עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|{{גופן|5||'''הלכות ציצית'''}}}} {{מרכז|'''סימן ח'''{{ש}}הלכות ציצית ועטיפתו}} '''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' ({{עוגן1|א}}) '''יתעטף בציצית.''' מיד {{שהצ|א}} אחר נט"י כדי שלא ילך ד"א בלא ציצית: ({{עוגן1|ב}}) '''מעומד.''' ר"ל {{שהצ|ב}} העטיפה והברכה שתיהן בעמידה העטיפה משום דכתיב לכם וילפינן ג"ש מעומר דכתיב ג"כ לכם ובעומר כתיב מהחל חרמש בקמה ודרשינן בקומה והברכה משום {{שהצ|ג}} דכל ברכת המצות צריך להיות בעמידה והוא רק לכתחילה דבדיעבד {{שהצ|ד}} יצא בשתיהן בכל גווני. והסכימו רוב האחרונים {{שהצ|ה}} דלכתחילה צריך להיות הברכה קודם העטיפה דהיינו בשעה שהוא אוחזו בידו ורוצה להתעטף בו דזהו עובר לעשייתן ממש. ולא יקדים בשעה שעדיין הטלית מקופלת דזהו עובר דעובר: '''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ג}}) '''בגילוי הראש.''' דאע"ג דמברכינן להתעטף כיסוי הגוף לחודיה הוי עיטוף והוא עיקר העיטוף. ועוברי דרכים {{עוגן|יג:}}שמניחין הטלית כשהוא מקופל ומשלשלים סביב צווארם על כתפיהן {{שהצ|ו}} אין יוצאין ידי חובת ציצית בזה דבכה"ג לכו"ע לאו עיטוף הוא: ({{עוגן1|ד}}) '''בטלית.''' שכיסוי {{שהצ|ז}} זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין ב[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] שדעתו דנכון שלא יסיר הכובע הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בהטלית ג"כ. וכתב ה[[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]] דצריך שיהא הטלית על ראשו מתחילת התפלה עד סופה. ועל כל פנים יעמוד כך מעוטף {{שהצ|ח}} לפחות כדי הילוך ארבע אמות. כתוב בכוונות האר"י ז"ל היה מכסה הטלית על התפילין של ראש {{שהצ|ט}} ועיין [[שולחן ערוך/אורח חיים/כז#סוף|ס"ס כ"ז]] דעכ"פ לא יכסה לגמרי. בשעת עטיפה מכסה ראשו בהטלית עד שיגיע {{שהצ|י}} עד פיו ומשליך כל הארבע ציציות {{שהצ|יא}} לצד שמאל כדי הילוך ד"א ואח"כ יסיר העטיפה עד שהשל ראש יהיה נראה קצת וכנ"ל ויעמיד כ"א מהציצית על מקומה וכדאיתא בסעיף ד' וזהו העטיפה שיוצאין בה לכו"ע ולא כמו שנוהגין איזה אנשים שמושכין הטלית על עצמן עד שמגיע הראש לחצי אורך הטלית ומתעטפין בו דזהו איננו נקרא עטיפה עיין במועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כד/א|כ"ד ע"א]]}}. משמע בגמרא שבחור {{שהצ|יב}} לא היה מכסה ראשו בטלית אפילו הוא תלמיד חכם: '''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' ({{עוגן1|ה}}) '''טליתות קטנים.''' והוא שיש בהם שיעור שהקטן בן תשע שנים יתכסה בו ראשו ורובו וגדול בן שלוש עשרה שנים על כל פנים לא יתבייש לצאת בו באקראי ברחוב וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/טז|סימן ט"ז]] ע"ש ב[[משנה ברורה/אורח חיים/טז|מ"ב]]: ({{עוגן1|ו}}) '''יוצאין בהם.''' דהאידנא {{שהצ|יג}} כל כסות שלנו דרך כיסוי הם ועיטוף לא רמיזא באורייתא: ({{עוגן1|ז}}) '''מעוטף.''' כדי לצאת נמי דעת הסוברים דבעינן דווקא עיטוף. ונראה דהנוהגין שלא לברך כלל על הט"ק רק פוטרין אותו בברכת הט"ג אין צריך כלל להתעטף בו ועיין ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] וב[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאור הגר"א]]: ({{עוגן1|ח}}) '''ואח"כ.''' דעיקר הקפידא בעת לבישה: '''<big>{{עוגן|סעיף ד|ד}}</big>''' ({{עוגן1|ט}}) '''ציציות.''' {{שהצ|יד}} נהגו לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו כמ"ש חז"ל קרש שזכה בצפון היה לעולם בצפון ובכתבי האר"י ז"ל כתב שלא היה האר"י ז"ל מקפיד ע"ז: '''<big>{{עוגן|סעיף ה|ה}}</big>''' ({{עוגן1|י}}) '''בציצית.''' {{שהצ|טו}} בשו"א תחת הבי"ת: ({{עוגן1|יא}}) '''בטלית.''' וה"ה בתפילין וכל ברכת המצוות: ({{עוגן1|יב}}) '''כאחת.''' פי' כל אחד מתעטף בטלית מיוחד אלא שבפ"א נעשו כל העטיפות {{שהצ|טז}} לאפוקי לאחר כ"ד לברכתו דהוי הפסק וצריך כ"א לברך לעצמו ועיין לקמן [[שולחן ערוך/אורח חיים/רו#ג|סימן ר"ו ס"ג]]: ({{עוגן1|יג}}) '''ואם רצו.''' מלשון זה משמע דיותר טוב שכולם יברכו ובאמת {{שהצ|יז}} אדרבה לכתחילה יותר טוב שאחד יברך ויוציא את האחרים משום ברוב עם הדרת מלך וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצח#יד|סימן רצ"ח סי"ד]] אך לא נהגו עכשיו כן {{שהצ|יח}} ואפשר משום שאין הכל בקיאין להתכוון לצאת ולהוציא ועיין ב[[שערי תשובה/{{כאן}}#|ש"ת]]: ({{עוגן1|יד}}) '''אחד מברך.''' ומוציא את האחרים {{שהצ|יט}} ואפילו הם בקיאים ובלבד שיתכוין {{שהצ|כ}} השומע לצאת והמשמיע להוציא ויותר מזה דאפילו אם המברך כבר יצא לעצמו או שאינו מתעטף כלל יכול להוציא אחרים בברכתו דכל ישראל ערבים זה בזה אך בזה י"א דאינו מוציא {{שהצ|כא}} אלא דוקא מי שאינו בקי. כתב ה[[פרי מגדים - אשל אברהם/{{כאן}}#|פמ"ג]] אם כמה אנשים קנו טליתים חדשים ועשו בהם ציצית ולא ברכו שהחיינו דמברכין בעיטוף ראשון כמבואר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/כב#|סימן כ"ב]] נהי דאחד יכול לברך {{עוגן|יד.}}להתעטף בשביל כולם אבל ברכת שהחיינו כל אחד בעצמו יברך: ({{עוגן1|טו}}) '''יענו אמן.''' אף דבלא"ה צריך לענות אמן אחר כל ברכה מ"מ בזו שרוצה לצאת בה {{שהצ|כב}} החיוב יותר שמורה בזה בפועל שהוא מתכוין לצאת בה מיהו בדיעבד אפילו לא ענה אמן יצא וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/ריג#ב|סימן רי"ג סעיף ב']]: '''<big>{{עוגן|סעיף ו|ו}}</big>''' ({{עוגן1|טז}}) '''אלא לובשו.''' והברכה הוא להתעטף כי {{שהצ|כג}} נוסח הברכה כך הוא כמו לישב בסוכה: ({{עוגן1|יז}}) '''ואין לשנות.''' היינו בט"ק שלנו שאין מתעטפין בו אבל בט"ק שמתעטף בו כמבואר בס"ג {{שהצ|כד}} יכול לכתחילה לברך להתעטף ובדיעבד {{שהצ|כה}} אם בירך בכל ט"ק להתעטף או שבירך על ט"ג על מצות ציצית יצא. ודע דאין לברך על ט"ק עד שיהיה עכ"פ {{שהצ|כו}} ארכו ג' רבעי אמה לכל צד ונקב בית הצואר אין עולה מן המנין וגם שיהיה פתוח רובו ואנשי מעשה נוהגין אמה מלפניהם ואמה מלאחריהם ועיין ב[[משנה ברורה/אורח חיים/טז#|מ"ב]] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/טז#|בה"ל]] בסימן ט"ז מה שכ' עוד מענין זה: '''<big>{{עוגן|סעיף ז|ז}}</big>''' ({{עוגן1|יח}}) '''זה מזה.''' כל חוט בפני עצמו שלא יהיו מסובכין אחד בחבירו. ואם נשתהא לבוא לבהכ"נ ועי"ז יתבטל מלהתפלל בציבור כתב ה[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] דאין צריך לדקדק בזה ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|ביאור הלכה]]. כתב האר"י ציצת ר"ת "צדיק "יפריד "ציציותיו "תמיד: '''<big>{{עוגן|סעיף ח|ח}}</big>''' ({{עוגן1|יט}}) '''יכוין בהתעטפו.''' וזהו מלבד הכוונה שצריך לכוין בלבישה לקיים מצוַת ציצית וכתב ה[[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]] שכן הדין בתפילין וסוכה אף דבשאר מצות יוצא אף שלא מכוין בה דבר כ"א שעושה המצוה לשם ד' שצוה לעשותה הנך שאני דבציצית כתיב למען תזכרו ובתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך ובסוכה למען ידעו דורותיכם. ומ"מ נראה דכ"ז לכתחלה כדי לקיים המצוה בשלמותה אבל בדיעבד אף אם לא כיון בכל אלו רק לקיים המצות עשה יצא. ואח"כ מצאתי ב[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/כה|פמ"ג]] בסימן כ"ה שכתב כן (וכן משמע ב[[עולת תמיד/{{כאן}}#|ע"ת]] וב[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאור הגר"א]] שאפי' בציצית אין הכונה לעיכובא): '''<big>{{עוגן|סעיף ט|ט}}</big>''' ({{עוגן1|כ}}) '''יעיין.''' משמע מדברי הב"ח וא"ר דגם בשבת יש לבדוק הטלית ועיין ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/יג#|סימן י"ג]] בבה"ל: ({{עוגן1|כא}}) '''בחוטי הציצית.''' גם צריך לבדקן למעלה {{שהצ|כז}} במקום נקב הטלית עד הקשירה דשם פסול אפילו בנפסק חוט אחד ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|ביאור הלכה]]: ({{עוגן1|כב}}) '''לבטלה.''' אע"ג דבלא"ה יש חשש איסור שילבש בגד של ד' כנפות בלי ציצית מ"מ מוקמי ליה אחזקתיה שהיה כשר רק משום חומר דלא תשא שיש על ברכה לבטלה החמירו לבדקו. ולפ"ז מי שלובש כמה בגדים של ציצית אין צריך לבדוק אלא אחד מהם כיון דברכה אחת לכולם אבל {{שהצ|כח}} האחרונים כתבו דצריך לבדוק כולם אחד {{שהצ|כט}} דלא סמכינן אחזקה במקום דיכולין לבררו וגם {{שהצ|ל}} דחזקה גרועה היא דעשויין החוטין ליפסק ולכן צריך לבדוק בכל יום בבוקר כשלובשן ואז {{שהצ|לא}} אף שהסירן והסיח דעתו מהם אף דצריך ברכה כשחוזר ולובש אפ"ה אין צריך לחזור ולבדוק דבזמן מועט כזה אינו רגיל ליפסק וסמכינן אחזקה. ואפילו בבוקר אם ע"י הבדיקה יתבטל מתפלה בצבור או שקראוהו לעלות לתורה יכול ללבוש טליתו בלי בדיקה {{שהצ|לב}} והוא שיודע שהיו החוטין שלמים אתמול {{שהצ|לג}} ומ"מ נכון לעיין קצת מאי דאפשר ואם שאל טלית מאחר לעלות {{עוגן|יד:}}לתורה דמנהגינו שלא לברך עליו אין צריך לבדקו כלל [ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|ביאור הלכה]]] {{שהצ|לד}} ואם בדק הטלית כשהסיר אותו מעליו והניחו בכיסו שלו אין צריך לחזור ולבודקו למחר כשמתעטף בו: '''<big>{{עוגן|סעיף י|י}}</big>''' ({{עוגן1|כג}}) '''ימשמש בציצית.''' דבזה {{שהצ|לה}} יחשב קצת כאלו לובשו אז ואע"ג דקי"ל בכל המצות דצריך לברך עובר לעשייתן ממש הכא שאני משום {{שהצ|לו}} דאכתי גברא לא חזי: ({{עוגן1|כד}}) '''ויכוין לפטור.''' והכי נהוג בזמנינו {{שהצ|לז}} לברך על ט"ג ולכוין לפטור בזה הטלית קטן והכי עדיף טפי ממה שנוהגין איזה אנשים שמברכין על הט"ק ותיכף מברכין על הט"ג {{שהצ|לח}} שגורמין ברכה שאינה צריכה ועוד אפילו אם יפסיק זמן מרובה בין הט"ק לגדול כמה פעמים אין ראוי לברך עליו דאין פתוח רובו או דהוא קטן מהשיעור המבואר לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/טז|סימן ט"ז]] או דהוא ישן בו בלילה. וכדלקמן ב[[משנה ברורה/אורח חיים/טז#|סט"ז]] במ"ב: '''<big>{{עוגן|סעיף יא|יא}}</big>''' ({{עוגן1|כה}}) '''על בגדיו.''' ובכתבים איתא דט"ק תחת בגדיו. וכתב המ"א דעכ"פ צריך שיהיו הציצית מבחוץ ולא כאינך שתוחבין אותן בהכנפות. אך האנשים שהולכים בין העכו"ם יוצאין בזה ומ"מ בשעת הברכה יהיו מגולין ד"א: ({{עוגן1|כו}}) '''יראהו.''' כמה דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו' ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו' עוד מבזין הן את מצות הש"י ועתידין הן ליתן את הדין ע"ז ומה שאומרין שהולכים בין הנכרים לזה היה די שישימו הציצית בתוך הכנף ואלו היה להם איזה דורון ממלך ב"ו שחקוק עליו שם המלך כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד וק"ו בציצית שמרמז על שם ממ"ה הקב"ה וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/כד#ה|סימן כ"ד ס"ה]] כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו ואמרו חז"ל הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה ומשמע מן הכתובים דהיהודים שישארו לעת קץ יהיו מצויינים במצווה זו כמה דכתיב ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי וגו' ואמרו חז"ל ע"ז כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים וכו': '''<big>{{עוגן|סעיף יב|יב}}</big>''' ({{עוגן1|כז}}) '''כולם חייבין.''' ר"ל אם לובשם כולם אבל אם מונחים בתיבתו פטורין דקי"ל ציצית חובת גברא ולא חובת מנא כדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/יט|סימן י"ט]]: ({{עוגן1|כח}}) '''מפסיק ביניהם.''' היינו בהפסק גדול שהוא בכלל היסח הדעת אבל בשהיית זמן מה פסק ה[[מגן אברהם/אורח חיים/רו#|מ"א]] ושארי אחרונים לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רו|סימן ר"ו]] דשתיקה לא חשיבא הפסקה בדיעבד ואפילו אם שהה הרבה יותר מכדי דיבור. ואם שח ביניהם אם היה הדיבור {{שהצ|לט}} לצורך לבישה כגון שאמר תנו לי בגד ללבוש וכה"ג פשיטא דאין צריך לחזור ולברך אבל אם לא היה לצורך לבישה יש דיעות בין הפוסקים ודעת המחבר לקמן ב[[שולחן ערוך/{{כאן}}#יג|סעיף י"ג]] ו[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] והרבה מן האחרונים [עיין בש"ך יו"ד ב[[ש"ך/יורה דעה/יט#ז|סימן י"ט סק"ז]]] כהפוסקים דאפילו שיחה בעלמא ג"כ הוי בכלל הפסק לענין זה אבל {{שהצ|מ}} יש מן האחרונים שפוסקין דכיון דיש שסוברין בזה דאין צריך לחזור ולברך דהוי כמו שסח באמצע סעודה מוטב שלא להכניס בספק {{עוגן|טו.}}ברכה וכן הסכים ה[[פרי מגדים - אשל אברהם/{{כאן}}#|פמ"ג]] לכן יזהר כל אדם שלא לסוח ואם דיבר אין חוזר ומברך וכ"ש {{שהצ|מא}} שיזהר שלא להפסיק הפסק גדול דאסור לגרום ברכה שאינה צריכה וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רטו#|סימן רט"ו]]: ({{עוגן1|כט}}) '''לא היה בדעתו.''' ר"ל שלא היה בדעתו בפירוש רק {{שהצ|מב}} שבירך סתמא: ({{עוגן1|ל}}) '''הוי כמפסיק.''' מדסתם משמע דמיירי אפילו היו {{שהצ|מג}} מונחים לפניו כל הבגדים של הארבע כנפות בשעת הברכה ואפ"ה צריך לחזור ולברך דמיירי שהוא רגיל רק ללבוש אחת וע"כ בסתמא אין עולה הברכה לכולם דהוי כנמלך אא"כ היה דעתו עליהם בפירוש. וה"ה אם בירך על ט"ק על מצות כמנהגנו ולקח מיד הט"ג אם היה דעתו בפירוש לפטור בעל מצות אין צריך לחזור ולברך {{שהצ|מד}} ובסתמא חוזר ומברך דבסתמא אין דעתו בעל מצות כ"א על ט"ק אך מ"מ לכתחלה {{שהצ|מה}} בודאי יש לזהר שלא לברך על ט"ק אם דעתו ללבוש תיכף הט"ג משום גרם ברכה שאינה צריכה. אם לבש טלית בלא בדיקה ומצא אותו פסול או שנפסלו ציציותיו אח"כ ולובש טלית אחר {{שהצ|מו}} צריך לברך פעם אחרת אם לא שהיה בדעתו בפירוש בשעת ברכה על כל מה שילבש אח"כ: ({{עוגן1|לא}}) '''אם פשט.''' האחרונים {{שהצ|מז}} חולקין ע"ז וס"ל דהפשיטה לא הוי הפסק לכו"ע ואינו דומה למש"כ המחבר ב[[שולחן ערוך/{{כאן}}#יד|סעיף י"ד]] דהפשיטה הוי הפסק דהתם לא היה דעתו בשעת ברכה שיפשיטנו ויחזור וילבש אבל הכא היה דעתו בשעת ברכה על לבישת הבגד השני: '''<big>{{עוגן|סעיף יג|יג}}</big>''' ({{עוגן1|לב}}) '''לברך עליו.''' אפילו אם תיכף הלך לבית הכנסת ולא הסיח דעתו בינתיים כלל: ({{עוגן1|לג}}) '''דהליכה.''' {{שהצ|מח}} והאחרונים הסכימו דעצם הליכה לא חשיב הפסק ואעפ"כ כתבו דצריך לברך על הט"ג {{שהצ|מט}} משום שינוי מקום ולפ"ז ה"ה אם כשיצא מביתו חזר מיד לביתו ולבש שם הט"ג ג"כ צריך לברך עליו אף דהיה דעתו גם על הט"ג בשעת ברכה דהוי כדברים שאין טעונין ברכה לאחריהם דשינוי מקום הוי הפסק כמ"ש [[שולחן ערוך/אורח חיים/קעח|סימן קע"ח]] ועיין ב[[#לד|ס"ק שאחר זה]]: ({{עוגן1|לד}}) '''חשיבה הפסק.''' והח"א חשש לדעת הסוברים דשינוי מקום לא הוי הפסק בזה ע"כ החמיר שלא לברך אם לא שהיה הבהכנ"ס רחוק מביתו או שלא היה דעתו בשעת ברכה גם עליו או שהסיח דעתו ביניהם: ({{עוגן1|לה}}) '''בתוך ביתו.''' אפילו אם {{שהצ|נ}} הט"ק {{עוגן|טו:}}לבש בחדר זה והט"ג בחדר אחר דשינוי מקום לא הוי מחדר לחדר כיון דהיה דעתו לזה וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רעג#א|סימן רע"ג סוף ס"א]] ומש"כ בשיחה הוא אפילו {{שהצ|נא}} תיבה אחת. ועיין לעיל ב[[#כח|ס"ק כ"ח]] במה שכתבנו בשם האחרונים לדינא: '''<big>{{עוגן|סעיף יד|יד}}</big>''' ({{עוגן1|לו}}) '''צריך לברך.''' אפילו נשאר עליו ט"ק ואפילו אם תיכף נתעטף בו ולא שינה מקומו כלל בינתים דהפשיטה גופא הפסק הוא בזה ועיין לעיל בסימן זה [[#לא|ס"ק ל"א]] מה שכתבנו שם: ({{עוגן1|לז}}) '''שאין מברכין.''' אפילו אם בעת הפשיטה לא נשאר עליו ט"ק {{שהצ|נב}} וכן פסקו האחרונים. וטעם הי"א הוא דכיון דבעת הפשיטה היה דעתו תיכף ללבשו וכן עשה לא הוי הפשיטה הפסק. ואפילו אם שינה מקומו בינתים כגון שפשט אותו ליכנס לביהכ"ס וכל כיוצא בזה לא הוי השינוי מקום בזה הפסק כיון שחזר ולבש אותו טלית עצמו ואינו דומה למה דהסכימו הפוסקים ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/כה#יב|סימן כ"ה]] [בסעיף י"ב ועיין שם ב[[משנה ברורה/אורח חיים/כה#סעיף יב|מ"ב]]] דאם פשט תפילין אדעתא ליכנס לבהכ"ס הוי הפסק ע"י זה דשאני התם כיון דבהכ"ס אסור בתפילין הוי הפסק גמור משא"כ בטלית דמדינא אינו אסור רק דאינו נכון לעשות כן ע"כ לא הוי הפסק עי"ז. ודע {{שהצ|נג}} דאם בעת הפשיטה לא היה דעתו ללבוש מיד רק אחר איזה זמן אף שאח"כ חזר ונתעטף בו מיד לכו"ע צריך לחזור ולברך ואפילו אם נשאר עליו ט"ק דתיכף שפשטו אזדא לה המצוה. וה"ה להיפך אם בעת הפשיטה היה דעתו ללבוש מיד ואח"כ נשתהא {{שהצ|נד}} איזה זמן והסיח דעתו גם בזה לכו"ע צריך לחזור ולברך אפילו אם נשאר עליו ט"ק: ({{עוגן1|לח}}) '''דווקא כשנשאר.''' האחרונים פסקו כהי"א הזה אך {{שהצ|נה}} דמסקי דהי"א הזה לא איירי רק כשפשט הטלית {{עוגן|טז.}}היה בסתמא לכן אמרינן דאם נשאר עליו ט"ק עדיין לא הסיח דעתו מן המצוה ובאם לאו מסתמא הסיח דעתו אבל אם היה דעתו בפירוש לחזור וללבשו מיד אין צריך לחזור ולברך כשלובשו מיד אפילו אם לא נשאר עליו ט"ק וכן להיפך לא מהני הט"ק וכמו שכתבנו למעלה. ונראה דאם פשט אותו בתוך התפלה אפילו בסתמא הוי כמו שפשט אותו על דעת לחזור וכן אם קיפלו והניחו בתוך כיסו הוי כמו שפשט אותו בפירוש ע"ד שלא לחזור: '''<big>{{עוגן|סעיף טו|טו}}</big>''' ({{עוגן1|לט}}) '''שלא במתכוין.''' אפילו למה דפסקינן דבהסיר טליתו ע"ד להחזירו אין צריך לברך בזה גרע יותר דהא {{שהצ|נו}} נפלה בלא דעת ואזדא לה מצותה ואפילו {{שהצ|נז}} נשאר עליו ט"ק לא מהני: ({{עוגן1|מ}}) '''צריך לברך.''' אפילו אם {{שהצ|נח}} לובשו מיד ואם נפל ממנו באמצע תפלת י"ח והחזירוהו אחרים עליו {{שהצ|נט}} כשיסיים תפלת י"ח ימשמש בציצית ויברך: ({{עוגן1|מא}}) '''אע"פ שנפלה רובה.''' ה[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] ו[[אליה רבה/{{כאן}}#|א"ר]] חולקין על זה וגם [[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|הגר"א]] מצדד לדברי הט"ז. ולכו"ע אם נפל מעל כל הגוף אע"פ שנשארת בידו {{שהצ|ס}} צריך לברך דאזדא לה מצותה שעיקר מצות עיטוף הוא בגוף. אם בירך על הטלית ונפל מידו קודם שנתעטף בו והגביהו ולבשו {{שהצ|סא}} אין צריך לברך שנית. ואפילו נפסלו אז ציציותיו והיה לו ציצית מזומנים ותקנם מיד {{שהצ|סב}} א"צ לברך שנית דכיון שעדיין לא עשה מצותו לא הסיח דעתו [כמו בתפילין לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/כה#יב|סימן כ"ה סעיף י"ב]] עיין שם בט"ז [[ט"ז/אורח חיים/כה#יב|ס"ק י"ב]]]. ומי שלקח טלית להתעטף בו והתחיל לברך עליו וקודם שסיים הברכה לקחוהו ממנו ותפילין לפניו יכול לסיים הברכה אקב"ו להניח תפילין ויוצא בזה [הלק"ט [[הלכות קטנות/קנג|סימן קנ"ג]] וה[[ארצות החיים/{{כאן}}#|אה"ח]] הסכים עמו להלכה]: '''<big>{{עוגן|סעיף טז|טז}}</big>''' ({{עוגן1|מב}}) '''צריך לברך.''' דקי"ל לילה לאו זמן ציצית הוא והוי הפסק {{שהצ|סג}} ויש חולקין בזה כיון דכסות יום חייב אף בלילה לדעת מקצת הפוסקים וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/יח#|סימן י"ח]] וספק ברכות להקל ומ"מ נכון לכוון לפטור אותה בט"ג. וכל זה כ"ז שלא פשטו אבל אם פשטו על דעת שלא ללובשו תיכף צריך לברך אח"כ כשלובשו לכו"ע ומ"מ {{שהצ|סד}} לכתחלה אין נכון לעשות עצה זו כדי שיתחייב בברכה לכו"ע משום ברכה שאין צריכה לדעת הפוטרים. הישן ביום {{שהצ|סה}} שינת הצהרים ומסיר מעליו הט"ק יש דעות בין הפוסקים אם זה בכלל היסח הדעת ע"כ מהנכון שעכ"פ יכסה בו בשעת השינה וכשלובשו אח"כ אין צריך ברכה לכו"ע: ({{עוגן1|מג}}) '''יעשה.''' עיין ב[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] שכתב דהאי וכן אינו מדוקדק דבזה צריך מדינא למשמש בבקר כשהוא מברך על הטלית: '''<big>{{עוגן|סעיף יז|יז}}</big>''' ({{עוגן1|מד}}) '''מצות ציצית.''' דציצית חובת גברא לענין זה שאם נתכסה בטלית אז חל עליו החיוב עיין [[שולחן ערוך/אורח חיים/יז|סימן י"ז]]: {{ניווט כללי תחתון}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:משנה ברורה]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף