עריכת הדף "
מראי מקומות/בבא מציעא/לג/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== וקשה דבפרק השולח מבעיא לן בעבד שמכרו רבו לקנס וכו'. דשמא התם שכיח טפי מהכא === מבואר בתוס' בסוגין דיסוד הספק דעבד לקנס הוי רק מחמת חסרון דלא עבידי דאתי, ולפי"ז גם לרבנן בעינן לסברא דלא עבידי דאתי, רק לרבנן הוי פשיטא לגמ' דדנים את החסרון דלא עבידי דאתי, ודוחק קצת בלשון הגמ' דנראה דלרבנן לא הוזקקו כלל לטעמא דלא עבידי דאתי. ויעוין בתוס' בגיטין מ"ה ע"ב דנקט גם לטעמא דלא יוצא מגופו, ומבואר דאליבא דרבנן איכא חסרון בעצם ההקנאה דעבד לקנס או פרה לכפילא דלא יוצא מגופו, ורק לר"מ הוזקקו לטעמא דלא עבידי דאתי ובבאור הא דלר"מ הוזקקה הגמ' להאי טעמא יעוין ברעק"א דמבאר דלא הוי מצד דלר"מ מצי להקנות את עצם הכפל דהרי מבואר בתוס' דבמעות א"א להקנות הכפל, ומבאר הרעק"א דניתן להקנות את הפירות בדרך גררא ע"י הקנאת החפץ, ויעוי"ש דנקט כן גם בעבד לקנס למרות דהתם ליכא זכיה בגוף העבד כמו הכא דאיכא יוקרא. ומוכרח דכונתו דהוי סברא במעשה קנין דמעשה הקנין בפרה ובעבד מהני לכפל והקנס. ולזה נקטה הגמ' לחסרון דלא עבידי דאתי דהוי חסרון בגוף הדבר הנקנה. וכבר הובא לעיל מהתורא"ש דנראה מדבריו יסוד זה דשייך שמעשה הקנין בדקל יהא סיבה למקני את הפירות. ומבואר בזה תרי פלוגתות בין התוס' בב"מ לגיטין, האחד. אי חסרון לא עבידי דאתי קיים גם בדקל לפירות דלתוס' בגיטין הוא דליכא בזה חלות עבד לקנס הוי מצד דלא יוצא מגופו ואין לנו מקור דשייך לחסרון דלא עבידי דאתי בקנאת עבד לקנס באופן שזכיתו הוי מכח בעלותו בעבד. שנית. אי לחלות דין עבד לקנס בעי שיצא מגופו, ויעוין בקצוה"ח ר"ט סק"ד מה דתלה לפי"ז את הנידון אי מהני הקנאת מעות לפירות, ויעוין עוד ברעק"א גיטין ס"ו מה דתלה בזה את הנידון של תוס' שם אי מהני יין לדמיו. רק דיעוי"ש דדן דמאחר דהוא חליפי היין חשיב כיוצא מגופו. ובגוף מה דמדמי תוס' את הספק בעבד לקנס לפרה לכפילא יעוין בחמדת שלמה דמחלק בין כפל שבא על ההפסד דבזה לא שייך לומר דהקנה הפרה לכפל דהתשלום הוא על ההפסד, וסכ"ס הוא לא הפסיד, משא"כ בקנס דלא נובע מההפסד, ויעוין באבי עזרי פ"ח ה"א מנזק"מ דגם נקט לסברא זו ביחס למה דמחלק בין מכירת עבד לזנקיו רק דמחלק בין חיוב כפל דהוי קנס ולא הוי תשלומי הפסד לבין תשלומי נזק דהוי תשלומי הפסד ובנזק לא יהני מכירת חפץ לנזיקין, ובגוף דינא דמכירת עבד לנזקיו יעוין באו"ש פכ"ב ממכירה ה"ו דנקט להיפך דבמקנה עבד לדמי חבלתו באופן דשווה ממון דהוי כתביעת נזיקין בהא ודאי מהני קנינו דהא ודאי חשיב כיוצא מגופו. {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף