ"ב שהוא ס"ת אברהם יצחק יעקב ובזכותם נדחף וכתב רבינו אלעזר מגרמיזא ז"ל שזרח' צרעת במצחו וז"ש ופני המן חפו בצרעת עכ"ד. כי מצורע גי' עמלק המן ועוד ע' לרמוז עשו כי בעונו ועון אבותיו היה מצורע:

יג

אם מזרע היהודים מרדכי גו'. פי' הרב מהר"י בס' יערות דבש ח"ב ד' פ"ב דאין עשו נופל אלא ביד בני בניה של רחל שנא' בית יוסף להבה ומקשים דהכתיב נמי בית יעקב אש וי"ל דבני רחל מסוגלים להתחיל להתגרות בעשו כמו להב' ששולטת ושורפת הקש וזה יתרון בניה של רחל על השאר אך אם כבר תתחיל לנפול אז גם שאר שבטים שולטים בו וזה דבר חכמה שאמרו שהיו כלם מחזיקים במרדכי שהוא משבט יהוד' אשר הגלה נ"נ ולהכי קרי ליה מרדכי היהודי ולזה בוטח המן כי אינו מבני בניה של רחל וז"ש אם מזרע היהודים מרדכי שהוא מיהודה אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי אז שולט האש זהו תורף דברי הרב ז"ל. ובזה אפשר לפרש פ' לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך דע"י בניה של רחל תעורר גבורתך ואיתיה להב"ה ששולטת למרחוק ואז ולכה לישועתה לנו ע"י שאר השבטים נמי. וזאת לפנים אני הדל ליישב מאמרי רז"ל כתבתי בעניותי דסגולת בניה של רחל הוא דכשהם באותה מלחמה שם סגי לשאר שבטים להורגם בזה דקדקתי מאמר הכתוב לפני אפרים כל שהוא לפניו רק שבת"ו יתן מספק לשאר שבטים לעשות נקמה. וזה דקדוק הכתוב כאן אשר החלות לנפול לפניו דייקא אף שהוא לא עשה כלום ואם נפשך לומר יש ליישב ובמ"א הארכתי ועדיין נשאר לדקדק אם מזרע היהודים מרדכי בספק. ואפשר דהני עכברי רשיעי לא ידעי מהמסורת דאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל רק ידעו שיהוד' הרג עשו וכמ"ש בספרי ידיו רב לו בשע' שהרג עשו וכמ"ש בירושלמי פ"ק דכתובות ופ"ה דגיטין דמסורת בידם שיהוד' הרג לעשו. ולמרדכי קרי לי' יהודי שהוא משבט יהוד' אך היו מסופקים אם הוא באמת מיהוד' דאפשר דהוא משאר שבטים דהחזיר ירמיהו כמ"ש פ"ק דמגילה וז"ש אם מזרע היהודים דיהוד' הרג לעשו ועוד אפשר לומר במ"ש הרב החסיד מהר"ר יהודה ן' שושן ז"ל הביאו הרב החסיד הרשב"א הלוי ז"ל בס' הנחמד מנות הלוי דף קס"א ע"ב דמנהג פרסיים שהלובש לבוש מלכות ורוכב על סוסו יש לו רשות לעשות כחפצו מבלי רשות המלך וזו היתה דעת המן הרע בחושבו שהמלך חפץ ביקרו שאמר יביאו לבוש מלכות כו' כדי שבזה יוכל להרוג מרדכי בלי רשות המלך עכ"ד. ולפי"ז עתה דמרדכי לבש לבוש אשר לבש המלך ורכב על סוסו יש לו רשות להרוג את המן מעצמו בלי הורמנא דמלכא וגם כל זרע ישראל ניצולו מהגזירה דכי מיית חד בטלה גזרתא כמ"ש פ"ק דע"ז וכן פרש"י פ"ק דמגילה גבי תהרג היא והו' וז"ש כי נפול על גזירת ישראל תבטל במה שאתה תפול לפניו לפניו דייקא בלי רשיון המלך כיון דלבש לבושו ורכב על סוסו ומסתייעא לי' מלתא אם מזרע היהודים הוא:

יד

עודם מדברים עמו גו'. שמעתי משם הראשונים נ"ע אשר היו תמהים על זרש וחכמיו דאתו לנחומיה אכסוהו צער"י והמ' פתיחות שפתים דולקים אשר החלות לנפול נפול תפול וכן לא יעשה. ותו הכי מילי עודם מדברים עמו יתרות. ופירשו ז"ל דאלו הי' חכמים באמת וראו שאין תקומה להמן רק שילך לפני מרדכי כעבד ממש ויתנפל אליו בכל מיני שפלות ואז אפשר שמרדכי ירחם עליו אבל ביודעם ומכירם זדון לבו ובגאותו שחקים אין להתחיל בזה והסדר הוא להראות כי כלתה הרעה וכפסע בינו ובין המות ואז אמרו לו מצאנו כופר בלכתך כעבד ישאף את פני האדון ותרבה לפייסו בכל מיני פיוס וזהו ישועתך לכן התחילו להראות כי בא עד השברים פתע ישבר כדי להשפיל גאותו וזדונו ולשבר את לבו ואז יאמרו לו אך אם אתה שומע לנו עשה זאת איפה והנצל להתנפל לרגליו כו' וזה חכמ' באמת וסדר ההצלה. אמנם בתחלת דבריהם אשר אמרו כי נפול תפול הגיעו סריסי המלך ופסקי למילתייהו ולא הספיקו לומר יתר הדברים ולא סיימו קמיה לעיקר דיבורי' וז"ש עודם מדברים עמו לומר שלא גמרו אומר ונשאר המן במפלה ומאת ה' היתה זאת עכ"ד. ובזה יובן מ"ש אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו דכמעט הוי תרתי דסתרן דהם אומרים לא תוכל לו כאלו הוא בגדולתו אלא שגם מרדכי ישאר במעלתו ומאמר כי נפול תפול לפניו הוא כלה ונחרצה. אך בדרך האמור יומתק כי בהיות' אוהביו והם חכמים הכניסו לא תוכל לו באמצע הדברים שלא להורידו עד עפר והגזימו כי נפול תפול כדי לבא בדברים אחר כך וליעצו להיות בחיים וגדולה מיתא."

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.