נאד של דמעות/ג/ב

נאד של דמעות ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פרק ב

א

החיים. יש לדעת כי החיים הגופניים והחומריים של בנ"י הם מעל משפט השכל והליכות הטבע, כי הלא עמים רבים בימי הבינים קשרו עליהם מלחמה, וכולם כאחד שמו להם למטרה להעבירם ולהכחידם מן העולם, וא"כ עצם החיים של עם ישראל, נושאים עליהם פליאה נשגבה, וכל מי שיודע פרק בספר תולדות בני ישראל וקורותיו, יודע כי בכמה עתים היו בסכנה גדולה, עד כי לא האמין עוד שום איש, כי ידרוך עוד כף רגל יהודי על האדמה, כי כולם פערו פיהם לבלעם חיים, ומי? העמים היותר גדולים אשר נתנו חתיתם על כל, ואשר הרעישו את כל אפסי תבל בנצחונותיהם, ואשר דכאו את העמים היותר גדולים ועצומים, וגבורי כח ועריצים כאלה נתנו לבם ונפשם לנצח, ועל מי? על אומה היותר חלושה ורפוי' עני' ומדוכאה. על אומה חלושה כזאת לטשו עיניהם עמים רבים ועצומים הנאזרים ברעם גבורתם, ועם שמו כל מעיינם להכחיד את היהודי החולה והחלוש, ולהאביד זכרו. ובכ"ז לא הצליחו במעשיהם, וכל תחבולותיהם הנמרצות לא עמדו להם לנצח את הגוי הקטן הזה, ולא שלטו בו ידי זרים, וכל חכמתם התבלעה, והעם הרוח הזה עודנו מלא חיים, עד כי למותר ללכת לבי תיאטראות ולבתי קירקסאות להתפלאות על הדברים הנפלאים שמראים שם, כי היהודי בעת שאנו רואים אותו חי ובריא, הוא המפליא יותר, ועד שהחוקרים והתרים מחפשי הדברים העתיקים, משתדלים להשיג החנוטים שבמצרים ומתפלאים על קיומם מאיזה אלפי שנים, אשר סוף סוף הם נראים רק כשלמים, ואם אך תגע בהם יד איש יתפוררו לפרורים דקים ולאבק פורח. הלא יותר יש להתפלא על כל איש מישראל שזה אלפי שנים שהשתדלו להמיתם ולהחניטם לעשותם לאבן מקשה, לבלי יזיזו יד ורגל, ולהסיר מהם כל רגשות האנושיות. ובכ"ז הם חיים וקיימים יודעים ומרגישים ככל האדם, ועולים עוד בחכמתם וידיעתם, והעבירו עוד בחריצותם את העמים החיים שלוים ושקטים:

ב

סוף דבר, כל איש מישראל בחייו וקיומו הוא דבר מפליא, ויש להתפלאות עליו כעל דברים המפליאים מאד, ואשר עומדים בבתי הציורים והמחזות להפליא ולהרהיב בהם עין הרואים והמתבוננים. וזש"א הנביא (ירמיה לא) "כה אמר ה' מצא חן במדבר". הן תחת שלפעמים ישמע מהיהודי קול תלונה והתאוננת על רוע מצבו, ועל מעוט פרנסתו, ועל מה שלוחצים אותו ומקיפום אותו מכל צד. נגד זה אומר הנביא בשם ה', כי שלא בצדק יתאונן ויתלונן, כי הלא אם יזכור אשר מאות בשנים הלך במדבר ערבה, מקום צי' ושממה, מקום הררי טרף ופראי חיות, מקום נחשים ותנינים, ואשר כולם פתחו את לועם לבלעו חיים, אם יתבונן בכל זה, יראה כי מזה שהוא חי וקיים בריא ושלם הוא אות נאמן כי עוד מצא חן בעיני ה', כי הלא עם שרידי חרב, ישראל בכלל הוא עם כזה, שכל אחד ואחד הוא שריד חרב, כי כאו"א יש להתחשב בעיניו, כמו שהוא ניצל ונמלט בדרך נס מחרב היונה, וכמו אם יעלו חיל גדול שודדים ורוצחים על איזה עיר לעשות בה כלה לבלי השאיר שם שום איש, ובדרך נס נמלטו איזה אנשים מחרבם הקשה, הלא כל מי שיראה את הנמלטים יתפלא עליהם וירמזו על כאו"א באצבע, שזהו האיש שנמלט בדרך נס ופלא מחרב השודדים, וכל אחד מהנמלטים יזכור כל ימי חייו חסדי ה' מהצלתו ע"ד הפלא, הלא באופן זה, יש לכאו"א מישראל להעריך ולשוות לפניו, כי הוא הוא שריד מהרוגי חרב, והוא הוא מאלה הנקראים שרידי חרב. שניצל בדרך נס ופלא, וא"כ הלא נראה כי הלוך להרגיעו ישראל, כי הקב"ה אינו מסיר השגחתו מעם ישראל גם רגע אחד, ויראה תמיד להרגיעו. וע"כ גם מרחוק, בעת אשר נתרחקנו מארצנו, והננו נתונים לחרפה ולמשיסה, שמזה יש בהשקפה הראשונה לחשוב, שהקב"ה התרחק מאתנו, אמנם באמת הוא בהיפוך, כי אז ה' נראה לי. כל אחד יכול לומר, כי הוא רואה בעיני שכלו השגחת הקב"ה, וכל אחד יכול להעיד, כי באזני בינתו ישמע, איך שה' ממרום השגחתו וממכון שבתו יאמר לו ואהבת עולם אהבתיך. אהבתי אליך היא אהבה נצחיית על כן משכתיך חסד. כמו שבע"כ משכתיך מבין הררי הריות נמרי טרף, כי חסדי חסד אל חופף עליך כל היום, ויש מזה להוכח ולדעת כי עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל. כי עוד תבנה ותכונן, וכי עוד תעדי תופיך ויצאת במחול משחקים. כי עוד תבא למדרגתך להיות עליון על כל גויי הארץ, וישיב לך ששון ישעך, לשוש ולשמוח לחול בתופים וכנורות, וגם עוד תטעי כרמים בהרי שמרון, במקום זה ששם השתדלו לעקור שרשי דתך, שם תטעי כרמים, שם יתפשטו שרשי אמונתך:

ג

הנה מצינו כי גם הנביא העיר לנו ע"ז, עד כמה שכאו"א מישראל יש לו לראות את עצמו, כאלו הוא ניצל מחרב היונה, אחרי כי היו עתים וזמנים שחייהם היו בסכנה גדולה, וע"כ בהצלתו מן המות, יש לו תמיד לשמוח ולהשקיט בזה רעיונותיו הסוערים והרוגשים על שפלותו והכנעתו. וכבר מצינו (בב"ר פ' ס"ד) כי ריב"ח ראה ג"כ להשקיט בהשקפה כזאת תלונת המתלוננים בדורו, בעת שהניעתם ממשלת רומי מלבנות ביהמ"ק והתלונה הזאת הלכה וגברה, עד כי עוד מעט ויצתה ללהבת אש, להעיר קשר ומרד. ובידעו עד כמה שימיטו עליהם רעות וצרות, ע"כ למען להשקיט לבם ולהרגיע רוחם ולהשיבם אחור ממחשבתם הנוראה הזאת, ראה ג"כ לשוות להם, איך שיש להם להסתפק בהחיים שעומדים בנס, ולבלי ללכת בגדולות ובנפלאות מהם, ואמר להם ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו, אמר כל מאן דאתי מפיק לי', אנא יהיב לי' אגרי', אתא הדין קירא מיצראה דמקורי' אריך יהיב מקורי' ואפקי', א"ל הב לי אגרי, א"ל זיל תהא מלגלג ואומר, דעלית לפומי' דארי' בשלום, ונפקת בשלום, כך דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום, ויצאנו בשלום. המאמר הנמרץ הזה מכיל את ההשקפה הבהירה הזאת, כי אין להם להתלונן ולחפש תואנות ותנואות על הרעות והמצוקות המוצאות אותם, כי אמנם יש להם לשמוח בחייהם אשר ג"ז הוא בפלא, ומה יתאונן העם הזה הנרדף על צוארו, דיו לו שהוא חי ובריא. הרי דעצם החיים של כאו"א מישראל, הוא ענין נפלא, ויש לכל אחד להתפלאות מאד ע"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף