עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == <small>א')</small> ''' והוא ''' ''' שלא יחוץ הגמי בין בשרו לכלי בשעת עבודה. ''' <small> והשיג הראב"ד שדבריו סותרים זא"ז הלא אמר שלא במקום בגדים פחות מגע"ג אין חוצץ בין יד לכלי והכי אמרינן בעירובין והנה בכ"מ השיג אראב"ד דרבינו מפרש כפירש"י דמשום יתור בגדים בעינן גע"ג אבל משום חציצה אפי' נימא חוצץ ופירוש זה מוכרח בסוג' דאי איתא דלענין חציצה בעינן ג"כ גע"ג א"כ מאי פריך לעיל תיפוק לי' משום חציצה הא רבא סובר אפי' לענין חציצה ל"ה בפחות מג' ונראה לי לבאר כי הראב"ד יפה ראה והביט בדעת רבינו ויפה השיג לשיטתו גופי' ודעת רבינו צריך ישוב והישוב יבואר ג"כ אח"ז:</small><br>''' ותחילה ''' נראה לבאר הסוג' בסוף עירובין כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש אבל לא במדינה ואם להוציא דם כאן וכאן אסור פירש"י אעפ"י שהגמי מרפא להמכה הואיל והשתא מיהא לצורך עבודה היא דלאו אורח ארעא שתראה מכתו עם עבודה מכסה אותה אבל לא במדינה שמרפא בשבת ורפואה בשבת שבות היא ואסור ואם להוציא דם שמהדקה בגמי כדי להוציא דמה כאן וכאן אסור שא"ז צורך עבודה דהו"ל חובל ואב מלאכה לא משתרי לגבייהו ואולם רש"י בזבחים דף י"ט פי' אם להוציא שמכווין להוציא אסור {{ממ|וכבר הרגיש במג"א בסתירה זו ותי' דבזבחים קאי למ"ד חובל וא"צ לדם מה"ת וכאן קאי למ"ד דרבנן ונראה לי ראי' לדבריו מירושלמי שם בעירובין אמשנה דיבלת דקאי למ"ד חובל וא"צ לדם דרבנן א"כ גם משנה זו דרבנן}} וקשיא לי איך איירי משנה זו ברישא אם אין כוונתו לרפואה אלא כוונתו לכסות המכה א"כ אם כוונתו לרפא אסור א"כ למה אמר אם להוציא שמכוין להוציא הול"ל אם מכוין לרפא אסור דברישא שרי יען דאין מכוין ונהי אף דאין מכוין להדיא אסור כיון שהוא יכול לעשות באופן שלא ירפא ליתן ספוג תחת הגמי {{ממ|כדאיתא בירושלמי פ' כל כתבי ברבי שנקף באצבעו}} אסור במדינה ובמקדש שרי אבל במכוין להדיא אסור וא"כ למה נקט אם מכוין להוציא אפי' במכוין לרפואה אסור בשלמא לפירש"י בעירובין שמהדקה א"ש דלרפואה אף שמכוין שרי כיון דצורך עבודה לכסות המכה ואין מוכחא שעושה כך לרפואה אבל אם להוציא דהיינו שמהדקה אסור דמוכחא מילתא דאין עושה כלל לכסות המכה דאי לכסות עושה למה לי' להדקה א"כ זה שמהדקה לאו צורך עבודה דהרי אפשר דמכסה המכה בלא הידוק אבל לעולם גם רישא במכוין לרפואה אפ"ה שרי במקדש או דאיירי גם בסיפא באין מכוין אבל כיון דמהדקה מיחזי כמכוין להוציא דם אסור יען דהידוק א"צ עבודה דהרי יכול לכסות המכה בלא הידוק ולפי' רש"י בעירובין ל"א א"ש במקדש רק בצורך עבודה ונתיישב בזה קו' טה"ק בזבחים דהא אף במדינה שרי היכא דאין מכוין ולפמש"כ במכוין איירי א"ש אבל לרש"י במנחות דמכוין הכוונה בלא הידוק רק שגמי דרכו להוציא דם קשיא ונראה גם לרש"י במנחות רישא איירי במכוין לרפואה אפ"ה שרי דא"ש במקדש אבל במכוין להוציא דם אסור דהוה איסור חובל מן הת' ולכך לא כתב רש"י במנחות רק טעם זה דחובל אב מלאכה והקשה בח"ס למה בעירובין נתן ב' טעמים ולפמש"כ מובן כיון דמפרש להוציאה במכוין להוציא לא פי' שמהדקה א"כ ע"כ החילוק בין רישא דלרפואה אף מכוין רק דרבנן אבל בסיפא באין מכוין להוציא דם רק דרבנן ונתיישב ג"כ קו' טה"ק {{ממ|ולפי"ז לפירש"י במנחות י"ל דהיכא דשבות הוה אף דא"צ עבודה ג"כ א"ש במקדש ובזה אני תמה על הרע"ב שמפרש שלהוציא היינו שמהדק להוציא דם ופי' דאסור משום דאב מלאכה הוה וקשיא כיון שמפרש שמהדקה א"כ אף דל"ה אב מלאכה רק שבות אסור דהידוק א"צ עבודה וראיתי שכן תמה בתויו"ט ותי' דהוה ג"כ צורך עבודה שלא יצא דם בשעת עבודה וקשה על זה א"כ אף אי אב מלאכה הוה כיון דצורך עבודה הוא כמו בקשירת נימין בכלי שיר לפירש"י אף קשר של קיימא והעלה דמשום לאו אורח ארעא ל"ה צורך עבודה כ"כ אי הוה מלאכה ובכלי שיר ע"כ הטעם דסובר שירה בכלי ושירה מעכב וכ"כ בר"ן וכבר הארכתי בזה בפ"ט מבהב"ח:<br>''' והנה ''' רבינו בפי' המשנה כתב ג"כ כפירש"י שמהדקה להוציא דם אסור אולם רבינו הוסיף וכתב וז"ל גמי דבר המועיל ויש לו לקשרו בחתיכת בגד ויעבוד ולא יפסול לעבודה בתוספת אותו הבגד ובתנאי שלא תהא מבדלת בין בשר ידו לכלי שעובד בו ולכאורה דבריו תמוהים שהכניס בפי' משנה דיקשור ידו בחתיכת בגד ומשנה איירי מגמי ונראה שמפרש דאחר שכרך הגמי כדי לרפא המכה יכול לקשור עליו חתיכת בגד שלא יפול הגמי והנה לפי"ז נוכל להבין למה רשאי לכרוך גמי הא אין צורך עבודה כיון שכורך גם בבגד א"כ בבגד לבד מכסה המכה והנה לכאורה בלא"ה יש להבין דרש"י פי' לצורך עבודה לכסות המכה הרי יכול לכסות בבגד בשלמא אי צילצול אסור א"ש דא"ש במקדש אבל אי צילצול שרי דהיינו בבגד א"כ יכול לכסות בצילצול ובאפשר יש שבות במקדש כמש"כ הכ"מ בפ"ט מבהב"ח ויתבאר להלן היטיב וא"כ ע"כ נפרש דבאמת אף שמכוין לרפואה דהרי נוטל גמי ובגד אפ"ה א"ש במקדש אף דא"צ עבודה כיון שמכסה בבגד א"כ הא דלהוציא דם אסור ע"כ הכוונה יען דהוה דאורייתא דא"ל יען שמהדקה מוכחא מילתא דמכוין דהרי גם ברישא מוכחא מילתא דלרפואה עושה כיון דלוקח בגד וגמי א"כ ע"כ כונה יען דהוה דאורייתא דחובל אב מלאכה:<br>''' אמנם ''' י"ל גם לדעת רבינו להוציא דם רק דרבנן דחובל וא"צ לדם רק דרבנן כמש"כ רבינו בה' שבת וכרי"ו דחובל וא"צ לדם פטור רק דאסור יען שמכוין להוציא דם דההידוק א"צ עבודה דאפשר בלא הידוק רק לכסות המכה אבל ברישא דנוטל גמי אף שמרפא אפ"ה שרי דהוה צורך עבודה דא"ל דהרי כיון שכורך גם בבגד א"צ עבודה לכסות מכה י"ל דרבינו מפרש צורך עבודה באופן אחר דהיינו דמשנה אייריא בכהן שלקה באצבעו בשבת והנה רטי' אסור לתת בתחילה על המכה משום שחיקת סממנין כדאיתא במשנה דלעיל אבל בגמי ל"ש שחיקת סממנין כיון שאין שוחק ואין עושה בו דבר (ל"ד לרטי' שעושה מדבר שמרפאין ויש בו שחיקת סממנין}} ולכן שרי לתת בתחילה על המכה לרפא מכתו דיש בו צורך עבודה {{ממ|ולא משום דמכסה המכה דזה אפשר בבגד ג"כ והיכא דאפשר אסרו שבות גם במקדש רק דאיירי בעושה לרפואה לרפא מהר כדי שיוכל לעבוד וברטי' אסור ליתן בתחילה משום גזירת שחיקת סממנים דלא כמש"כ בצל"ח ביצה דף י"א כמו שבארתי בפ"ח מבהב"ח וא"כ לכן ברישא שרי שבות יען דעושה כן לצורך עבודה אבל בסיפא ההידוק ל"ה צורך עבודה (וסבירא לי' כסברת התויו"ט דלהוציא דם אף דשייך כדי שלא יצא דמו בשעת עבודה זהו רק משום דלאו אורח ארעא וסובר רבינו דמשום לאו אורח ארעא לא מתירין שבות במקדש אבל ברישא הוה צורך עבודה כדי להקל כאבו שיוכל לעבוד היום לכן התירו}} א"ש:<br><small> ב') </small> ''' והנה ''' <small> איתא עוד התם אמר רב יהודה ברדר"ח לא שנו אלא גמי אבל צילצול הוה יתור בגדים ונראה לפרש דלר"י בגד שאין בו גע"ג ג"כ שרי {{ממ|ורק בס"ד הי' סבור גם פחות מגע"ג אסור}} ורק צילצול דחשוב לכן אף בפחות מג' הוה יתור בגדים ורי"ו אמר לא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים לא הוה יתור בגדים ופריך ותיפוק לי' משום חציצה ופירש"י דפריך אגמי ואצילצול והקשו המפרשים למה לא פריך מיד אמשנה הא הוה חציצה ותי' בח"ס דמעיקרא לא מצי למפרך משום די"ל דכיון דעושה כן שלא יהא גנאי לעבודה ל"ה חציצה כמש"כ תוס' בסוכה אבל כיון דסובר צילצול שרי הי' אפשר בצילצול וע"כ עושה כן כדי לרפא לצורכו א"כ שוב הוה גנאי לעבודה הוה חציצה ולכן פריך ת"ל דחוצץ והנה אני תמה אף אי צילצול אסור אפשר ליתן תחת הגמי ספוג א"כ ג"כ מוכח דלצורכו עביד והוה גנאי א"כ קשה בלא"ה דחוצץ ועוד יקשה לדבריו א"כ עדיפא יקשה כיון דאפשר בצילצול א"כ לאו צורך עבודה הוה ובאפשר לעשותו בהיתר יש שבות במקדש {{ממ|אמנם לזה י"ל דבלא"ה הרי אפשר בספוג א"כ מוכח דלא כהכ"מ אלא כמו שכ' בה' בהבה"ב דהיכא דא"צ לעשות מעשה כלל זה השבות אסרו במקדש דאפשר בהיתר אבל היכא דצריך לעשות מעשה רק דאפשר במעשה היתר לא מיקרי אפשר בהיתר וא"ש במקדש}} ובאמת בהא נדחו ממילא גם דברי הח"ס דכיון דאפשר בספוג א"כ חוצץ אף אי צילצול אסור והדרה קו' לדוכתי' אמאי לא פריך אמשנה:</small><br>''' ולכן ''' נראה לישב די"ל דצורך עבודה לאו היינו לכסות המכה אלא כדי לרפא המכה מהר ואיירי בגמי וכורך עליו בגד פחות מג' כמש"כ בפי' המשנה דלעיל ול"ש משום חציצה כיון דבשעת עבודה יסירנו אבל כיון דקאמר צילצול אסור משום יתור בגדים א"כ משנה איירי שאין אסור בשעת עבודה א"כ תיפוק לי' משום חציצה וע"ז משני בשמאל או שלא במקום עבודה ופירש"י גם היד {{ממ|ובח"ס הקשה הא צילצול היינו איזור א"כ סובב האצבע כמו טבעת ולדעתי הכונה כך דמשנה איירי בשמאל או גב היד ול"ש משום חציצה אבל בצילצול לא והיינו מהא"ט גופי' דצילצול מסבב כל היד א"כ הוה בגד ופסול משום יתור בגדים אפי' אי הוה בשמאל}} ולפי"ז לעולם המשנה איירי שאין מסירו בשעת עבודה אפ"ה א"ח דשלא במקום עבודה הוה וגם יתור בגד ל"ה לא הגמי ולא הבגד שכרך עליו דאיירי שאין גע"ג לכן שרי בשבת דכונתו לרפא המכה כדי שיוכל לעבוד {{ממ|וגם שלא יראה המכה אם יעבוד אך משום זה לבד לא הוה שרי דאפשר לכסות בחתיכת בגד בלא גמי}} ודו"ק:<br><small> ג') </small> ''' ואיתא ''' <small> התם עוד ופליגא דרבא דאמר במקום בגדים אפי' נימא אחת חוצצת שלא במקום בגדים גע"ג חוצץ פחות מג' א"ח ופירש"י דייתור בגד ל"ה פחות מג' וחציצה ל"ה דשלא במקום עבודה ושלא במקום בגדים הוה אבל גע"ג הוה יתור בגדים אף שלא במקום בגדים ומסיק אדרי"ו וודאי פליג דלרי"ו גע"ג ג"כ ל"ה יתור בגדים בשלא במקום עבודה אדרי"ו מי נימא דפליגי הא דרבא דאמר שלא במקום בגדים פחות מגע"ג א"ח ולריב"ח אפי' צילצול קטן פחות מג' חוצץ דהוה יתור בגדים ומשני שאני צילצול קטן דחשוב והוה ייתור בגדים:</small><br>''' אולם ''' הראב"ד בהשגתו שהקדמנו פי' דהכונה חוצצת וא"ח כפשטי' גע"ג חוצץ במקום עבודה פחות מג' א"ח במקום עבודה וכן אמר דפליגי אדרי"ו דמשמע דאפי' גע"ג א"ח במקום עבודה אדרי"ו מי נימא דפליג דסובר צילצול קטן חוצץ ומשני שאני צילצול קטן והנה ע"ז השיג הכ"מ א"כ מ"פ לעיל דס"ל משום חציצה הא חזינן דרבא סובר באמת פחות מגע"ג ל"ה חציצה וכמו שהקשה הריטב"א ג"כ והנה בכפ"ת בסוכה תי' דהקו' לא קאי אמשנה דלא כרש"י דהראב"ד מפרש דהקושיא קאי אדרי"ו דמשמע אפי' גע"ג א"ח וע"ז פריך תיפוק לי' דהוה חציצה דבג' לכו"ע הוה חציצה במקום עבודה וע"ז תי' בשמאל או שלא במקום עבודה דהיינו גב היד והקשה בשעה"מ א"כ מאי קאמר פליגי דרבא אדרי"ו הא רי"ו ג"כ מודה בגע"ג במקום עבודה דחוצץ ורק בשמאל סובר דל"ה יתור בגד כדמשני לעיל ולדעתי אפשר לישב דפליג אדרי"ו בהא דלרי"ו במקום בגדים דוקא שייך יתור בגד והרי לרבא במקום בגדים אפי' נימא חוצץ ולאו משום יתור בגד אלא משום חציצה והנה לכאורה עוד יקשה אי הקו' לרי"ו כדברי הכפ"ת הרי רי"ו רק פליג אדריב"ח דצילצול שלא במקום בגדים ל"ה יתור בגד וא"כ אי פריך תיפוק דחוצץ הכוונה דצילצול חוצץ וע"ז משני שלא במקום עבודה דהיינו גב יד והא צילצול מסתמא סובב היד וצ"ל דראב"ד אין מפרש כפירש"י גב היד אלא שאין עובד באותו מקום ביד שאין אוחז הכלי {{ממ|א"כ אי הוה במקום עבודה הוה חוצץ הצילצול א"כ זה דלא כאגודה דהרי תפילין או טבעת ל"ג מצילצול כמו שיתבאר}} אלא דלכאורה א"כ קשיא מ"ק מי לימא דפליג אדרי"ו הרי כיון דפריך בפשיטות והא חוצצת דפירש"י דאצילצול קאי א"כ פשיטא לי' דבצילצול חוצץ לכ"ע דאל"כ מאי פריך בפשיטות כ"כ ולכן נראה לפרש כך דנהי דוודאי צילצול חוצץ במקום עבודה אבל ר"י סובר משום יתור בגד ג"כ פוסל אף שלא במקום עבודה ע"ז קאמר מי לימא דפליג ארבא ומשני שאני צילצול דחשוב והוה אפי' יתור בגד אף שלא במקום עבודה ונתבאר היטב תי' של הכפ"ת לדעת הראב"ד והנה בשעה"מ כ' לישב שיטת הראב"ד דל"פ אמשנה אלא אר' יודא דסובר צלצול הוה יתור בגדים אף פחות מגע"ג א"כ הוה בגד לחציצה ויקשה א"כ תיפוק משום חציצה אך השעה"מ דחי זה דא"כ לבתר דמשני בשמאל א"כ רי"ו דפליג רק בשמאל אבל במקום עבודה מודה א"כ מאי קאמר דפליג אדרבא וכתב לישב בדרך אחר דבזה פליגי הני תרי לישנא בסוג' דלל"ק פליגי ביתור בגדים אבל לענין חציצה בין יד לכלי אפי' נימא אחת חוצצת ורבא ג"כ מיתור בגדים איירי ושלא במקום עבודה אבל לל"ב דקאמר רי"ו אבל צילצול קטן חוצץ אין הכוונה יתור בגדים כפירש"י אלא כפשטי' דחציצה אפי' בין יד לכלי ורי"ו חולק דבעינן דוקא גע"ג וע"ז משני דרבא מודה בצילצול דחשוב אבל בדבר שאין חשוב ל"ה חציצה בין יד לכלי פחות מגע"ג ופסק ראב"ד כל"ב והוא נכון:<br>''' ובח"ס ''' כתב לישב שיטת ראב"ד דרק אי צילצול אסור ל"ה גמי חציצה דאז עושה כן לכבוד ואין דרך בזיון וכבר השבתי על דבריו לעיל דהרי אפשר ליתן ספוג תחת הגמי א"כ מדלא נתן ע"כ כונתו לרפואה לצורך עצמו והוה בזיון אף אי בצילצול אסור ונסתר בזה כל פילפולו בסוג':<br>''' אמנם ''' ל"נ לישב דהנה יש לפרש כך דרי"ו חולק דל"ה יתור בגד אבל משום חציצה איכא בצילצול דחשוב וע"ז פריך לרי"ו ג"כ תיפוק משום חציצה וע"ז משני שלא במקום עבודה ואח"כ קאמר שפיר דפליג אדרבא דלדידי' חציצה הוה בצילצול ולרבא אף צילצול ל"ה חציצה בפחות מג' ושוב קאמר מי נימא דפליג אדרי"ו הכונה אי מודה דעכ"פ יתור בגד הוה ומשני שאני צילצול דחשוב ואף דא"ח הוה ייתור בגד לא כדס"ד דכש"כ דחוצץ:<br>''' ומעתה ''' אני אומר דראב"ד השיג שפיר על רבינו דראב"ד הבין דרבינו מפרש ג"כ כראב"ד דלענין חציצת כלי ג"כ נשנה כאשר יתבאר וע"ז יפה השיג הראב"ד דרבינו סותר עצמו כאשר אומר דהנה זה לשון רבינו כרך על בשרו בגד שלא במקום בגדים כגון על אצבעו או עקבו אם הי' גע"ג חוצץ ופוסל פחות מכן אינו חוצץ צילצול חשוב בפ"ע ה"ז פוסל ואעפ"י שאין בו גע"ג ויש לדקדק דכאן נקט חוצץ ופוסל ואח"כ כ' אין חוצץ ולא כתב אין פוסל ושוב כתב דצילצול חשוב פוסל נקט פוסל ולא נקט חוצץ:<br>''' ולכן ''' נראה דרבינו פירש כך אם הי' שלא במקום בגדים חוצץ במה דשייך חציצה דהיינו בין יד לכלי ופוסל אפ' היכא דליכא חציצה משום יתור בגדים פחות מכאן אין חוצץ והיינו אף בין כלי אין חוצץ ואם הי' צילצול הר"ז פוסל ר"ל משום יתור בגדים והיינו הך דראב"ד עצמו לפי מה שפירשתי דהא דמסיק מודה בצילצול אין הכונה דחוצץ יען דהוה גע"ג אלא הכונה שם מודה רבא דשייך יתור בגד אף דלא שייך חציצה כגון שלא במקום עבודה והיינו פוסל שכתב רבינו ובגע"ג פוסל ג"כ אף שלא במקום בגדים אבל חוצץ ג"כ אבל בצילצול פוסל משום יתור בגד אבל אי לאו יתור ל"ה חציצה בין יד לכלי דלא כרי"ו ודו"ק:<br>''' וא"כ ''' שפיר כתב אח"כ הראב"ד על דברי רבינו והוא שלא יחוץ הגמי בין יד לכלי בשעת עבודה הרי לרבינו אין חוצץ לא לבד שאין פוסל משום יתור בגד אלא גם אין חוצץ כאשר ביארתי {{ממ|וא"ל לשון פוסל קאי אעבודה א"כ אמאי ל"א בצילצול ג"כ חוצץ ופוסל וע"כ הכונה רק פוסל עבודה משום יתור בגדים וגם הלשון מודה דפוסל לא משמע רק משום עבודה פסולה דהו"ל עבודתו פסולה כמו שאמר לעיל מיני'}} אמנם אף אי הכונה בדברי רבינו דגע"ג אין חוצץ אף בין כלי אפ"ה לא א"ש דברי רבינו דהול"ל והוא שאין חוצץ בין בגד לכלי וגם מה זה שאמר בשעת עבודה הרי ע"ז קאי החציצה דשלא בשעת עבודה ליכא חציצה אמנם לי נראה לפרש דרבינו סובר נהי דאין חוצץ בדיעבד לכתחילה לא יאות לעשות כך וכיון דלכתחילה לא יאות לעשות כך שוב אין רשאי להניח בגד על הגמי דא"צ עבודה ולכן אמר כהן שלקה מותר לכרוך גמי בשבת ובגד על הגמי דכל זה צורך עבודה כמש"כ בפי' המשנה והוא שלא יחוץ דיודע שלא יחוץ בשעת עבודה כאשר יבוא לעבוד אבל אם בשעת כריכה יודע שכשיהא שעת עבודה יהא חוצץ וא"כ לכתחילה אין ראוי לעבוד א"כ ממילא לכתחילה לא יכרוך כיון דאפי' אחר הכריכה ג"כ אין היתר גמור לעבוד דלא נוכל לומר שזהו צורך עבודה כיון דלכתחילה אין לעבוד כשחוצץ אבל בדיעבד בוודאי אין חוצץ כמו שאמר לעיל {{ממ|דלפמש"כ הא דאמר חוצץ הכונה כשחוצץ בין כלי והא דאמר פוסל קאי אבגכ"ה אבל אם נאמר דהא דאמר חוצץ ופוסל קאי הכל אכלי א"כ מה שכ' א"ח משמע אפי' לכתחלה א"ח אבל לפמש"כ ניחא הא דקאמר אין חוצץ שכשר בדיעבד אבל לא לכתחילה}} לאפוקי אם יחוץ בשעת עבודה אז אין רשאי להניח כלל כיון דלכתחילה אין לעבוד כשהוא חוצץ ודו"ק וא"כ אף דרבינו סובר בפי' דשמעתי' כראב"ד אפ"ה אין סתירה לדבריו והכל נכון בס"ד:<br>''' והנה ''' לפי דבריו יש ליישב האגודה דסובר תפילין ל"ה חציצה בנקיטת לולב כמבואר בסי' תרנ"א והעלה בשעה"מ שסובר כראב"ד דדבר מיעוט אין חוצץ ותמה בח"ס בחי' לולב הגזול דהא עכ"פ בצילצול מודה דחוצץ וא"כ תפילין ג"כ חשוב כמו צילצול ולפמש"כ א"ש דבצילצול דפסול רק משום יתור בגד יען דחשוב הוה בגד וזה ל"ש בלולב וא"כ לפמש"כ שגם רבינו סובר כן שאין חוצץ ורק בצילצול פוסל משום יתור בגד וא"כ זה ל"ש בלולב א"כ האגודה א"ש גם לשיטת רבינו ודו"ק וא"ל בגע"ג לכ"ע חוצץ י"ל דזה גרע מתפילין דתפילין דבר מיעוט ואף דגמ' מסיק דהוא דווקא בשמאל או בגד יד וזה דלא כאגודה הרי אנן לא קיימ"ל כן דהרי רבינו לא כתב דחוצץ רק דפוסל וע"כ כרבא וכדמסיק צילצול שאני דחשוב מודה דשייך יתור בגד {{ממ|ויש לפרש עוד בדרך אחר ואולי גם דעת רבינו כן דהנה בשעה"מ הקשה על תוס' סוכה שכ' רק דרך בזיון הוה חציצה כשכורך היד וא"כ מאי פריך גמ' תיפוק משום חציצה הא כאן ל"ה דרך בזיון אדרבא הרי עושה כן שלא יראה המכה ובח"ס תי' יען דאפשר בצילצול א"כ שוב הוה דרך בזיון ותלה זה אי יש משום יתור בגד והיינו כיון שעושה כן לרפואה שוב הוה בזיון יעו"ש ואמנם י"ל דהנה לכאורה י"ל כל דלרפואה ל"ה חציצה אך בטהרת קדש דחי זה א"כ ל"ד להא דמחזירין רטי' למקדש דהרי ל"ה חציצה כלל למה יטלנו ואמנם י"ל כאן דרק היה בזיון יען דלרפואה כדברי הח"ס שוב י"ל דכל מה דעושה לרפואה ל"ה חציצה כלל ולא יקשה הך דמחזירין רטי' די"ל דכאן כל מה דהוה חציצה רק ע"י שעושה לרפואה והוה בזיון שפיר אמרינן זיל לאידך גיסא כיון דהוה לרפואה ל"ה חציצה כלל}}:<br><small> ד') </small> ''' והנה ''' <small> בהג"א הוכיח מגמ' דזבחים דאמרינן הא קמ"ל דגמי מסי דשייך בגמי רפואה ותמה במהרש"א גם בעירובין איתא כן ובטהרת הקודש העיר דבעירובין הגי' אגב אורחא הא קמ"ל ובזבחים הגי' הא קמ"ל לכך מוכח מזבחים יותר בבירור וגם בח"ס האריך לבאר ההבדל שכאן תי' אגב אורחא והתם תי' הא קמ"ל ודבריהם רחוקים לפי פשטות סוגי' הש"ס ולי נראה לבאר על נכון דהנה יש עוד הבדל בין הסוגיות דזבחים פריך מאי איריא גמי לאשמעינן צילצול ובעירובין פריך אדאשמעינן גמי לאשמעינן צילצול ונראה דההבדל כך דהנה בטה"ק העיר מה רבותא יש דקתני במקדש כורך גמי כיון דאין כונתו לרפואה רק לכבוד עבודה גם במדינה כשאין כונתו לכך שרי אמנם לדעתי נראה דבאמת איירי בכוונתו לרפואה וכמש"כ לעיל והנה יש סברא עוד לאסור גמי משום דמוציא דם כמש"כ תוס' ואמנם נראה דזה רק אי בצילצול שרי דכ"כ לעיל דאי משום הוצאת הדם א"כ רישא איירי באין מכוין להוציא ורק הא דאסור משום דנראה כמכוין כיון שנוטל גמי ולא דבר אחר והתינח אי צילצול שרי וא"כ כשלוקח גמי אף שאין מכוין להוציא נראה כמכוין אבל אי א"א בצילצול א"כ מה שלוקח גמי לא נראה כמכוין להוציא דם ול"ש לגזור אטו מכוין להוציא דם ולכן שרי ומעתה לפי"ז אי הוה אשמעינן צילצול ג"כ אז הוה אמרינן דהא דאסור במדינה בגמי יען דאפשר בצילצול ונראה כמכוין אפ"ה שרי ול"ה ידעינן כלל דגמי מסי אבל אי לא אשמעינן צילצול אז אמרינן דהא דאסור במדינה לא משום דגמי מוציא דם דהרי אין נראה כמכוין כלל וא"כ אין לנו לגזור אטו מכוין וגם מה רבותא דשרי במקדש אלא ע"כ הא דאסור במדינה משום דמסי ובמקדש שרי אף דמסי וא"ל מה רבותא הא אין מכוין לרפואה די"ל אי הטעם משום דמסי שפיר איירי במכוין להוציא דם כמש"כ לעיל בארוכה והנה לפי"ז יש לפרש כך דגמ' דזבחים מקשה מאי איריא גמי לאשמעינן צילצול הנה לשון זה דמאי איריא משמעותו כמו בכל מקום דלמה נקט דוקא זה לינקט נמי זה והקו' לפי"ז דלאשמעינן צילצול ג"כ וליתנו גמי שרי במקדש וצילצול אפי' במדינה וע"ז משני שפיר דהא קמ"ל גמי מסי משא"כ אי הוה גם צילצול אז לא הוה אמרינן דטעמא דאסור במדינה משום דמסי אלא אמרינן כיון דע"י צילצול שרי דליכא מוציא דם והוא לוקח גמי על כן נראה שכונתו להוציא דם ורק אפ"ה במקדש שרי דל"ג אבל אי לא נקט צילצול אמרינן דאסור במדינה משום דמסי ובמקדש שרי אף דמסי וזה סוג' דזבחים ושפיר הוכיח הג"א דגמי מסי:</small><br>''' אבל ''' גמ' דעירובין דפריך אדאשמעינן גמי לאשמעינן צילצול משמע פריך דרק לינקט צילצול והכונה דרבותא זו אשר קמ"ל במה דנקט גמי יכול לאשמעינן נמי אם הוה נקט צילצול א"כ ע"כ סובר דגמי ג"כ הטעם משום דמוציא דם וא"כ זה שייך גם בצילצול דאסור דמוציא דם וע"ז משני מילתא אגב אורחא קמ"ל דגמי מסי דעיקר הטעם משום דמוציא דם וכמש"כ בח"ס ג"כ דמוציא דם שייך גם בצילצול אך בכל זה מדנקט תנא כורך גמי ולא צילצול היינו דאשמעינן אגב אורחא דגמי מסי לוקח יותר גמי מצילצול אבל האיסור בגמי אינו משום דמרפא אלא משום דמוציא דם וה"ה בצילצול אסור משום דמוציא דם וא"כ מעירובין לא מוכח דאסור משום דמסי ומיושב הג"א לכן רק מהך דזבחים הוכיח בהג"א שפיר דאסור משום דמרפא:<br><small> ה') </small> ''' כהן ''' ''' שלקה באצבעו מותר לכרוך עליו גמי בשבת או בגד שאין בו גע"ג ואם נתכוין להוציא דם אסור והוא שלא הניח הגמי או הבגד בין בשר לכלי בשעת עבודה. ''' <small> והראב"ד השיג עליו וכתב א"א דבריו סותרים זא"ז הלא אמר שלא במקום בגדים פחות מגע"ג אינו חוצץ בין היד לכלי והכ"מ כתב דרבינו מפרש כפירש"י דחוצצת ואין חוצצת מיירי שלא בשעת עבודה רק משום יתור בגדים והנה הכ"ת הביא זה הסוג' ודחה פירושו ובספר חכ"ש סי' תרנ"א כתב דיש להקשות עוד מ"ש כורך עליו גמי בשבת הול"ל אפי' בשבת ובפרט דהרי כאן אין שייכות לדין שבת ורק מה דנקט כאן היינו מה ששייך לעבודה רק אגב נקט לרבותא דאפי' בשבת מותר וא"כ הול"ל אפי' בשבת ועוד באמת כאן הוי דין זה למותר דכבר ביאר לעיל בפחות מג' אינה חוצצת וא"כ הוי דין זה למותר ותרתי ל"ל ואי משום שבת הול"ל בה' שבת לא כאן ואם כונתו לומר דאפי' לכתחלה מותר ואי כונתו לאשמעינן דעכ"פ לא יחוץ בין בשרו לכלי הו"ל ליכתוב זה לעיל בקיצור ולעשות ממנו דין אחר דבאין בו ג' אפי' לכתחלה מותר ובלבד שלא יחוץ בין בשרו לכלי וע"ק דבדין שאח"ז שינה רבינו לשונו ג"פ תחלה כתב כרך על בשרו בגד שלא במקום בגדים וכו' אם הי' ג"א על ג"א ה"ז חוצץ ופוסל הרי דנקט תרווייהו חוצץ ופוסל ואח"כ כתב פחות אינו חוצץ נקט רק לשון חוצץ ואח"כ כתב ואם הי' צילצול קטן הואיל שהוא חשוב בפ"ע ה"ז פוסל אעפ"י שאין בו ג"א על ג"א בין יד לכלי ולא דיו שחוצץ רק פוסל ולא נקט חוצץ ובע"כ דאינו מפרש כפירש"י רק כהראב"ד דחוצצת ואינה חוצצת הכונה חציצה ממש בין יד לכלי ולכן נקט בכל חד רבותא דבהי' בו ג"א על ג"א חוצץ בין יד לכלי ולא די שחוצץ רק פוסל משום ייתור בגדים ג"כ אבל באין בו ג"א וכו' קמ"ל דאפי' חציצה לא הוי בין יד לכלי ונלמד מכש"כ שאינו פוסל משום יתור בגדים דאל"כ ת"ל משום ייתור בגדים לכך קמ"ל זה דאינו חוצץ אבל באם הי' צלצול קטן שהוא דבר חשוב אז קמ"ל רבותא דאפי' פוסל מכח ייתור בגדים ומכש"כ משום חציצה ובפרט דממילא כיון דפסול משום ייתור בגדים א"צ לחציצה וא"כ מוכח מדברי רבינו דמפרש כהראב"ד אך א"כ קשה קושיית הראב"ד למה בסיפא כתב בהיפוך אולם י"ל מזה ראי' למג"א סי' תרנ"ה דהיכא דאין כל היד מכוסה בטל לגבי היד ולפי"ז דוקא במה שאין בו צורך להיד אז נחשב כמי שאינו ובטל כאלו לא הי' ע"ג היד אבל אם היד צריך לו לרפואה וא"א לו בלי זה ובלא זה לא הי' יכול לעבוד א"כ א"א לומר דהוה כמי שאינו רק דחשוב הוא ולכן ל"ב לגבי היד לכן נהי דחשיבות זה אינו עושהו מלבוש להיות בו יתור בגדים כיון דבפע"צ אינו חשוב רק מכח היד מ"מ גם כמו שאינו א"א לומר דבטיל לי' כיון דהיד צריך לו ואינו דומה לרצועות דשם מצות תפילין מקיים בלי הכריכות על היד גם יכול ליטול הלולב בלי הרצועות על היד לכן הוי כמו שאינו אבל באם לקה באצבע צריך הוא להגמי ובלעדו לא הי' אפשר לעבוד לכן לא בטיל לי' ולכך הוי חציצה ולכן כתבו הרמב"ם כאן ולכן כתב כורך עליו גמי בשבת ולא כתב אפי' בשבת דאדרבא מה דנקט בשבת אינו לרבותא שמותר לכרוך עליו גמי דזה אין לו ענין לכאן רק נקט שבת להיפוך לרבותא דאפי' בשבת בעינן שלא יחוץ בינו לכלי דהוי ס"ד דבשבת הוי ממנ"פ כיון דבשבת אסור לכוין לרפואה רק לשמור א"כ הוי ס"ד דאז בטל לגבי היד ולא נחשב צורך בו ויהי' נחשב תרתי דסתרי אהדדי דאם הוי צורך היד יהי' אסור בשבת ואם אינו צורך היד יהי' מותר אפי' בחוצץ לכן קמ"ל דאף דמותר בשבת מ"מ חוצץ ולכן אם הוי נקט אפי' בשבת הוי משמע דלרבותא דהתירא נקט שבת לכן קמ"ל דלא כן רק שבת נקט משום סיפא לרבותא דאיסורא דגם אז חוצץ בין היד לכלי ולכן נקט הרמב"ם דין זה בפ"ע עכ"ד:</small><br><small> ו') </small> ''' והנה ''' <small> בנשמת אדם העלה בשכחה ליטול שן תותבת דא"צ טבילה שנית והביא ראי' משבת דתנן דיוצאין בשן של כסף ואמאי הא קיימ"ל כל מידי דחוצץ בטבילה אסור לצאת בשבת מטעם דילמא איתרמי לה טבילה של מצוה ואתי לאתויי ד"א ברה"ר וא"כ מוכח דא"ח יען דהוה לנוי ול"נ אי לדין יש תשובה דהנה הא דלנוי אין חוצץ הוא רק אם עיקר עשייתו לנוי ולא בא למלאות החסרון אבל היכא דבא למלאות החסרון אף אם לאו משום נוי לא הי' מקפיד למלאות החסרון אפ"ה חוצץ דהרי אם לא הי' חסר הי' ניחא לה יותר:</small><br>''' ויש ''' ראי' לסברתינו מגמ' סוכה דף ל"ז כל שהוא לנאותו א"ח ויש לדקדק מאי קאמר לנאותו א"ח משמע רק יען שהוא לנאותו {{ממ|יען דלולב דמצוה לנאותו}} א"ח תיפוק לי' כל שהוא משום נוי א"ח דהיינו גם אם על ידו טבעת ולולב בידו א"ח כדס"ל להאגודה והרמ"א סי' תרנ"א דא"צ להסיר הטבעת בנקיטת לולב וא"כ למה קאמר יען שהוא לנאותו משמע שהוא נאה ללולב עצמו הא כל שהוא לנוי דידי' אף שאין נוי דלולב ג"כ א"ח אלא ע"כ דנקט כן לאשמעינן דרק מה שעיקר עשייתו לנוי זה ל"ה חציצה אבל אם בא רק למלאות החסרון אף שהוא עתה לנוי לא הוה לנאותו וחוצץ אלא לכאורה י"ל דהא דטבעת א"ח הוא כמש"כ במג"א יען דבטל לגבי יד ותדע דהרי נקט גם רצועות תפילין א"צ להסיר ע"כ משום דבטיל לגבי יד לא משום דלנוי עשוי:<br>''' אולם ''' רואה אני דזה תלוי בפלוגתת רבינו וראב"ד דלעיל דלראב"ד אם כרך על ידו א"ח וכבר הקשה בשעה"מ דדברי אגודה שבש"ע הנ"ל אתיא רק כדעת הראב"ד וא"כ קשי' על הרמ"א איך כתב הדין דא"צ להסיר כיון שתלוי בדעת הרמב"ם וראב"ד לכך ע"כ לומר דאתיא ככ"ע אף דלרבינו לא בטל לגבי יד אפ"ה ל"ה טבעת חציצה יען דלנוי הוה והא דיקשה מרצועות תפילין ג"כ יש לומר כיון דגם זאת מצוה לא חייצי כדבעי בזבחים דף י"ט היכא דהוה מצוה דגופי' אי חייצי בכהנים בבגדי כהונה רק משום יתור בגדים אבל משום חציצה ליכא ואף דמדברי רבינו משמע דמטעם חציצה י"ל דלא דמי דשם יען דכתיב על בשרו גם מצוה הוה חציצה דאפי' רוח חוצץ וע"כ כמש"כ הברכ"י יען דכתיב על בשרו חוצץ אף מידי דבעלמא ל"ה חציצה בכה"ג הוה חציצה א"כ שפיר י"ל בעלמא תפילין דהוה מצוה ל"ה חציצה דכגופו דמי וכן משמע בסי' קס"א לענין נט"י דעת הפוסקים דטבעת ל"ה חציצה יען דלנוי א"כ מסתמא גם לענין לקיחת לולב כך בלאו הטעם דבטל לגבי יד וע"כ הא דנקט כל לנאותו א"ח להורות לנו חילוק שאמרתי דרק מה שעיקר עשייתו לנוי זה ל"ה חציצה אבל בא למלאות החסרון אף דהוה לנוי חוצץ ולכך נקט בלשון זה דאי הוה אמר יען דהוה לנוי אין חוצץ הו"א אפי' היכי דהוה עיקר עשייתו למלאות החסרון כיון דהוה לנוי אין חוצץ לכך קמ"ל כל לנאותו שבא להורות שעיקר עשייתו רק לנאותו ומה שהביא ראי' מדיוצאת בשן בשבת ע"כ דאין חוצץ יען דלנוי א"ח נראה לי מטעם אחר יען דהיא בושה להראות חסרון השיניים לכך יוצאת בשבת דאין לחוש שמא יתרמי טבילה של מצוה בשבת ותביא ד' אמות ברה"ר דזה רק חיישינן בדבר שרק בא לנוי כמו חוטי שער ואין עיקר בגד אבל בדבר שבושה לצאת בלא שיניים לא תביא בידי' ד' אמות כי היא זהירה ללבוש מיד השן למען לא יראה החסרון וכהא"ג כתבו תוס' בשבת שם דאל"כ א"כ נחוש על כל בגדים לצאת בשבת וע"כ יען דיש בה צורך גדול ל"ח שתביא בידי' וכהא"ג איתא שם בשבת דף ס"ה דטעמא של רבי לכן יוצאת יען דל"ח לאתויי יען דתתבייש להראות חסרונה אף דרבנן דסברי אין יוצאין משום דחיישינן לאתויי כבר כ' שם הרשב"א משום דבלא"ה ניכר חסרונה ע"כ לא תחוש שלא לאתויי ובתשובה בנידון שן בלאמבירט וכן שן תותבת שקורין קראנע הארכתי:<br><small> ז') </small> ''' והנה ''' <small> במג"א סי' צ"א כתב בשם הב"ח דאסור ללבוש בתי ידים בשעת התפלה ונ"ל ראי' מהא דאיתא בפסחים דף נ"ז בברייתא דקצווחה העזרה על יוסף איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים ופירש"י שמחלל הקדשים דעבודתו פסולה משום חציצה ועוד משום בזיון הנה רש"י הקדים לפרש הא דמחלל קדשי שמים דעבודתו פסולה ואח"כ מפרש הא דצווחה העזרה שמכבד את עצמו משום דהוא בזיון כלפי מעלה כיון דמקדשים סלוק אבל העזרה צווחה תחלה על שמכבד את עצמו משום דזה נוגע גם לכבוד העזרה אשר שם השכינה שורה וזה בזיון כלפי מעלה ונוהג מנהג בזיון בקדושת העזרה וא"כ ביהכנ"ס שהוא מקדש מעט ובשעת התפלה עכ"פ בוודאי יש לה דין קדושה כמו שבארתי בפ"א מבהב"ח בהא דאסור לישב אצל המתפלל והתפלה הוא במקום קרבן א"כ ג"כ מחלל קדשי שמים וראי' להב"ח:</small>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף