נחל אשכול/אסתר/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול אסתר ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אשר נגזר. בגימ' ביום שבת ע"ש שהית' מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהם מלאכה בשבת ולמה ערומות כדי שיתגרו בהם האנשים וגם היא בטלה מלאכת ביהמ"ק. נא' כאן נגזר ונא' בעזיהו כי נגזר מבית ה' מלמד שפרחה בה צרעת. נא' כאן עליה ונא' את השוק והעלי' ופי' אליה וזנב אף כאן בא גבריאל ועשה לה זנב לכך לא רצתה לילך ערומה רבינו מהר"א גרמיזא ז"ל בס' שערי בינה. ואפשר שאח"כ נודע לאחשורוש מכת זנב והי' מתאונן שלכך לא קיימה גזירתו. וז"ש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר והיא היתה זוכה בדין מסיבת עלית הזנב שנולד בה שלכך לא קיימה דבורו. ובא וראה מפלאות תמים דעים כי עתה שנשתמש בעלה בכלי ביהמ"ק הנחמדים ניטלה ממנו אשתו מחמד עיניו ופגעה בה הדין שהיא בטלה מלאכת ביהמ"ק ולפי שביום השבת היתה מפשטת ערומות בנות ישראל שיתגרו בהם אנשים נגזר עליה שתבא ערומה לפני ההמון הרב ונהרגה ביום שבת והיא היתה זנב סוף זרעו של נבוכדנצר הרשע כמש"ה והכתי לבבל שם ושאר נין ונכד. וארז"ל ונכד זו ושתי. ובתו' הרא"ש למגילה פירש לימודי שפרחה בה צרעת ונולד לה זנב כמ"ש רבינו הר"א מגרמיזא אך כתב שם שלא היתה מפשיטתן לנערות ישראל ערומות ממש אלא מפשיטתן עדייהן שלובשות לכבוד שבת ע"ש:

ה

איש יהודי היה בשושן הבירה וגו'. אפשר לפרש איש יהודי שמסר את עצמו על קידוש ה' לכפר על ישראל אשר השתחוו לצלם כמ"ש הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי בספרו הנחמד מנות הלוי. והנה המוסר עצמו על קידוש ה' תיכף הוא נתקן בכל אבריו כמ"ש הרב מהר"ם אלשיך וזה רמז איש יהודי היה שהיל"ל הוה שנתקדש כל גופו ואמר הסבא קדישא שהוא תקן הירך ולא השתחוה להמן ויכפר על בנ"י להצילם שנתחייבו כליה מבא בדמים וז"ש ושמו מרדכי אשר בשמו הקדוש רמז הני בי תרי ירך דם והוא כצירוף מרדכי שתיקן פגם הירך והציל ישראל מדם הריגה. בן יאיר שהאיר עיני ישראל בתפלתו כמ"ש רז"ל ובפ"ק דמגילה אמר רבא אמרה כנסת ישדאל ראו מה עשה לי יהודה ומה שלם לי ימיני. ולכאורה לשון שלם אינו צודק. אמנם אפשר במ"ש רז"ל דהמלכות גזר הקב"ה להוציאו מיהודה והקב"ה נתנו לשאול מבנימין אעפ"י שלא היה נוגע לו והטעם כדי שימחה עמלק דהוא מבניה של רחל ובנימין הצדיק לא השתחוה לעשו. והן בעון שאול לא שמר מצות ה'. וז"ש מה שלם לי ימיני כלו' דהי' חייב לשלם המתנה שנתתי לו שימלוך ובמקום לשלם לא שמר המצוה. ואדרבה דוד הע"ה בזמירותיו תקן הנצח ואפשר שזש"ה לרעך הטוב ממך שאתה מבנימין שלא השתחוה לעשו ונקל לך לתקן הנצח ולא עשית והוא מיהודה שהשתחוה לעשו ועם כ"ז תקן וזה הטוב ממך דייקא. ואפשר לרמוז כי איש יהודי גי' אל שדי וגם הוא גימ' משה עם הכולל שה' הטה חסדו בזכות מרדכי ובזכות מש"ר שהתפללו על ישראל כמשז"ל במד' שאמר משרע"ה לאלי' הנביא ז"ל כי מרדכי יתפלל עליהם ומשרע"ה יתפלל ונרמז בתיבות איש יהודי. ועוד יש לרמוז דמשמע במדרש דבאמצעות שהי' מרדכי מצא מקום משרע"ה להתפלל וזה רמז איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי ועי"ז התפלל עליהם משרע"ה הנרמז בגי' איש יהודי ודו"ק היטב כי קצרתי:

ז

לקחה מרדכי לו לבת. ארז"ל אל תקרי לבת אלא לבית. וכד הוינא טליא פירשתי במשז"ל כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו וכבר נודע דכף הדמיון אינו הדבר ממש וכמ"ש אני בעניי במקומות שונים וא"כ הי"ל לו' לקחה מרדכי לו כבת לכך אמרו אל תקרי לבת אלא לבית והנה בפ' ויהי בהשמע דבר המלך וגו' הגי הראשון קמו"ץ והשני פתו"ח ואפשר דהגי הראשון בקמץ גבי נערות אחרות דהם היו רוצות שיסגר ענין זה ולא יבקשו עוד נערות וזה רמז הגי בקמ"ץ אך גבי אסתר כתיב הגי בפתח כי רצונה שיפתח ענין בקשת בתולות אולי תבא נערה כלילת יופי והיא תנצל:

י

כי מרדכי ציוה עליה אשר לא תגיד. כתב רבינו מהר"א מגרמיזא בשערי בינה דהטעם שאם תאמר שהיא יהודית המלך באהבתו אותה יצוה שכל השרים ישאו יהודיות. ועוד דכשאינם יודעים שהיא יהודים אם יועצים עצה רעה אינם מעלימים ממנה והיא תגיד וירבו תפלה ותשובה וכיוצא. עד כאן דברי רבינו מהר"א מגרמיזא בשערי בינה כ"י ואפשר דמרדכי בדיק בשמה אסתר על כן ציוה לה להסתיר הענין:

יא

לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה. לשון יעשה הוא ממילא ויומתק לפי מ"ש בסמוך והם דברי רעיא מהימנא ריש פ' תצא דמרדכי דהוה ידע שמא מפרש ושבעים לשון עביד דתהיה שידה במקומה וכתבו גורי האריז"ל דלימה לה שמות וכונות להפריש חלק הרע ממנה וז"ש לדעת את שלום אסתר הקדושה ומה יעשה בה ממילא על ידי הכוונות שמסר לה אם נפרד חלק הרע ממנה ואחר כך נתחבר דהוא פעולה רמה וז"ש ומה יעשה בגופה ודוק היטב כי קצרתי:

יז

ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים גו'. רז"ל אמרו רצה לטעום טעם בתולה וכו'. ואפשר במשז"ל וערלתם ערלתו את פריו את הטפל לפריו וה"נ את אסתר היינו הטפל לה דהיינו חלק הרע שבה והיא השידה שארז"ל ואסתר הקדושה עליה נאמר וכבודי לאחר לא אתן ויאהב המלך את אסתר כי עסקו בטפלה ולכן אם רצה לטעום וכו' כי השד מהיפך לכמה גוונים ואחר זה ראיתי בס' כתנות אור שדרך בזה:

כ

ואת מאמר מרדכי אסתר עושה. שהיתה מראה דם לחכמים פי' שהיה יכול לראות מרדכי ומתורת חסידות לא רצה והיא מקיימת דבריו הגם דאיתא אימתא דמלכותא וכי תימא הא צריך הבחנה לז"א כאשר היתה באמנה אתו שעם מרדכי היתה באמת אבל עם אחשורוש היתה שידה זה כתבתי בקיצור והארכתי בענין בעניותי בדברים אחדים דף ל"ו ע"ש באורך:

כב

ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה וגו'. יש להעיר אמאי מרדכי עצמו לא הגיד למלך ומצוה בו יותר מבשלוחו. ומלבד שיש לומר דהי' הדבר נחוץ ובעת ההוא לא הי' אפשר למרדכי לדבר ביחוד ובסוד למלך. עוד י"ל שאם הי' אומך בפיו יש ס"ד דלא בשביל שמירת המלך עשה אלא ליטול שכר מן המלך שכר גדול כראוי למציל המלך ממות. ומאחר דכל כונתו להציל למלך ולא על מנת לקבל פרס. לכן אמר לאסתר הגם שאפשר שלא תזכיר אותו. והוא כל מגמתו להציל למלך א"נ אפשר דמורידין ולא מעלין וכו' הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בס' מנות הלוי דף פ"ד דכבר עמדו בזה בבראשית רבה והוא עשה בעבור אסתר ומשו"ה אמר לאסתר כלו' בעבורך אני עושה. ואפשר לפרש הכ' בסגנון זה ויודע הדבר למרדכי ויגך לאסתר המלכה על דרך מ"ש פ"ק דתענית גבי אילפא ור' יוחנן דאמר ר' יוחנן מדאנא שמע ואילפא לא שמע לדידי קיימא לי שעתה הכא נמי דרך טבע לא הי' להם לדבר במקום שיש שומע כי עוף השמים יוליך את הקול וממה שדברו ושמע מרדכי מזה נראה דרצון ה' שיאמר הדבר וז"ש ויודע הדבר למרדכי וממה דידע הכריע שה' רוצה שיאמר מרדכי להציל למלך ולכן ויגד לאסתר המלכה מכח מה שידע והוא לא כיון כי אם להצלת המלך. וזהו ויגד לאסתר אין הגדה אלא חכמה והוא לא כיון דאסתר תאמר בשמו רק אסתר המלכה חסדנית והוא החידוש שארז"ל כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנא' ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. כלומר אף שהוא דבר דלא איכפת לי' לאומר כי מרדכי עם כ"ז מצוה לומר דבר בשם אומרו. ורז"ל פ"ק דמגילה אסתר ברה"ק נאמרה דכתי' ויודע למרדכי ועי' בדרשותי:

כו

ויבוקש הדבר וימצא. פירשו ז"ל דהגם דעשו כמה טצדקי שלא יתברר הדבר עם כל זה וימצא דרך מציאה וכן פי' בפ' וימצא הגביע באמתחת בנימין דהלא כלם גבורים כמו רגע יכולים להשליכו דרך המדבר למרחוק אמנם וימצא דרך מציאה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.