עריכת הדף "
מעשה רקח/תפילה/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתם וכו'.''' במה דברים אמורים בשאר ימות השנה חוץ מר"ה ויוהכ"פ וכו'. משנה סוף ר"ה כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים י"ח ובגמרא דף ל"ד תניא א"ל לר"ג לדבריך למה צבור מתפללים א"ל כדי להסדיר שליח צבור תפילתו א"ל ר"ג לדבריכם למה ש"צ יורד לפני התיבה א"ל כדי להוציא את שאינו בקי א"ל כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי אמר ר' יוחנן מודים חכמים לר"ג וכו' ומי אמר ר"י הכי והאמר ר' חנה ציפוראה אמר ר"י הלכתא כר"ג הלכתא מכלל דפליגי כי סליק ר' אבא מימי פירשה מודים חכמים לר"ג בברכות של ר"ה ויוהכ"פ והלכה מכלל דפליגי בברכות של כל השנה איני והאמר ר' חנה ציפוראה אמר ר"י הלכה כר"ג בברכות של ר"ה ויוהכ"פ אלא אמר רב נחמן בר יצחק מאן מודים ר"מ והלכה מכלל דפליגי רבנן וכו' ופריך מאי שנא הני וכו' ומשני משום דאוושי ברכות וכו' כי אתא רבין אמר ר' יעקב בר אידי אמר רבי שמעון חסידא לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות מאי טעמא משום דאניסי במלאכה אבל בעיר לא. וכתבו התוספות ז"ל ד"ה כך מוציא את הבקי מכאן פסק בעל הלכות גדולות דיחיד שטעה ולא הזכיר של ר"ח יוצא בחזרת הש"צ אע"פ שהוא בקי ואין ראיה מכאן דהא מסקינן דר"ג אינו פוטר אלא עם שבשדות דאניסי במלאכה ואין יכולים להסדיר תפילתם אבל דעיר לא ומיהו בקונטריס משמע לקמן דר"ל בשלא כיון לבו לביהכנ"ס ולא שמע התפלה וכו' ואפילו לפי מה שפירשתי עם שבשדות ששומעים הש"צ יוצאין אבל דעיר לא יש לחלק בין היכא דהתפלל וטעה להיכא דלא התפלל כלל ע"כ מתוך דבריהם נראה דלא הוו מפרשי כפי' רש"י ז"ל דס"ל דלר"ג עם שבשדות אף שלא באו לביהכנ"ס ולא שמעו כלל הש"צ מוציאם כיון דאניסי אבל דעיר צריכים לבא לביהכנ"ס כיון דלא אניסי אלא שהש"צ מוציאם בשמיעה לבד שכך כתבו ולפי זה מצינו למימר דבציבור היכא דשמעו מוציאן וכו' וכן משמע נמי מהראיה שהביאו מההיא דפ' תפילת השחר שבעיר איירי והם ז"ל מפרשים דעם שבשדות לר"ג צריכים לבא לביהכנ"ס אלא שאין צריכים להסדיר תפילתם כיון דאניסי והש"צ מוציאם בשמיעה אבל דעיר כיון דלא אניסי צריכים לאומרה הם עצמם ופי' לדבריהם שכתבו ע"פ רש"י היינו ממ"ש לקמן פוטר היה וכו' שש"צ מוציאם ע"כ ומשמע אף אם לא באו לביהכנ"ס וכן ממ"ש שוב מההיא דעם שבשדות דברכת כהנים וכו'. ''' אלא ''' דקשיא לי ממ"ש רש"י שם וז"ל אבל דעיר לא משום דלא אניסי ויכולים להסדיר תפילתם ע"כ ומדכתב כן משמע דס"ל דבעינן שיאמרו הם עצמם התפילה ולא מצו למיפטר נפשייהו בשמיעה ואיך כתבו ז"ל דלרש"י אותם שבעיר בשמיעה לחוד סגי ומוכרח לפרש דבריהם כן שהרי זה הוא הסיוע שהביאו לדין הבה"ג. וצריך לידחק דהכי קאמר כלפי עם שבשדות שפטורים לגמרי משום דאניסי ולא מצו להסדיר תפילתם אבל אותם שבעיר שהם יכולים ואין להם אונס צריכים עכ"פ לבא ומינה דבשמיעה סגי דנחתינן דרגא מעם שבשדות ומה גם דאי בעו לומר שפיר דמי. ויש להתיישב בין לדבריהם בין לדברי רש"י ז"ל מדברי הברייתא דקתני א"ל לר"ג לדבריך למה צבור מתפללים וכו' לרש"י ז"ל מאי קאמרי למה צבור מתפללים הא בעם שבשדות עסקינן והם אינם באים לביהכנ"ס ומאי קאמר ר"ג כדי להסדיר ש"צ תפילתו ולזה י"ל דקושייתם היא על אותם שבעיר דפטר נמי ר"ג מלאומרה. אמנם להתוס' קשה כיון שהם ז"ל מפרשים דעם שבעיר חייבים לאומרה מאי פריך לימא דהצבור מתפללים היינו אותם שבעיר אבל אותם שבשדות הם פטורים ומאי דוחקיה לתרץ כדי להסדיר ש"צ תפילתו תיפוק לי משום הני אם לא שנאמר דכוונתו על הבית הכנסת ששם מתאספים העם שבשדות שהוא ביהכנ"ס קבוע להם דוקא דאף שהם פטורים מלאומרה דיוצאים בשמיעה מ"מ הרי אומרים אותה אי נמי י"ל דכוונתם להקשות לר"ג מאותם שבשדות שהם בב"ה עם אותם שבעיר והם גם הם מתפללים ולמה צבור מתפללים דקאמר ר"ל כל הצבור גם אותם שבשדות והדרך הראשון נראה עיקר. שוב ראיתי להרב בעל שמות בארץ שעמד בזה וכתב דר"ג ס"ל דמעיקר הדין הש"צ מוציא אפילו לבקיאים אלא דמשום חומרא דרבנן התקינו שיהיו הצבור מתפללים כדי להסדיר הש"צ תפילתו ואם כן אחר התקנה בני העיר לר"ג אינם יוצאים מש"צ משום חומרא דרבנן יעו"ש. ואיכא למידק להבעל הלכות גדולות ז"ל דנראה דפסק כר"ג אף בשאר ימות השנה וכן ראיתי למרדכי ז"ל שכתב להדיא דאף בשאר ימות השנה אף הבקי יוצא ושכן פי' הבה"ג ז"ל ומשמע קצת מדבריו שם דרש"י ז"ל קאי נמי בשטתייהו וא"כ נראה שהוא הפך מסקנת הש"ס דמסיק דרבי יוחנן פסק כר"ג בר"ה ויוהכ"פ דוקא אבל בשאר ימות השנה אין הלכה כר"ג וכדמשמע פשטא דמכילתין. ''' שוב ''' ראיתי להרב ב"ח דקאי כוותייהו וכתב דהלכה כר"ג לגמרי כדקאמר ר' אבא ורב נחמן בר יצחק דאסיק מאן מודים ר' מאיר וכו' אינו אלא לפרוקי דלא תיקשה לך הנך תרתי מימרי דר"י חדא דקאמר ר' אבא משמיה דמודים חכמים לר"ג בברכות דר"ה ויוהכ"פ ורב חנא אמר משמיה הלכה מכלל דפליגי ועמדו במחלוקתם ומשו"ה פריק וקאמר מאן מודים ר"מ וכו' אבל לענין גוף ההלכה במאי דקאמר ר' אבא משמיה הלכה כר"ג אף בשאר ברכות ודאי הכי קי"ל דליכא מאן דפליג ההא דלימא דלית הלכתא כוותיה יעו"ש אלא דאכתי קצת קשה דעכ"פ הרי קאמר ר"י הלכה כר"ג בר"ה ויוהכ"פ דמשמע אבל בשאר ימות השנה לית הלכתא ומשמע דאזדא לה מימרת ר' אבא דאל"כ ר"י פליג מדידיה אדידיה ואפשר לומר דר"י שני מימרות אמר בתחילה אמר דהלכה כר"ג בשאר ימות השנה כיון דאניסי והתפילות הם כנגד תמידים שיכול הש"צ לפוטרם אע"פ שאינם שומעים (ועיין להרב גופיה שם מ"ש בשם רבי יצחק מאבוהב) אבל בר"ה ויוהכ"פ שהם יותר חמורות אין הלכה כר"ג וחייבים לבא לבית הכנסת וכשראה דר"מ מודה לר"ג בברכות של ר"ה ויוהכ"פ פסק נמי דהלכה כר"ג אף בר"ה ויוהכ"פ כיון דאיכא טעמא דאוושי ברכות ואין יכולים להסדירם כמ"ש מדברי רש"י ז"ל ולפי זה מאי דמוכח הבה"ג ודעימיה לההיא דשכח ולא הזכיר ר"ח וכו' היינו לומר דאף דר"ג פטר אם רוצה לומר התפילה או מפני שאינו יכול לכוין לש"צ אין הכי נמי דמצי לאומרה אמנם בנדון זה שכבר התפלל אלא שלא הזכיר יעלה ויבא אין לו לחזור והדרינן לכללין כיון דמעיקרא נמי היה יוצא בתפילת ש"צ והרב בית יוסף או"ח סימן קכ"ד הבין דברי התוספות והבה"ג והמרדכי בסיגנון אחר יעו"ש ונראה שהבין בדברי המרדכי דהלכה כר"ג בר"ה ויוהכ"פ דוקא ואם כן הוא קשה דהא דברי המרדכי הם ברורים דפסק כר"ג גם בברכות דכל השנה. ''' מעתה ''' אבא אעי'ר לדברי רבינו הקדוש דפסק כר"ג בר"ה ויוהכ"פ דוקא אמאי לא חילק בין עם שבשדות לאותם שבעיר דהא בין להרי"ף והרא"ש ודעימייהו דפסקו כר"ג בר"ה ויוהכ"פ דוקא בין להבה"ג והמרדכי ודעימייהו דפסקו כוותיה גם בברכות דכל השנה כולהו מחלקי ואזלי בין עם שבשדות לאותם שבעיר והרב לח"מ הניחו בצ"ע. ומרן ז"ל כתב שרבינו מפרש דהא דמחלקינן בהכי היינו בתפילות של שאר ימות השנה אבל בר"ה ויוהכ"פ דהלכה כר"ג אין חילוק ולהכי פסק רבינו הדין בר"ה ויוהכ"פ ולא חילק כלל ע"כ. ולכאורה קשה טובא חדא דפשטא דמכילתין התם בר"ה ויוהכ"פ איירי ותו דא"כ מאי קמ"ל רבי יעקב בר אידי א"ר שמעון חסידא כיון דכולא סוגייא אזלא ורהטא דלית הלכתא כר"ג בשאר ימות השנה לפי שיטת רבינו ז"ל ושקיל וטרי תלמודא במאי דלית הלכתא הכי ויש ליישב ודו"ק. ''' ולולי ''' דמסתפינא הוה אמינא לפי קוצר השגתי דס"ל לרבינו דהך דר' יעקב בר אידי אמר ר"ש חסידא פליגא אפשטא דמתניתין ואכולהו אמוראי דלעיל דמשמע להו דר"ג לא מחלק בהכי כלל וסיגנון לשון הברייתא מסייענו דאמרו לו לר"ג לדבריך למה צבור מתפללים וכו' דמשמע דהדין שוה לכולם וקיימא הך ברייתא אמתניתין ואעיקר הדין שנחלקו בו ר"ג וחכמים וכן נראה מדברי רבינו בפירוש המשנה שם וכיון שכן פסק רבינו כסתם מתניתין וברייתא. ''' שוב ''' מצאתי להרב בעל שמות בארץ והרב ב"ח ז"ל בדרך שני שכתבו כן וששתי כעל כל הון ולפי זה נמשך דלרבינו בשכח ולא הזכיר ר"ח צריך לחזור ולהתפלל ולא סגי בשמיעה מש"צ דאינו פוטר את הבקי בשאר ימות השנה וכן פסק בפ"י מהלכות אלו וכן נמי צריך לומר להרי"ף דקאי בשיטת רבינו בהא וכן כתב המרדכי שם והרב ב"י או"ח סי' תקצ"א בשלחנו הטהור פסק כהרי"ף והרא"ש ובסי' קכ"ד פסק דבשכח יעלה ויבא יסמוך עצמו על הש"צ. וצריך לומר עם מה שכתבו התוספות דיש לחלק בין היכא שלא התפלל כלל להיכא דהתפלל וטעה ועיין שם ולהרב ב"ח ז"ל והטור שם כתב דין זה והקשה ואע"ג דאמרינן בפרקא בתרא דר"ה דש"צ אינו פוטר אלא האנוסים שאינם יכולים לבא לבית הכנסת שאני הכא שכבר התפלל וכו' והרב בעל שמות בארץ נתקשה בלשון זה דמשמע דמפרש דמה שאמרו לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות היינו לומר דאינם יכולים לבא לבית הכנסת להסדיר תפילתם אבל לעולם הם באים ושומעים מש"צ דאם לא כן יתרץ הטור שאני הכא דשומע מהש"צ וא"כ דבריו סתרי אהדדי דשם בסימן תקצ"א פסק דאף אם אינם באים לבית הכנסת כלל הש"צ פוטרם ותירץ ז"ל דהטור כתב כן אף לפי פי' האחר דהיינו סברת התוס' דס"ל דר"ג דפוטר עם שבשדות היינו דוקא כשיבואו לבית הכנסת וכו' יעו"ש.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף