מפתח/יבמות/לו/א

מפתח יבמות לו א

דכל העולה ליבום עולה וכו'. קשה דמ"ש מחייבי לאוין ועשה דאף שאין עולים ליבום עולין לחליצה. רמב"ן. רשב"א. ריטב"א. מאירי לעיל כ:, רא"ש לעיל פ"א סי' א'. תורא"ש דף כ. בשם ריב"ם. חי' ר' אברהם מן ההר שם. ועי' שו"ת הרשב"א ח"ו סי' כ"א. עונג יו"ט סי' קע"ז. קוה"ע סי' ה' סק"ג. ועי' שיעורי ר' שמואל אות שע"ח. ועי' רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ג.

לא דמו לחייבי לאוין ועשה דהתם איסור דבר אחר גרם להם משא"כ הכא דהוי אש"א שלא במקום מצוה. רמב"ן. רשב"א. ריטב"א. ועי' ברכ"ש סי' א'. ושיעורי ר' שמואל אות שע"ח.

לא דמו לחייבי לאוין ועשה, דהתם ליכא זיקת יבום רק זיקת חליצה ולא איכפ"ל שאין עולים ליבום, משא"כ הכא דאיכא זיקת יבום וע"כ כל שא"ע ליבום א"ע לחליצה, [ובחייבי כריתות נתרבה דהתם מי שאין לו זיקת יבום אין לו זיקת חליצה, וזהו דוקא בחייבי כריתות]. עונג יו"ט שם. קוה"ע שם. ועי' רמב"ם.

לעולם גם חייבי לאוין ועשה אינם עולין לחליצה ורק מדרבנן עולים. מאירי לעיל כ:, תורא"ש דף כ. חי' ר' אברהם מן ההר שם. ועי' שו"ת הרשב"א ח"ו סי' כ"א.

אשת המלך אין חולצין לה משום דכל שא"ע ליבום אין עולה לחליצה. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ג. ועי' עונג יו"ט שם. וקוה"ע שם. ובעיקר הטעם שאינה חולצת, ע"ע כס"מ שם. ועי' אברהם יגל שם. ועי' מעין החכמה דף קט"ז:, ושו"ת באר יצחק אה"ע סי' י"ז. ועין יצחק אה"ע ח"ב סי' ס"ב. אור הישר שם. גופי הלכות שם. ועי' רש"ש סנהד' ריש כהן גדול.

והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם. הגדרות להלכה זו. צ"פ בהשמטות יבו"ח ה"א, והשלמה 25. מכתבי תורה צ"ט.

קשה דאף קודם שיצא לאויר העולם יפטר משום ערות אש"א, דהא חייב חטאת אם בא עליה [כמבו' במתני']. כתבי הגר"ח [על הש"ס]. אמרי משה סי' ז' בשמו [יעו"ש בשם הגר"ח שתי' דאש"א מנפילה זו אינה פוטרת, ועייש"ע, וע"ע תוס' לעיל ל"ב. ד"ה לא פקע, וריטב"א י"ג: ד"ה אכתי, ורשב"א י"ג: ד"ה רבא]. וכן בקוה"ע סי' ג' סק"ב [יעו"ש שתי' בשם הגר"ח דערות אש"א אינה פוטרת, דאדרבה זו סיבה ליבום]. ברכ"ש סי' ה' [בשם הגר"ח]. ועי' חי' ר' שלמה היימן סי' א'. ועי' קה"י סי' ו'. וע"ע קוה"ע סי' ל"ח [דיש זיקה על זמן העתיד].

נבעלה לזר לפני שילדה, לענין כהונה. מכתבי תורה ק"א.

וא"ת הלך אחר רוב נשים וכו'. מכאן קשה להרשב"א בקו"א [לק' קי"ט.] שהקשה אמאי במעוברת לא סמכינן על הרוב [יעו"ש דס"ל דסמכי' על הרוב גם כשאפשר לברר] דילדן ולד מעליא, והכא מבואר דאף דאיכא רוב מ"מ אינו פוטר שיצא לאויר העולם. חי' ר' נחום אות רצ"ט. ועי' קר"א. ושער"י ש"ז פי"ח. וע"ע שו"ת תורת חיים [למהרח"ש] ח"ד סי' מ"א. ובעיקר ד' הרשב"א עי' דברות משה סי' כ"ט [שהק' דהא יש לו מתירין, ועי' רע"א ביצה כ"ד. ד"ה ולזה, דל"א יש לו מתירין, לגבי תשמישין].

מהכא מוכח דאף לגבי חשש דלהבא סמכינן על רוב. שו"ת עין יצחק ח"א או"ח סי' כ"ח. ועיי"ש באה"ע ח"א סי' פ' אות ט"ז, ובסי' מ"ט אות ז'. ועי' רא"ם עה"ת פ' משפטים פכ"א. ועי' שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק סי' קצ"ה. וע"ע דברות משה סי' כ"ט ענף א'. ועי' שו"ת עמק הלכה ח"ב סי' ל"ה.

קשה דסמוך מיעוטא דמפילות לחזקת היתר ליבם, ויהני החליצה גם לר"ל. פורת יוסף. ועי' קר"א [יעו"ש דיתכן דהוא מיעוט דלא שכיח, ועי' רשב"א בקו"א קי"ט. דרוב נשים ילדן ולד מעליא הוי פלגא ופלגא] ועי' מהרש"א.

קשה לשיטת הרי"ף (מ"ד: מדפי הרי"ף) דלרבנן כל שהיא בחזקת יבום אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה ולא תינשא לשוק. קר"א [ועי' לעיל]. ועי' מהרש"א.

קשה [על מה דקאמר וא"ת הולכין אחר הרוב] דהא יש לו מתירין. דברות משה סי' כ"ט. ועי' רע"א ביצה כ"ד. ד"ה ולזה, [יעו"ש דלגבי תשמישין ל"א דיש לו מתירין].

ולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם. אם כלו לו חדשיו והיה לו חיות קצת במעי אמו ששמעו אותו צועק פוטר את אמו אע"פ שנולד מת. קר"א בשם שלט"ג. יש"ש סי' ג'. וע"ע שיעורי רבי דוד [פוברסקי] אות ר"ו. וע"ע ר"ן יומא ג:, ותוס' נדה מ"ד. ד"ה איהו. ותוס' ב"ב קמ"ב: ד"ה דאיהו.

שמא לא יהא ולד ב"ק וחליצת מעוברת ל"ש וכו'. קשה הלשון שמא, דהא אם הוי בן קיימא לכו"ע ל"ש חליצה והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם. מהרש"א. זרע יצחק. ועי' קר"א.

מיירי הכא אפילו לאחר שילדה וחיישי' שמא לא יהיה הולד ב"ק וימות בתוך ל ואליבא דר"מ דחייש למיעוטא. מהרש"א. ועי' זרע יצחק. ועי' קר"א.

אפשר איתא להא דר"ל ולא תנן לה במתני'. הטעם דפשיטא ליה דר"ל פשיטא ליה כן ממתני'. ערול"נ.

אלא תחלוץ בתוך תשעה ותנשא לאחר תשעה. קשה דאם נתיר החליצה לא תמתין ותינשא מיד [כמבו' בתוס' לק' מ"א: ד"ה אמאי, דיש לחשוש לזה]. ערול"נ.

קשה דמנליה לר"א דלר' יוחנן מותר לחלוץ לכתחילה כשהיא מעוברת, דהא ר"י אם חלץ או כנס. קר"א. ועי' לק' מ"א: רשב"א וריטב"א שכבר עמדו בזה, [וכ' הרשב"א דאה"נ דהוה מצי לתרץ כן. ועיי"ש ריטב"א]. ועי' מאירי שם.

אתה מצריכה כרוז לכהונה. קשה דהא בידה לאסור על עצמה על דעת רבים תשמיש של כל הכהנים. רע"א. ועי' ב"י סי' קנ"ו בשם הרי"ו [דנסתפק אם מהני תקנתא דנודרת]. ועי' להלן משה"ק הריטב"א.

ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה וכו' ול"ה בהכרזה וכו'. קשה דהא לעיל [במתני' דאם הולד ש"ק לא פסלה מן הכהונה] סמכי' אהכרזה [עי' לעיל פלוגתת הראשונים אי בעי' הכרזה] משום דאיכא ולד דמוכח, וא"כ אמאי הכא לא סמכינן. ריטב"א [יעו"ש דיש לחלק דהכא הולד הוא של צרתה ואין לסמוך ע"ז]. ועי' משמרות כהונה [שציין לדבריו באה"ע סי' ק"ע].

קשה דלמה תתעגן עד שתבא צרתה תחלוץ ותיפסל לכהונה לעולם. ריטב"א. ועי' לעיל מה שהובא בשם הרע"א.

ואף דבמתני' מכשרי' לכהונה אם הולד ש"ק אף בלא הכרזה [עי' לעיל פלוגתת הראשונים בזה] היינו בדיעבד אבל לכתחילה יש לחוש. מאירי.

תניא כוותיה דר"ל. אמאי לא הקשה מהברייתא לר' יוחנן. ברך משה.

הלכתא כוותיה דר"ל בהני תלת. מהכא מוכח דבר מהני תלת הלכה כר"י. שו"ת חוות יאיר סי' צ"ד.

אי דוקא בתלמוד בבלי הלכה כר"י בכ"מ בר מהני תלת, או דגם בירושלמי הלכה כר"י בכ"מ. שו"ת נוב"י מהדו"ק אה"ע סי' נ"ט. שו"ת יד יוסף סי' י"ב. שו"ת כתב סופר או"ח סי' פ"ב. ועי' שד"ח מערכת הריש כלל י"ב.

קשה דמה צריך לאשמועינן דהלכתא כר"ל, תיפו"ל דקיי"ל כר"ל בכ"מ דתניא כוותיה. ריטב"א. [ועי' ריטב"א ע"ז ו:]. מאירי. ועי' בתוד"ה הלכתא, ובתורא"ש [דס"ל דגם במקום דתניא כוותיה דר"ל הלכה כר"י]. ועי' יד מלאכי אות תקס"ה.

המחלק נכסיו על פיו וכו'. אי חלוקה הוי לשון מתנה, ובאיזה אופן מהני. בה"ג הל' נחלו. ק"ו ג'. סמ"ג עשין צ"ו. שו"ת הרא"ש כלל פ"ג סי' ה'. שלטי הגבורים ב"ב נ"ח. מדפה"ר. טור סי' רפ"א ס"ח. שו"ע שם. שו"ת רמ"א סי' ע"ח, וסי ע"ט. שו"ת מבי"ט ח"ב סי' קי"ח. שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סי' ע"א. פרח מטה אהרן ח"ב סי' ס"ז. שו"ת פני משה ח"ב סי' קל"ד. שו"ת חת"ס חו"מ סי' קמ"ה [הו' בפת"ש סי' רפ"א סק"ד וסק"ו]. חזון יחזקאל ב"ב פ"ז ה"ד.

היאך הדין אם חילק נכסיו לשמעון אחיו וייבמו לוי, אי מהני או דהיבם יירש. שיעורי ר' דוד [פוברסקי].

על פיו. בדוקא למעט אפוטרופוס. באור הגר"א סי' ר"נ סק"ג.

ריבה לאחד ומיעט לאחד. הלשון משמע דגם מיעט וגם ריבה. חי' הר"ן ב"ב קכט., נמו"י ב"ב קכ"ו:, תוי"ט ב"ב פ"ח מ"ה. שושנים לדוד שם. תפא"י שם אות כ"ב. שו"ת צ"צ החדש חו"מ סי' ל"ב אות ז'. ועי' או"ז סי' קי"א. נתיה"מ סי' רפ"א סק"ה.

משום מתנה דבריו קיימין. מהו לשון מתנה. ר"י קרקושא [שי' הקדמונים] ב"ב קכ"ט., שו"ת הרא"ש כלל פ"ד סי' ו'. תשב"ץ ח"ב סי' רנ"ז, וח"ד חוט המשולש ח"א סי' כ"ג. שו"ת רשב"ש ר"ס תרכ"א. שו"ת יכין ובועז ח"ב סי' ל"ב, וסי' ל"ג. שלטי הגבורים ב"ב נ"ז. מדפה"ר. טור סי' רפ"א ס"ז ח'. שו"ע שם ס"ח. אבקת רוכל סי' ע'. ש"ך שם סק"ו. קצוה"ח שם סק"ה. דברי משפט שם. עבודת הגרשוני סי' ס"א [הו' בפת"ש שם סק"ה]. ושב הכהן סי' צ"ה הו' בפת"ש שם סקי"ד. שו"ת מהר"י בירב סי' ל"ב. שו"ת מהרש"ך ח"ד סי' צ"ד. מהריט"ץ ר"ס פ"ו. תורת אמת [ששון] ר"ס קפ"ח. חק"ל חו"מ כ"ג ח"ב סי' נ"ג. בתי כהונה ח"א סי' כ'. חס"ד ב"ב פ"ז ה"ד. חזון יחזקאל שם. ועי' רמב"ם זכו"מ פ"ט ה"ג. וטושו"ע סי' רנ"ג ובנו"כ שם.

מוכח דלשון מתנה מהני אף במי שראוי ליורשו. שו"ת הרשב"א ח"ב סי' שצ"ד ובחי' ב"ב קכ"ט: .

אף למי שאינו יורשו. אבקת רוכל סי' ע'.

רד"ה אלא תחלוץ בתוך ג' וכו' וקשה לי וכו'. אם יש יישוב להך גירסא. עי' שו"ת מהר"ח אור זרוע סי' קס"ד.

רד"ה לא אמר כלום וכו' הואיל ולא חילק לפשוטים בשוה וכו'. יש לדקדק דאם חילק לפשוטים בשוה ולבכור פ"ש, ורק קבע איזה חלק יירש כ"א מהני. ישועות דוד ח"ד סי' כ"ו. ועי' שיעורי ר' דוד [פוברסקי].

תוד"ה בשלמא וכו' ועוד דא"א וכו'. עוד יש להקשות לגירסא זו דהו"ל לר"א להקשות ממתני' דלק' מ"א. דאמרי' לא תחלוץ ולא תינשא בתוך ג"ח. תורא"ש. ועי' ערול"נ.

י"ל דרש"י לא הקשה כהתוס' משום דס"ל דר"ל סבר דהטעם שלא תחלוץ בתוך ג' הוא משום דחליצת מעוברת ל"ש חליצה [וכמש"כ הרשב"א לק' מ"א:], ולא משום דאין עולה ליבום. ערול"נ.

תוד"ה ותנשא וכו' תימה וכו' האי ולטעמיך דפריך. יש ליישב דס"ד דלר"ל דמדאו' לא תחלוץ בתוך ט' שפיר גזרי' גם שלא תחלוץ לאחר ט', אבל לר"י דבתוך הוא מדרבנן [שמא תנשא מיד, כמבו' בתוס' לק' מ"א ד"ה אמאי] א"כ לאחר ט' אמאי לא תחלוץ. ערול"נ.

יש ליישב דדלמא ס"ל לר"א דלאחר ט' חולצת וכזעירי לקמן. קר"א.

תוד"ה ונמצא וכו' אר"י משום דהתם בא וכו'. עוד ביישוב הקושיא. עי' רמב"ן. ועי' רשב"א. ועי' מאירי בשם גדולי הדורות, ומה שהוכיח מהירושלמי.

תוד"ה משום וכו' ורבנן ביום הנחילו וכו' ולא יוכל לבכר וכו'. הוצרכו לכתוב כן משום דהוקשה להם דלא לכתוב לא יוכל לבכר וממילא ידעי' דאין יכול לשנות משום דהוי מעמשכ"ב. מהר"ם. ועי' תוס' ב"ב ק"ל: ועי' ערול"נ. וע"ע שיט"מ ב"ב ק"ל. בשם תוספי הרא"ש.

וכן צ"ל אליבא דריב"ב. תוס' ב"ב ק"ל. ד"ה האי. ערול"נ. ועי' שיט"מ שם בשם תוספי הרא"ש.

ק' דא"כ לכתוב לא יוכל לשנות. ערול"נ, עפי"ד השיט"מ שם.

בא"ד לדרשא אחריתי. כוונתם למה דדרשי' בסנהדרין ל"ד: דביום אתה מפיל נחלות ולא בלילה. ערול"נ.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף