מראי מקומות/מלכים ב/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון מראי מקומות דפים מקושרים הפטרת וירא למנהג אשכנז ותימן פסוקים א-לז למנהג ספרד פסוקים א-כג הפטרת תזריע פסוקים מב-מד (ממשיך בפ"ה)

מראי מקומות מלכים ב ד

פסוק ז

הרד"ק כתב בשם התוספתא ששאלה את אלישע אם צריכה לעשר את השמן, והשיב לה אלישע שאינה צריכה לעשרו כיון שהוא שמן של נס.

אמנם יש שכתבו שמעשה נסים שבא מדבר בעין הרי דינו כדין הדבר שבעין. וביארו שאף כוונת התוספתא כן, אלא שכיון שהפך הראשון ממנו יצקה את השמן לכלים היה חולין ומן הסתם היה מעושר לפיכך אף השמן של נס הבא ממנו דינו כדין שמן זה ופטור מן המעשר, וביאור לשון התוספתא שתלתה הדבר במה שהיה שמן של נס, שכיון שהוא שמן של נס דיינינן ליה לפי השמן ממנו בא וכיון שאותו שמן מעושר היה, אף שמן זה פטור מן המעשר.

פסוק כו

עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך

עי' טור (אה"ע סימן כא): ואין שואלים בשלום אשה כלל וכו'. וכן העתיק השו"ע (ס"ו). ומקשים המפרשים מאלישע הנביא שדרש בשלומה של האשה השונמית. וקושיה זו הקשה בהגהת יד אפרים, והביאו גם הפתחי תשובה (סק"ד), והניח הקושיא בצ"ע. ובפתחי תשובה כתב ליישב קושייתו לפי דברי הריטב"א בסוף קידושין (פב.) שכתב, וז"ל: הכל לפי דעת ויראת שמים, וכן הלכתא, דהכל כפי מה שאדם מכיר בעצמו... ואם מכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו, ואין מעלה טינא בלבו כלל, מותר לו להסתכל ולדבר עם הערווה ולשאול בשלום אשת איש. והיינו ההיא דרבי יוחנן דיתיב אשערי טבילה (ברכות כ.), ורב אבהו דנפקי ליה אמהתא דבי קיסר (כתובות יז.), וכמה רבנן דמשתעו בהדי מטרוניתא, ורב אדא בר אהבה דנקט כלה אכתפיה ורקיד בה (שם) ולא חייש להרהורא, מטעמא דאמרן. אלא שאין ראוי להקל בזה אלא לחסיד גדול, עכ"ל. לפי זה יישב הפתחי תשובה, שאלישע שהכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו, לחסיד גדול כמותו היה מותר להקל בזה ולא חייש להרהורא. וכן יישב הכרם שלמה (סימן כא).

ובערך שי (אה"ע שם) הקשה על יישוב הפת"ש: ועדיין קשה, אם הוא מכיר בעצמו, אינו מכיר בשלוחו, ואיך שלח את גיחזי. ומוסיף הערך שי: ובפרט שלא היה באמת בהאי דרגא, כמו שאמרו חז"ל על 'ויגש גיחזי להדפה' - שאחזה בהוד יופיה [- בדדיה]. ולכן מיישב הערך שי את עיקר הקושיא באופן אחר, וזאת על פי מה שכתב שם הט"ז (סק"ז), על דברי הב"ח שאסר דרישת שלום זוגתו באיגרת: וכל זה הוא מצד שמראה אהבה בדרישת שלום, אבל אם יש צורך לזה, כגון שלא היתה בקו הבריאות או כיוצא בזה, מותר לכתוב 'תודיעני משלום אשתך'. ותמה הערך שי, שהרי לשון זו היא שאלה בשלום האשה מפי בעלה ואינה שליחת שלום לאשתו, ובזה הרי פסק השו"ע להיתר אף בלאו הטעם שאינה בקו הבריאות. ועל כרחך צריך לומר שבאמת היתר הט"ז הוא אף באופן שאסור בעלמא, וכאן מותר כיון שאינו מראה בזה אהבה אלא שואל בשלומה מחמת בריאותה. ואם כן יש לומר שבאופן זה מותר גם לשאול בשלומה על ידי אחר, ולכן אלישע, שהרגיש שיש לה איזה צרה וצריכה לתפילתו לא חשש לאיסור שאילה בשלום אשה ושלח את גיחזי לשאול בשלומה.

---

---

שולי הגליון

---

---

· הבא >מעבר לתחילת הדף