עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/תקטז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''סימן תקטז'''{{ש}}דין איזה דברים מותר לשלוח ביום טוב}} ({{עוגן1|א}}) '''לשלוח לחבירו ביו"ט וכו'.''' היינו לדורון ואפילו דרך ר"ה כדמסיים הרמ"א לבסוף כיון שיכול חבירו ליהנות מהן כגון ששולח לו מיני מאכל וכלים ובגדים שראוי להשתמש בהם וכדלקמיה ואפילו אם שולח לו בע"ח {{שהצ|א}} הרי יכול לשוחטם לצורך יו"ט ואפי' אם הוא יודע שחבירו לא ישחטם {{שהצ|ב}} מ"מ כיון שאלו היה רוצה היה יכול לשוחטם ולאוכלם מותר לשלוח לו: ({{עוגן1|ב}}) '''בהמה חיה ועוף.''' לפי דעת המחבר לעיל בסימן תצ"ה דאוסר מוקצה ביום טוב מיירי הכא בבהמה {{שהצ|ג}} שאינה עומדת לגדל ולדות וכן בעוף סתמי דאלו בבהמה העומדת לגדל ולדות וכן בעוף שעומד לגדל ביצים הוא מוקצה ואסור לשוחטן ביו"ט: ({{עוגן1|ג}}) '''וקטניות.''' לפי שדרך לבשלן שלמים בלא טחינה והרי הן ראויין אפילו לבו ביום: {{עוגן|קלט:}}({{עוגן1|ד}}) '''אבל לא תבואה.''' בין חטים או שאר מיני תבואה ואע"ג דחטים ראוין לעשות מהן קליות או איזה מיני תבשיל מ"מ כיון דסתמן עומדות לטחינה וטחינה אסורה ביו"ט נראה {{שהצ|ה}} בהולכתו שהוא לצורך חול ומחזי כמתעסק ביו"ט לצורך חול ואסור ומטעם זה הסכימו {{שהצ|ו}} כמה אחרונים דאסור לשלוח אפילו במקום שיש עירוב: ({{עוגן1|ה}}) '''לפי שמחוסרת טחינה.''' ואע"ג דשעורים חזיין לבהמה בלי טחינה {{שהצ|ז}} מ"מ רובן עומדות לטחינה למאכל אדם. אכן אם חבירו צריך היום ליתן תבואה לבהמתו {{שהצ|ח}} מותר לשלוח לו במקום שיש עירוב [כדי שלא יהא בו משום איסור הוצאה דהא בשביל בהמה אסור להוציא כדלעיל בסימן תקי"ב ס"ג בהג"ה] ויש מחמירין {{שהצ|ט}} גם בזה: ({{עוגן1|ו}}) '''בשורה.''' דאוושא מילתא ונראה כמוליכו למכור בשוק. ואפילו דרך {{שהצ|י}} מבוי המעורבת אסור לשלוח: ({{עוגן1|ז}}) '''זה אחר זה.''' לאפוקי כשהיא בערבוביא דלא מקרי כשורה {{שהצ|יא}} ויש מן הפוסקים דס"ל דבכל גווני אסור: ({{עוגן1|ח}}) '''מותר.''' דעכ"פ לא הוי לכל מין כ"א איש אחד: ({{עוגן1|ט}}) '''כלים אע"פ שאינם תפורים.''' דהיינו בגדים {{שהצ|יב}} אבל לא מנעל שאינו תפור {{שהצ|יג}} שאין נאותין בו בחול כמו שהוא בלי תפירה: ({{עוגן1|י}}) '''אם הם קשים.''' בענין שמותר לישען עליו כמ"ש ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שא|סימן ש"א]] ע"ש: ({{עוגן1|יא}}) '''ומשלחין תפילין.''' ר"ל כשהן {{שהצ|יד}} תפורין ומתוקנין כל צרכן שהן ראוין להיות נאות בהן בחול: ({{עוגן1|יב}}) '''כיון שראויים וכו'.''' ואע"פ שאסור להוציא שום דבר ביו"ט כל שאינו צריך לו ואינו מוציאו אלא לצורך חול כמו שיתבאר ב[[משנה ברורה/אורח חיים/תקיח#|סימן תקי"ח]] מ"מ כיון {{שהצ|טו}} שהוא נהנה ושמח במה שמשלח דורונות לחבירו ה"ז צורך שמחת יו"ט: ({{עוגן1|יג}}) '''בחול.''' לאפוקי תבואה שמבואר למעלה לאיסור משום דאפילו בחול אינה ראויה ליהנות בלא טחינה: ({{עוגן1|יד}}) '''דרך ר"ה.''' כדלקמן בסימן תקי"ח דהותר הוצאה ביו"ט כשהיא צורך קצת לכו"ע: ({{עוגן1|טו}}) '''מותר לשלחן.''' המאירי הביא בשם ירושלמי דאין לשלוח תכשיטין של זהב ביו"ט ואפילו בשל כסף מגמגם שם אבל בשיטה מקובצת בשם הריטב"א ובאור זרוע הסכימו שמותר לשלוח תכשיטין כיון שראוין להתלבש בהן: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף