עריכת הדף "
מעשי למלך/מעשה הקרבנות/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''מריקה ''' ''' בחמין ושטיפה בצונן וכו' מגעילן במים חמין ע"ג האש ואח"כ מדיחן.''' הנה הכ"מ לא ביאר מנ"ל לרבינו הדחה ובפ"ת סי' קכ"ב העלה דכיון דהגעלה במקום מריקה בחמין צריך הדחה במקום שטיפה בצונן אמנם קשה לי א"כ הא דכתב רבינו גבי כלי גללים דאינו צריך מריקה ושטיפה אלא הדחה מוכח דהדחה לאו היינו שטיפה כשטיפת הכוס ולכן נראה שכוונת רבינו כדעת המנהג דמצריכין אחר הגעלה הדחה בצונן והא דאמרו בגמרא דממעטינן תרומה וכתבו התוס' הה"ד לשאר איסורין דאיתמעט ממריקה ושטיפה הא בחמין לחוד סגי וכן קשה הא בגמרא מוקי למעט שטיפותא יתירתא דאין צריך שטיפה אחר הגעלה וכמו שהקשו בתוס' נראה דאותן שנהגו כן יש להם גי' אחרת שהובא בפ"ת דלא נצרכה אלא למ"ד מריקה בחמין ושטיפה בצונן ויפורש הכי דאיתמעט תרומה דא"צ מוש"ט כמריקת הכוס אלא הדחה בעלמא סגי וזה נמי כונת רבינו דבעי הדחה היינו הדחה קלה ואין צריך שטיפה כשטיפת הכוס:<br>''' אמנם ''' בפ"ת כתב לפרש האי גי' הכי דאין בעי מוש"ט דתרווייהו ל"ב אבל בעי שטיפה בצונן וכ"נ דממש"כ רבינו גבי כלי אבנים משמע דהדחה לאו היינו שטיפה כשטיפת הכוס:<br>''' והנה ''' ראיתי להראב"ד סוף ה' תרומה שכתב בתרומה צריך הגעלה בחמין שטיפה בצונן וזהו כאותו המנהג אלא שתמוה דבגמרא איתא דסגי בתרומה בהגעלה לבד ואינו צריך שטיפה וליישב נאמר דראב"ד פסק כאביי דמשני לא נצרכא אלא לבישל במקצת כלי טעון מוש"ט בכל הכלי וכן כתירוצו של רבא דמשני במים ולא ביין הא אפי' ביין א"כ לאותם תירוצים שפיר יש לומר דאחר הגעלם צריך שטיפה בצונן וא"כ נתיישב אותו מנהג דפסקו כאביי ורבא וראי' לזה מע"ז דרבה מתרץ מאי הגעלה מוש"ט ואביי דחי דזה בצונן וכתבו התוס' בזבחים דף צ"ז דרבה ס"ד דמריקה רק בחמין והא דקאמר שטיפה לאו דוקא אמנם לפי דעת המנהג א"ש מאוד דאין צריך לומר לאו דוקא אלא האי שטיפה בצונן דנקט אין הכוונה כמריקת הכוס אלא בהדחה בעלמא כמו בכל הגעלה והנה הר"ן בע"ז הביא בשם הראב"ד דמפרש מוש"ט בצונן כמריקת הכוס ושטיפת הכוס של איסור שנשתמש בו בצונן ולפי"ז למ"ד בחמין היינו ג"כ כמו באיסורין צריך הגעלה בחמין ושטיפה בצונן כן בקדשים אבל לא להחמיר בקדשים יותר מבאיסורין ולכן שפיר כתב הראב"ד בה' תרומות דתרומה ג"כ בעי הגעלה בחמין ושטיפה בצונן: ''' מגעילן ''' ''' במים חמין ע"ג האש.''' ולקמן כתב רבינו שהגעלה עקב אכילה ודברי רבינו תמוהים ולא ראיתי מי שהרגיש בזה דהנה בגמרא דע"ז מבואר רבה מוקי לה מאי הגעלה מוש"ט בחמין והיינו כדין מוש"ט שאין ע"ג האש כיון דעודו היתר עקב אכילה למה צריך ע"ג האש ואי סובר כרב אשי דסובר דהיינו הגעלה ממש א"כ איירא המשנה לאחר שנעשה נותר כמו שאמר רב אשי לתרץ מה שהקשה וכי תימה כי קפליט איסורא קפליט ליתא לאיסורא בעיני' דמפרש דלאחר שנעשה נותר איירא לכן צריך הגעלה ע"ג האש א"כ רבינו דכ' ע"ג האש למה כתב דהיינו עקב אכילה ונמצא מזכי שטרא לבי תרי:<br>''' ובענין ''' אי מותר להגעיל במים חמין שהוחמו ע"י דאמפף העלתי בזה בתשובותי לכבוד ידיד נפשי מחו' הרב המאור הגדול לממשלת התורה החריף ובקי בח"ת כקש"ת מו"ה אליעזר דוד נ"י דיין בק"ק ס"ד [אשר הי' בסוף ימיו הגאון אב"ד בק"ק סאטמאר ז"ל] ואשר כתב לן מעכתה"ק בדין אי מותר להגעיל כלי בתוך חמין במקוה שהוחמה בדאמפף ודן בזה תחלה לאיסור משום דכ"ר לא מיקרי אלא כשהי' תחילה על האש כדאיתא בסי' תנ"ג ויש להסתפק אם ההבל האש אשר ירתיח את מי המקוה חשוב כמו אש ויחשוב המים ע"י ככלי ראשון או לא ושוב צידד לומר דל"ב תחת אש ממש דגם תולדות האש סגי כמבואר מהא דקיימ"ל דמגעילן ע"י אבנים מלובנים כדאיתא בס"ו אף דל"ה אלא תולדות אש וכתב דאף דשם המים כבר נרתחים ע"י האש דז"א דהא ל"ה אלא עירה אע"כ דאבנים כחן חשוב כמו אש וא"כ ה"ה אפי' ע"י מים שבכ"ש כמש"כ הדרישה אף דדעת הב"ח דל"מ לכלים הצריכין הגעלה בכ"ר הנה הפ"ח חולק על הב"ח וגם כי מדברי הרמ"א מוכח דמהני אפי' בכלים הצריכין הגעלה בכ"ר ומסיק להלכה דלכלים שאין צריכין הגעלה בכ"ר פשיטא דמהני ובכלים הצריכין הגעלה בכ"ר עכ"פ אם ישימו אבנים מלובנים בתוך המים דהו' כמו כ"ר פשיטא לי' דמהני והנה מעכתה"ק ביקש ממני תשובה מיד ע"כ נקטא נפשי בקצרה הנה להלכה יפה דן ואני מסכים עמו לדינא להלכה למעשה אבל לא מטעמי' דידי' דהנה אם נניח כאשר דן מעכתה"ק והביא כן משאר מחברים דל"מ האי דאמפף יען שאין בא מכח שנתחמם על האש אז לא מהני אם יתנו לתוכן אבנים מלובנים דהא הרמ"א דמתיר להגעיל ע"י כלים מלובנים הנה הרי הוא הצריך לערות עליו מכ"ר והרי כאן מעיקרא הי' המים צוננין ורק נתחממו ע"י הדאמפף א"כ רק דומה לאם נותן אבנים מלובנים לתוך מים צוננין וא"כ לא נתחממו מכח אש רק מכח תולדות אש ומה שדחה זה דסוף כל סוף ל"ה אלא עירה וע"כ דנחשבים כמו אש ולכן אפי' בכ"ש מהני כמ"ש הדרישה דהרי תברה בצידה דלהב"ח לא מהני והביאו המג"א ס"ק י"ח אלא בכלים שהשתמשו ע"י עירוי ואף דלרמ"א מהני אף לכלים שנשתמשו בכ"ר הא הרמ"א הצריך באמת מכ"ר א"כ איך נלמוד מזה לעשות כקולו דרמ"א ולא לחוש לחומרא שלו דאם אנו באנו ללמוד מדבריו דמהני אפי' לכ"ר ע"כ דטעמא דל"ה כעירוי אלא ככ"ר א"כ אנו צריכין דוקא לערות עליו מים שנתחממו בכ"ר דאז דינו כמו כלי ראשון ועט"ז סי' תנ"ב סק"א שהביא דברי הב"ח שכתב דל"ה אלא כעירוי וחלק עליו מטעם דהו' ככ"ר אבל רק במערה עליו מכ"ר אבל אין להוכיח מזה שמותר אף במים צוננים או בכלי שני:<br>''' אולם ''' מדברי הח"י סי' תנ"ב ס"ק י"ד מוכח דמהני אף במערה מכלי שני שכ' על דברי המג"א שם שכ' דצריך לערות מכלי ראשון שאין נזהרין בזה יען שמגעילן ע"י אבנים מלובנים א"כ הו' ככ"ר א"כ מוכח דסובר גם ע"י כלי שני חשוב במגעיל באבנים מלובנים כמו כ"ר אמנם במים צוננין לא נשמע דיהא דינו ככ"ר:<br>''' ועוד ''' מטעם אחר יש לדון דאף אי סגי בתולדות האור ג"כ הנה כיון שהמים מכונסין במקוה הרי הו' כלי שני ממש דטעם דכ"ש אין מבשל כתבו תוס' שבת דף מ"א משום דדפנות צוננין מקררות את המים וגם הקנה שהולכין ממנו הדאמפף הדפנות צוננים אף דמתחממים ע"י הדאמפף מצ"ע קרין הם א"כ הו' כלי שני ממש וכן ראיתי בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתאה שחש לה מהא"ט:<br>''' אולם ''' באמת נראה להתיר דהנה הדאמפף הם אינם הבל האש אלא שהדאמפף מתהו' מחלקי המים והוא עצמו מים הנרתחים ע"י האש רק שמתחלקים לטיפות דקים מאוד א"כ אם הי' מהלכים הדאמפף לתוך הכלי עצמו שצריכה הגעלה הנה הוא כאלו מערה מכלי ראשון שעומדת על האור מעט מעט ומהא"ט התרתי להגעיל חבית של יין ע"י דאמפף כאשר יצאה הוראה זו ממני לפני עשר שנים בת"ת בשנת תרנ"ה ולפי"ז כאן שיש מים צוננים במקוה אשר מוליך לשם הדאמפף הו' רק כמערב מים שעמדו ונתחממו על האור ממש עם צוננים ואף דהדאמפף הו' רק מים מועטים אבל חומן חזק כ"כ עד שמעט מים של הדאמפף מרתיח המים צוננין שהם מרובים וא"כ לפי"ז אין לדון בזה מטעם שלא נתחממו על האש דבאמת זהו מים שנתחממו על האש ממש רק שנתערבו עם צוננים והו' כאלו עירבו מים צוננים מועטים לתוך מים חמים מרובים כמבואר בשבת דף מ"ב דידוע דהדאמפף הוא תתאה נגד המים הצוננין שעומדים עליו כי מתחמם מתחתונים של המים:<br>''' וא"כ ''' אין לדון בזה אלא מטעם דהו' המים בתוך המקוה כאלו עירו מכלי ראשון לכלי שני שלא מהני אף אם יד סולדות בו הנה יש להוכיח דזה הו' ככלי ראשון דהנה בשבת דף מ' בהאי דאמר רבי טול בכלי שם פירש"י טול מן המים בכלי שני שיצטננו מעט ואח"כ תן הפך לתוך אותו כלי שם דהך אמבטי שהחמין נמשכין לתוכה מן המעיין חשוב לה ככלי ראשון שנרתחו דאף עפ"י שהעבירן מע"ג האור מבשל ואמבטי פירש"י שחפורה בקרקע א"כ הרי הקרקע משוי לה כלי שני מוכח דכל שהוא נמשך מן המעיין דרך זחילה הו' ככ"ר וכ"כ המג"א סי' שי"ח סקל"ג ולפי"ז אני אומר גם אם נמשך מן יורה שעומדת ע"ג האש וזוחל ממנו לתוך אמבטי חשוב ככ"ר וכן העלה בראש יוסף שבת שם וז"ל ואז דמיא לתשו' חה"ר הביאו הב"י סי' צ"ג דכלי ראשון שעומד ע"ג האש ונזחל הנזחל הו' ככ"ר ממש לא כעירוי הואיל ועומד על האש וכאן נמשך מהמעיין רותח לאמבטי הו' ככ"ר ולפי"ז גם כאן בנידון זה הו' ככ"ר ממש שעומד על האש וא"כ לפי"ז הי' לנו היתר פשוט להגעיל במים שמקוה שנרתחין ע"י דאמפף דהיינו באופן שגם בשעת ההגעלה לא פסק הדאמפף לילך אל המקוה דאז הו' כעומד על האש ואין הדפנות מקררות את המים כיון שהם מקושרים אל המים שביורה העומדת על האש:<br>''' ואמנם ''' אין אנו צריכין לסמוך על זה לחוד רק מאחד שבארנו דהדאמפף היוצא הוא כמים שהוחמו ע"ג האש רק שנזחל להלאה ואין אנו לדון מצד שלא נתחמם ע"ג האור א"כ אף דנאמר דל"ה ככלי ראשון אלא ככלי שני שוב אם יתנו בו תמיד זה אחר זה איזה אבנים מלובנים דהיינו בשעת ההגעלה ישליכו האבנים לתוך המים א"כ הו' ככ"ר מצד האבנים והמים דין חמים יש להם עכ"פ כמו כ"ש א"כ לדעת הרמ"א וכמש"כ כן פסק הח"י דשפיר הו' ככ"ר ובזה יש לנו שפיר לסמוך להתיר ע"י הגעלה כזה. והנני בזה ידידו דוש"ת:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף