עריכת הדף "
מראי מקומות/מלכים ב/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך === עי' טור {{ממ|[[טור/אבן העזר/כא|אה"ע סימן כא]]}}: ואין שואלים בשלום אשה כלל וכו'. וכן העתיק השו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/כא#ו|ס"ו]]}}. ומקשים המפרשים מאלישע הנביא שדרש בשלומה של האשה השונמית. וקושיה זו הקשה ב[[יד אפרים/אבן העזר/כא#ו|הגהת יד אפרים]], והביאו גם הפתחי תשובה {{ממ|[[פתחי תשובה/אבן העזר/כא#ד|סק"ד]]}}, והניח הקושיא בצ"ע. ובפתחי תשובה כתב ליישב קושייתו לפי דברי הריטב"א בסוף קידושין {{ממ|[[ריטב"א/קידושין/פב/א|פב.]]}} שכתב, וז"ל: הכל לפי דעת ויראת שמים, וכן הלכתא, דהכל כפי מה שאדם מכיר בעצמו... ואם מכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו, ואין מעלה טינא בלבו כלל, מותר לו להסתכל ולדבר עם הערווה ולשאול בשלום אשת איש. והיינו ההיא דרבי יוחנן דיתיב אשערי טבילה {{ממ|[[בבלי/ברכות/כ/א|ברכות כ.]]}}, ורב אבהו דנפקי ליה אמהתא דבי קיסר {{ממ|[[בבלי/כתובות/יז/א|כתובות יז.]]}}, וכמה רבנן דמשתעו בהדי מטרוניתא, ורב אדא בר אהבה דנקט כלה אכתפיה ורקיד בה {{ממ|שם}} ולא חייש להרהורא, מטעמא דאמרן. אלא שאין ראוי להקל בזה אלא לחסיד גדול, עכ"ל. לפי זה יישב הפתחי תשובה, שאלישע שהכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו, לחסיד גדול כמותו היה מותר להקל בזה ולא חייש להרהורא. וכן יישב הכרם שלמה {{ממ|[[כרם שלמה/כא|סימן כא]]}}. ובערך שי {{ממ|[[ערך שי/אבן העזר/כא#ו|אה"ע שם]]}} הקשה על יישוב הפת"ש: ועדיין קשה, אם הוא מכיר בעצמו, אינו מכיר בשלוחו, ואיך שלח את גיחזי. ומוסיף הערך שי: ובפרט שלא היה באמת בהאי דרגא, כמו שאמרו חז"ל על 'ויגש גיחזי להדפה' - שאחזה בהוד יופיה [- בדדיה]. ולכן מיישב הערך שי את עיקר הקושיא באופן אחר, וזאת על פי מה שכתב שם הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אבן העזר/כא#ז|סק"ז]]}}, על דברי הב"ח שאסר דרישת שלום זוגתו באיגרת: וכל זה הוא מצד שמראה אהבה בדרישת שלום, אבל אם יש צורך לזה, כגון שלא היתה בקו הבריאות או כיוצא בזה, מותר לכתוב 'תודיעני משלום אשתך'. ותמה הערך שי, שהרי לשון זו היא שאלה בשלום האשה מפי בעלה ואינה שליחת שלום לאשתו, ובזה הרי פסק השו"ע להיתר אף בלאו הטעם שאינה בקו הבריאות. ועל כרחך צריך לומר שבאמת היתר הט"ז הוא אף באופן שאסור בעלמא, וכאן מותר כיון שאינו מראה בזה אהבה אלא שואל בשלומה מחמת בריאותה. ואם כן יש לומר שבאופן זה מותר גם לשאול בשלומה על ידי אחר, ולכן אלישע, שהרגיש שיש לה איזה צרה וצריכה לתפילתו לא חשש לאיסור שאילה בשלום אשה ושלח את גיחזי לשאול בשלומה. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף