עריכת הדף "
משתמש:מי אדיר/טיוטה/קריאת שמע/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===דעת רש"י=== כמו שנתבאר לעיל דעת רש"י בפשוטו כדעת הרי"ף שהלכה כסתם משנה שזמן קריאת שמע של ערבית משעת צאת הכוכבים. ולכן פסק רש"י שאם קרא קריאת שמע מבעוד יום צריך לשוב ולקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שעל המטה יצא. בטעם הדבר שנהגו להתפלל מבעוד יום ומשום כך הוצרכו לקרות קריאת שמע כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והוצרכו לקרות שוב אחר צאת הכוכבים, ולא המתינו עד אחר צאת הכוכבים מלהתפלל. ביאר הרשב"א, שלא עשו כן לכתחילה אלא לפי שאם לא היו מתפללים ערבית עד צאת הכוכבים היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור שהיה להם טורח להתאסף לאחר מכן, ופעמים שהיו שוכחים ולא היו מתפללים כלל, לפיכך משום טורח הציבור התירו להתפלל תפלת ערבית מבעוד יום וכו'. וביישוב קושיות התוס' כתב הרשב"א, שדעת רש"י שרק פרשה ראשונה חיוב קריאתה מן התורה ולכן דוקא בה הצריכוהו לשוב ולהתפלל מה שאין כן שאר פרשיות שחיובם מדרבנן, כיון שכבר קראם לא הצריכוהו לשוב ולקרותם משתחשך. והטעם שאינו צריך לקרותה בברכותיה משתחשך, כתב הרשב"א דאיתא בירושלמי שאין הברכות מעכבות. ובתשובה {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/מז|ח"א סימן מז]]}} ביאר יותר על פי דברי הגאונים שברכות קריאת שמע נתקנו בפני עצמן ורק תקנו אומרן קודם ואחר קריאת שמע, אך מאחר שמעיקר תקנתם אין הם שייכים לחיוב קריאת שמע לפיכך סגי במה שקראם מבעוד יום על סדר התפילה. ומה שלא חששו לסמוך גאולה לתפילה, משום שתפילה בציבור עדיפא מסמיכת גאולה לתפילה שאינה חובה אלא רשות. ולא תקנו סמיכת גאולה לתפילה אלא במתפלל ביחיד או בציבור אחר צאת הכוכבים. וביישוב הקושיא מהמבואר להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/א|ה.]]}} שקריאת שמע שעל המיטה כנגד המזיקין היא, כתב השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|סימן ג]]}} דהתם מיירי באופן שהתפלל ערבית אחר צאת הכוכבים וכבר יצא ידי חובת קריאת שמע. ומה שכתב הרשב"א בדעת רש"י דסבירא ליה שפרשה ראשונה חיובה מן התורה, כן כתבו בדעת רש"י גם השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|שם]]}} והפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז|או"ח סימן סז]]}}. ובשאגת אריה ציין עוד לדברי רש"י לקמן {{ממ|[[רש"י/ברכות/יז/ב|יז:]]}} שאף שם מבואר דסבירא ליה שק"ש דאורייתא, וכן דעתו בכמה מקומות. ובפשוטו היה נראה לומר שהתוס', שחולקים על רש"י והקשו עליו שהיה לו לקרות ג' פרשיות על המיטה, סבירא להו שכל הג' פרשיות מן התורה [ב' פרשיות ראשונות מקרא ד'ובשכבך ובקומך' הכתוב בשתיהם, ופרשת ויאמר משום 'למען תזכור'] וכדעת הרמב"ם שהזכיר הפר"ח שם, וכ"כ בדעת בספר תומת ישרים {{ממ|[[תומת ישרים/יג|סימן יג]]}}, ויש להאריך בזה ויבואר במקום אחר. איברא דבדעת התוס' אי אפשר לומר כן שהרי דעתם במנחות {{ממ|[[תוספות/מנחות/מג/ב#איזו|מג: ד"ה איזו]]}} ובסוטה {{ממ|[[תוספות/סוטה/לב/א#קרית|לב. ד"ה קרית]]}} שקריאת שמע דרבנן. וכן הביא הרא"ש בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/כא|כלל ד סימן כא]]}} בשם ר"י. אמנם יעויין בשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/טו|או"ח ח"א סימן ט"ו]]}} שכתב שדברי ר"י שהביא הרא"ש מובאים לפנינו בתוס' במגילה {{ממ|[[תוספות/מגילה/כד/א#מי|כד. ד"ה מי]]}} ושם לא דיברו התוס' אלא לענין פריסת שמע ומשמע להפך שדווקא פריסת שמע מדרבנן אך קריאת שמע עצמה דאורייתא. ואם כן אפשר לומר שהתוס' כאן אזלי לשיטתם במגילה דקריאת שמע דאורייתא. אך באמת אין צריך לזה, וכמו שכתב הפרי חדש שם, שאף אם דעת התוס' שקריאת שמע דרבנן שפיר יש לומר שסבירא להו שמאחר שקודם צאת הכוכבים אינו זמן קריאת שמע, שוב ממילא אף אם קרא כל הפרשיות יהיה חייב מדרבנן לשוב ולקרותם כיון שלא קיים כלל מצוותו במה שקרא קריאת שמע קודם זמנה. ובעיקר קושיית התוס' דהוה ליה לקרות אחר צאת הכוכבים כל ג' הפרשיות, כתב השאגת אריה עוד באופן אחר, שאף רש"י מודה לדעת ר"ת ור"י שאנו סומכים על דעת רבי יהודה ודעת שאר התנאים דלהלן שזמן קריאת שמע קודם לצאת הכוכבים. אלא שלענין דאורייתא לא סמכינן עלייהו, דאי אפשר לסמוך אדרבי יהודה אלא משום ספק דרבנן לקולא [עי' להלן שנאריך בזה ואכ"מ] וכן א"א לסמוך אדעת הני תנאי דהוו יחידאי ואין סומכים על יחידים במקום רבים אף לא בשעת הדחק במידי דאורייתא. ומאחר שדעת רש"י שפרשה ראשונה מדאורייתא לפיכך לגבי פרשה ראשונה אין סומכים על ר"י ושאר תנאים וצריך לשוב ולקרות מה שאין כן לגבי ברכות קריאת שמע והפרשיות שמדרבנן דשפיר סמכינן על דעתם וסגי במה שקרא מבעוד יום.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף משתמש
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף