עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == <small>א') </small> ''' לפיכך ''' ''' אין הכהן יכול לעבוד בתפילין של יד וכו'.''' <small> וקשה לי דהנה בעירוכין דף ג' אמרינן דכהנים חייבין בתפילין של ראש ובזבחים דף י"ט איתא דפטורין אפי' משל ראש משום דעוסק במצוה פטור מן המצוה וכבר עמד ע"ז בש"א והנה אפשר לתרץ לפי דעת הראב"ד בפ"ח דשלא בשעת עבודה ג"כ מותרין בכלאים דבגכ"ה והנה זה פשיטא דנהי דמותרין שלא בשעת עבודה היינו אם מקיימין עכ"פ מצות לבישה דבגכ"ה שהוא מ"ע אבל אם לובשין שלא כמצותן פשיטא דעוברין אאיסור כלאים ולפי"ז י"ל הא דכהנים חייבין בתפילין של ראש היינו שלא בשעת עבודה אבל תפילין של יד אפי' שלא בשעת עבודה פטורין כיון דלבוש בבגכ"ה הוה תפילין של יד חציצה והוה כמחוסר בגדים א"כ הוא לבוש באבנט כלאים שלא במקום מצוה לכן פטור מתפילין של יד והא דבזבחים איתא דפטור אף משל ראש היינו אשעת עבודה ומשום עוסק במצוה פטור מהמ"צ והתינח לדעת הראב"ד דשלא בשעת עבודה לבוש ג"כ בבגדי כהונה אבל לדעת רבינו דשלא בשעת עבודה אסור באבנט א"כ הדרה קו' לדוכתין דסוגיות סותרין דא"ל שלא בשעת עבודה חייב בתפילין של ראש כיון דשלא בשעת עבודה אין לובש בכלאים א"כ אף תפילין של יד שרי להניח אף דחוצץ לא איכפת לן וע"כ בשעת עבודה הוא דאמרינן דשל יד אין מניח ושל ראש מניח ויקשה א"כ בזבחים דבשעת עבודה אף משל ראש פטור וכן יקשה לדעת רבינו שכ' כאן דאם רצה מניח אבל אין חייב להניח א"כ הא דעירוכין דחייב להניח ע"כ שלא בשעת עבודה א"כ קשה למה של יד לא יניח דא"ל דחוצץ והוה כלאים שלא במקום מצוה ז"א כיון דשלא בשעת עבודה אין לובש האבנט כלל:</small><br>''' והנה ''' על קו' הש"א הי' אפשר לומר דהנה מצות תפילין הוא שיהא לובש כל היום ואף שחלצן צריך להניח שנית לפי"ז י"ל בכהנים בשעת עבודה צריכין לחלצן כיון שכבר קיימו המ"ע כשלבשן קודם העבודה אמנם אם לא לבשן קודם העבודה אז עכ"פ מניח תפילין של ראש בשעת עבודה אך מש"כ רבינו אם רצה מניחן משמע רק אם רצה ולא חילק בין אם כבר הניח פעם אחת באותו היום או לא הניח דאז חייב להניחן א"כ נסתר זה:<br>''' לכן ''' נראה לישב דבש"א הקשה ג"כ אהא דאמרינן בזבחים דשערו הי' נראה ששם מניח תפילין והא העוסק במצוה פטור מן המצוה וי"ל דהאי דכה"ג אייריא שלא בשעת עבודה דלפמש"כ בפ"ח דכה"ג לבוש בבגכה"ג כל היום ושרי ללבוש אף האבנט שיש בו משום כלאים וא"כ אי יניח של יד נמצא שלבוש בכלאים שלא במקום מצוה לכן רק בשל ראש חייב להניח במקום ששערו הי' נראה בין ציץ למצנפת:<br>''' אולם ''' לפי"ז י"ל גם בכהן הדיוט כן לפמש"כ בפ"ח דכשלבש לעבודה אז אף שלא בעידן עבודה מותר באבנט ורק שלא בזמן הקרבה כלל או שלא לבש לעבודה בהא ס"ל דאסור ללבוש בכלאים בבגכ"ה א"כ משכחת גם בכהן הדיוט דבשלא בשעת עבודה לא יניח תפילין של יד דנמצא דחוצץ ולבוש בכלאים שלא במקום מצוה אבל בשל ראש חייב והיינו הך דעירוכין ובשעת עבודה פטור אף משל ראש וא"כ הא דכ' רבינו דפטור מתפילין רק אם רצה מניחן היינו בשעת עבודה דעוסק במצוה פטור מן המצוה והנה בזבחים שם בעי אי תפילין הוה חציצה יען דמצוה הוה וכגופו דמי וקשה לי פשיטא דחציצה הוה אף דהוה מצוה דהא דס"ל דמניח תפילין על ידו ממש ולא על בגכ"ה הוא ג"כ רק מקרא דכתיב על ידך דלדעת כמה פוסקים בסי' כ"ז דמהא"ט בעינן שלא יניח תפילין של יד על הבגד אף דבגכ"ה מצוה הוה אפ"ה אינו כגופו וחוצץ א"כ ה"ה על תפילין הוה חציצה אף דתפילין דבגכ"ה מצוה בשלמא לדעת הר"ן שכתבנו לעיל דס"ל דמעל ידך לא נשמע שלא יהא דבר חוצץ דאתי רק לקבוע לו מקום רק הא דלא יניח על הבגד הוא דבעינן לך לאות ולא לאחרים לאות א"כ י"ל לס"ד דמצוה ל"ה חציצה הי' סובר דתפילין על בגדי כהונה באמת ל"ה חציצה מהא"ט גופי' משום דמצוה ורק לכן לא מניח תפילין על הבגכ"ה משום לך לאות אבל לאידך פוסקים דס"ל משום דהוה חציצה א"כ הא דלא מניח על בגדכ"ה ג"כ משום חציצה אף דהוה מצוה קשה מאי קמבעיא לי' ונראה דא"ש דהתם אמרינן למ"ד לילה לאו ז"ת לא תיבעי דל"ה כגופו כיון דאין מצותו תמיד רק בעי למ"ד לילה זמן תפילין אי הוה כגופו א"כ בגכ"ה דאין מצותו אלא ביום פשיטא לי' דל"ה כגופו אלא דמפירש"י משמע דלאו משום דפטור בלילה מתפילין ל"ה כגופו אלא כיון דלילה לאו ז"ת וחוצץ גם ביום חוצץ דאל"כ יהא חמור עבודת לילה כהקטרת אימורים מעבודת יום וכמש"כ לפרש בטה"ק א"כ בגכ"ה מצותו ג"כ בלילה אפ"ה חוצץ לגבי תפילין א"כ מאי תיבעי אי חוצץ תפילין לגבי בגכ"ה:<br>''' אך ''' נראה לחלק דבוודאי דתפילין על בגכ"ה חוצץ דהוה חציצה לכולה מצוה אבל בבגכ"ה ל"ה רק מיעוטו ובמיעוטו בעינן מקפיד וכיון דלמצוה אין מקפיד לכן תיבעי אי הוה כגופו ואין חוצץ במיעוטו:<br>''' אמנם ''' בפ"ז מתמיד תנן הכהנים נושאים כפיהם כנגד כתפיהם ובמקדש ע"ג ראשיהן חוץ מכה"ג שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ וכ' הראב"ד דאיך כהנים נושאים ידיהם למעלה מן התפילין וכ' דתפילין גבוהים מראשן וזה תימא הא כהנים בעבודתן פטורים מתפילין וצריך לומר דהיינו בשעת עבודה ממש אבל בשעת ברכה דפסקו מעבודה ממש שפיר הניחו תפילין אף שלא גמרו עדיין העבודה דחוזרין לעבודתן אחר ברכתן חייבין בתפילין בשעה שקורין מפני שאמרו כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר לכן בשעת ק"ש הניחו תפילין של ראש עד שגמרו ברכת כהנים וחזרו לעבודתן:<br><small> ב') </small> ''' הנה ''' <small> בענין מקום הנחת תפילין של ראש כ' רבינו בפ"ד מתפילין דמניחין על הקדקד שהוא סוף השיער מקום שכנגד הפנים והוא המקום דתינוק רופס בו והקשה בב"י סי' כ"ג הא אמרינן מקום יש בראש להניח ב' תפילין ובשלמא לתוס' שבמקום התחלת השער אין מקום של תינוק רופס א"כ ע"כ זהו ב' מקומות מהתחלת השער ומקום שמוח רופס וזהו מקום לב' תפילין אבל לרבינו ששם המוח רופס א"כ ליכא רק מקום אחד לתפילין ותירץ חדא שכונה ב' תפילין זה אצל זה ועוד תי' דבמקום הרופס נמשך למעלה עד שיש שם עוד מקום להניח תפילין הנה הבין הב"י בדעת רבינו שמניח תפילין על המצח ורק שיש על למעלה ממנו ג"כ להניח תפילין וקשה לי דהנה רבינו שכתב כאן שערו הי' נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין א"כ לפי תי' ה"א שמניח על המצח ומקום ב' תפילין היינו ברוחב יקשה הא ע"כ ציץ מניח על המצח כפירש"י עירוכין דף ג' והיכן הניח התפילין ועוד כיון שאחר שערו היו נראה מוכח שמניח על השערות וע"כ מוכח כתי' הב' שהכונה לב' תפילין זה למעלה מזה ומעתה קשה לי אי נאמר דמקום אחד הוא על המצח א"כ ע"כ אמרינן דכה"ג הניח הציץ על המצח שזהו מקום אחד מהנחת תפילין {{ממ|וכ"כ הרא"ש בתיקוני תפילין שהציץ על מקום תפילין}} ולמעלה מזה הניח התפילין שזהו מקום השני לתפילין וזה אי אפשר כאשר אבאר דאיתא בחולין דף קל"ו כיפה של צמר מונח בראשו של כה"ג ועלי' הציץ נתון ופירש"י כיפה היינו כובע והנה לכאורה קשה הא אמרינן שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין ואיך כתב רש"י דלבוש כובע והציץ עליו אך י"ל דבאמת קשה איך רשאי ללבוש כובע הא הוה ייתור בגדים וצריך לומר כיון דקיימל"ן דציץ אין על מצחו אין מרצה בפ"ד מבאמ"ק א"כ ע"כ לבוש כל היום בציץ א"כ הי' לובש כובע שלא בשעת עבודה אבל בשעת עבודה לא הי' אז בכובע שפיר הי' יכול להניח תפילין בין ציץ למצנפת ומעתה קשה אי אמרינן דהציץ על מצחו מרצה קשה הא אמרת דשלא בשעת עבודה הי' לבוש בכובע ושם הציץ נתון א"כ מסתמא אין על מצחו רק על הראש א"כ יצא לנו המקום הנחת הציץ אין על המצח אלא על הראש וא"כ שוב יקשה אי לרבינו מקום אחד של תפילין הוא על המצח ומקום השני הוא במקום השערות והציץ נתון על הראש במקום השער א"כ יקשה איך הניח התפילין דא"ל דהניח על המצח דהא אמר שערו נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין וע"כ לומר דהא דכתב רבינו מהתחלת השער אין הכונה מהשער ולמטה אלא מהשער ולמעלה מקום אחד ולמעלה ממנו עוד מקום השני נמצא כה"ג לובש הציץ על מקום הנחת תפילין מהתחלת השער כמש"כ הרא"ש ולמעלה ממנו נראה שערו במקום השני ושם מניח תפילין:</small><br>''' אמנם ''' תשובתו בצידו דהרי רש"י בערכין פי' דהי' על מצחו ובחולין פי' כיפה כובע ושם הציץ מונח ועוד דלישנא דגמ' יומא דף ו' ציץ על מצחו מרצה משמע שהציץ על המצח א"כ צ"ל ע"כ דכובע הי' גם על מצחו ושם הציץ מונח וכן מוכח בקידושין דף ס"ו במעשה דינאי המלך שאמר לו הקם בציץ שבין עינך ובדעת תוס' שם ויומא דף ס"ט הי' זה שלא בשעת עבודה והרי שלא בשעת עבודה הי' לבוש הכובע ועליו הציץ ע"כ שהכובע מגיע על המצח ועליו הציץ אך לכאורה אין ראי' מזה שי"ל שעל המצח מקום אחד לתפילין ושם הציץ ולמעלה ממנו מקום השני ושם מניח תפילין:<br>''' אולם ''' נראה דהתינח אי מקום יש בראש להניח ב' תפילין א"כ אפשר לומר שמניח על המצח מקום תפילין ולמעלה ממנו ולמעלה במקום הב' אבל רבינו לא הביא הדין דמקום יש לב' תפילין א"כ יקשה אי מקום תפילין על המצח ושם מניח הציץ א"כ איך מניח שם למעלה ממנו התפילין שאין מקום לתפילין אחת שם הציץ רוחב ב' אצבעות דמקום התפילין רוחב ב' אצבעות כמש"כ הרא"ש דומיא דציץ ועוד הא בפירוש כ' רבינו דשערו נראה ושם מניח הרי דמניח על השער ואי גם על המצח מקום תפילין א"כ נמצא ב' מקומות יש לתפילין והרי רבינו לא הביא הדין ע"כ דלית ליה במקום יש לב' תפילין א"כ מוכח דגם לרבינו מתחיל מהשער ולמעלה ואולם רבינו לא הביא הך דכיפה של צמר וכבר הקשה כן בכ"מ שם והנה לפמש"כ דאייריא שלא בשעת עבודה משום דאין על מצחו אין מרצה א"כ בוודאי קשה הא רבינו פסק כן א"כ ע"כ לבוש בכיפה של צמר ואמאי השמיטו אך י"ל דהנה בפ"ח מכהמ"ק כתב דכה"ג לבוש כל היום בבגדי כה"ג רק בלילה פושט א"כ א"צ ללבוש כיפה של צמר וגמ' דחולין סובר דרק בשעת עבודה הי' לבוש בכה"ג והכריח רבינו כן דהנה בש"א הקשה הא עוסק במצוה פטור ממצוה א"כ אמאי לובש הכה"ג תפילין בשעת עבודה ולישב ע"כ לומר דאייריא שלא בשעת עבודה א"כ ע"כ גם שלא בשעת עבודה לבש בכה"ג וגמ' דחולין סברי כמ"ד בכהא"ג שאין מתבטל ממצוה ל"א עוסק במצוה פטור א"כ הא דשערו נראה בשעת עבודה ושלא בשעת עבודה א"צ ללבוש בכה"ג רק הציץ כדי לרצות שפיר לבוש כיפה ולכן השמיטו רבינו ודו"ק ומה שהשיג הגאון מלאדאן על אדאמוהגזצ"ל שכ' דאם יוצאין התפילין לחוץ לא יצא דהוה כחסר והקשה דבכל התורה סגי ברוב לק"מ כי מה דיש שיעור לא אזלינן בת"ר כמש"כ ח"ס סי' ק"מ ועוד דא"כ בהא דכ' דחוצצין במיעוטא ג"כ נאמר דסגי ברוב אולם אם התפילין עומד מלעיל באויר ואין מונח אראשו יצא דדוקא בבגכ"ה אמרינן דרוח חוצץ דכ' על בשרו ומזה ראי' לברכ"י סי' כ"ט מים אין חוצצין רק בבגכה"ג דכ' על בשרו:<br>''' והנה ''' בהא דערכין דף ג' דבשל ראש כהנים חייבין קשה לי הא תפילין אסור בהיסח הדעת א"כ אמאי יהא חייב בשל ראש הא כיון דעובד עבודה א"א בלא היסח הדעת וכן בזבחים דף י"ט מייתיא ברייתא דכהנים בעבודתן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין ופירש"י בתפלה משום דלא יכול לכוין ובתפילין כ' הטעם משום דעוסק במצוה פטור ממצוה ואמאי לא קאמר משום דא"א בלי היסח הדעת ונראה דהא בהא תליא דמשום היסח הדעת אין לפטור רק אי הוה אמרינן דעוסק במצוה חייב במצוה א"כ אי בשעה שחייב במצות תפילין מסיח דעת קעביד איסורא אבל כיון דפטור מן המצוה א"כ הוה כמו שלא בזמן מצות תפילין דליכא איסורא משום היסח הדעת {{ממ|רק בהיסח דעת של קלות ראש וזה ל"ש בהיסח הדעת מחמת עבודה}} א"כ דקושטא הוא דפטור מן המצוה ממילא לא יכול לפרש משום היסח הדעת דהא הוה כמו שלא בזמן חיוב מצוה דליכא איסור משום היסח הדעת לכן רק מפרש האי טעמא דעוסק במצוה פטור מן המצוה אבל מעירוכין קשה דנהי דשם ליתא האי טעמא לפטור מתפילין משום עוסק במצוה פטור מן המצוה דס"ל התם היכא דאפשר לקיים שניהם אין לפטור משום עוסק במצוה כמבואר בסי' ל"ח אבל עכ"פ לפטור משום היסח הדעת דבשעת חיוב המצוה איכא איסור משום היסח דעת:<br><small> ג') </small> ''' נאמר ''' ''' בבגדי כהונה על בשרו מלמד שלא יהי' דבר חוצץ בין בשרו לבגדו אפי' נימא אחת.''' <small> והנה בכ"מ העלה דאין זה משום חציצה רק משום יתור בגדים ונראה דהנה בכפ"ת סוכה דף כ"ט העלה דגם בחציצה לענין קדשים בין יד לבגד ובין יד לכלי בקפיד ולא קפיד תליא מילתא וכמו בטבילה דאמרינן דבר המקפיד חוצץ כן בחציצה לענין כלי המקדש אמנם לי נראה דיש לחלק דבטבילה שהחיוב על האדם שיטבול במים מדכ' ורחץ את בשרו וכיון דאין מקפיד הוה דרך רחיצה שפיר יכול לומר שחציצה שדרך האדם להקפיד עליו הוה חציצה ושאינו מקפיד עליו אינה חוצצת אבל בבגדי כהונה שהחיוב שהגוף יהא מלובש ושהבגדים יהי' על הבשר מבלי הבדיל ביניהם מדכ' על בשרו ומה לנו ולהקפדתו הא עכ"פ אין הבגדים מונחים על גופו ולפי"ז א"ש דברי רבינו דתחילה כ' מדכ' בבגכ"ה על בשרו ומשם נלמד שכל חציצה פוסל את העבודה ואפי' נימא אחת חוצצת ובזה אין חילוק כלל בין קפיד ללא קפיד כיון דעכ"פ ליתא הבגדי כהונה על הבשר ממש והדבר החוצץ מבדיל בין הבשר ובין הבגדים ואח"כ כ' בשלא במקום בגדים דאין שם חשש משום הבגדים ולא כתיב בהו על בשרו רק שאנו אומרים שלא יהא חציצה בזה אמרינן שפיר לחלק בין גע"ג ובין פחות מגע"ג דל"ה שיעור בגד דאינו חשוב כלל ואמנם בוודאי גם בפחות מגע"ג אי קפיד עליו הוה חציצה וכמו שאיתא בשבת פ' במה מדליקין בפחות מגע"ג או אצנעה החשיבה אכן בדין שאח"כ ביש לו מכה באצבעו והניח עליו גמי הא בע"כ אחשבי':</small><br>''' הנה ''' בשדי חמד מערכת כ' הקשה אמה דכ' רבינו דאם רצה להניח בשעת עבודה מניח ואמאי הא קיימ"ל דכל שפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט כדאיתא בירושלמי וכתב בשם הרמב"ן דל"א דהוי הדיוט אלא במצוה שאינו חייב בה שום אדם בעולם אבל במצוה שיש מי שחייב בה אף מי שהוא פטור אם מחמיר תבוא עליו ברכה א"כ ה"נ כיון דכל ישראל חייבין במצות תפילין מה שהכהנים פטורים בשעת עבודה לא מיקרי הדיוט ואף למה שהעלה בברכ"י יור"ד סי' שכ"ג דמה שאחרים חייבים באותה מצוה לא מהני להציל את מי שאינו חייב מלקרותו הדיוט אלא דוקא אם הוא מצוה שהאחרים חייבים לעולם אבל אם האחרים כשאירע להם מקרה כזה הם פטורים אף שעתה שלא אירע להם מקרה זה חייבין אם בא זה שאירע לו מקרה הזה לקיימה מיקרי הדיוט מ"מ בנדון זה מיקרי אחרים חייבים לעולם דכיון דכל ישראל לבר מהני כהני לאו בני עבודה נינהו ולא שייך למימר בהו דאי מתרמי להו כי האי מילתא מיפטרי א"כ כל ישראל חייבים והני כהני הוא דמפטרי הוי כנשים במצות עשה שהז"ג ומצי לקיים מצות תפילין ולא מיקרי הדיוט:<br>''' וכ' ''' בספר החינוך פ' ואתחנן וז"ל ומפני כך אמחז"ל שהכהנים והלוים אף דלכאורה כהנים דוקא הם דפטורים בשעת עבודה מתפילין של יד משום דהוי חציצה בין בגד לבשר וכתיב ילבש על בשרו כדאיתא בפ"ק דעירוכין היינו דוקא לענין איסורא אבל לפטור אף בשל ראש בשעת עבודה והלוים בדוכנם וישראל במעמדם פטורין מן התפילין כדאיתא בפ"ב דזבחים דף י"ט עכ"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף