עריכת הדף "
מעשה רקח/תלמוד תורה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''ראה רבו עובר על דברי תורה אומר לו למדתנו רבינו כך וכך.''' אף דבגמרא אמרו דאומר לו מקרא כתוב בתורה כך וכך היינו דוקא לגבי אביו וכ"כ פ"ו מהלכות ממרין דמסתמא אביו לא למדו אבל רבו שלמדו שייך שפיר למימר למדתנו רבינו וכדאשכחן פ"ב דברכות גבי רבן גמליאל שרחץ בלילה ראשון שמתה אשתו ואמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ: '''ואל יאמר דבר וכו'.''' משמע שאם שמעה מרבו רשאי לאומרה בסתם והטעם כמ"ש מרן דמסתמא מרבו היא ולפ"ז מ"ש רבינו וכל זמן שמזכיר שמועה בפניו וכו' אפשר דר"ל כשמדבר עם רבו ממש א"נ כשבא לחלוק עליו באיזה דין אבל בלא"ה אינו צריך לומר בשם רבו וכדאיתא בפ"י דיבמות כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע וכו' וכי על כל דבר שאמר יהושע היה אומר להם כך אמר לי משה אלא יהושע יושב ודורש סתם והכל יודעים שתורתו של משה היא אף ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעים כי שלך היא והתם לא היה בפני רבי יוחנן רבו וגם לא היה חולק עליו: '''וכשימות רבו קורע כל בגדיו.''' כתב מרן הקדוש דרבינו מפרש הברייתא גם לענין שיעור הקריעה והקשה הרמב"ן ז"ל מההיא דפ' אלו מגלחין דף כ"ב ועוד שגילוי הלב דבר מיוחד הוא באביו ובאמו רמז שבטלה ממנו מצות כבוד ותו דבגמ' איתא דדוד לא קרע אלא טפח ע"כ ותירץ מרן דמהתם משמע עד שיגלה לבו דאי לאו הכי לא מנכר וההיא דכבוד שייך נמי בנשיא ורבו ואב בי"ד וכו' ע"כ וקשה לכאורה במ"ש דלמינכר הוי עד שיגלה לבו ולא סגי בטפח דהחוש לא יוכחש דכשקורע טפח בבגדיו הוא ניכר לכל וי"ל דכיון דחזינן דאלישע קרע כל בגדיו מדכתיב ויחזק בבגדיו ויקרעם ואי לא קרע אלא טפח לא הוה מינכר בבגדים שבפנים דדוקא אותו שמבחוץ מנכר ומהכתוב משמע דכל הקריעות הם שוים וניכרים לכל ומהתם ילפינן דבאביו ואמו הוא עד שיגלה את לבו דהא ליכא קרא אחריתי לדין זה כלל וא"כ מאי דאמרו בגמרא דכל אלו שוים לענין איחוי ה"ה לענין דיני קריעה גופא דומיא דאיחוי לאפוקי מבחוץ או ביד וכיוצא דאינם בגוף הקריעה ממש וכמו שנראה מדברי רבינו פ"ט מהל' אבל שלא הזכיר דין דמבחוץ ולא ביד כי אם באביו וכן הבין מרן ז"ל ממה שהקשה על רבינו מההיא דמבחוץ ולפי זה כדפריך לר' חסדא מברייתא דלא הושוו אלא לענין איחוי היינו לאפוקי שאר מילי דאין בגוף הקריעה וההיא דיליף לקריעה שהיא טפח לא אתא אלא לאשמועינן דלכל הפחות בעינן טפח ממשמעות תיבת ויחזק ולא למילף דבדוד לא הוה יותר דלא קאמר מכאן לקריעה שאינה יותר מטפח אלא שאינה פחות כלומר דתיבת ויחזק הוי לפחות טפח ואם קרע יותר לא בשביל זה לא הוה ליה לומר ויחזק כיון דאי אפשר לטפח בתרא בלא טפח קמא וכיון דמקרא דאלישע ילפינן עד שיגלה לבו ה"ה כאן מדמשוה להו הברייתא אהדדי ונראה דהיינו מכח הגז"ש דקרע קרע דאין הקש למחצה. ומ"ש מרן ז"ל דטעמא דכבוד שייך נמי לנשיא ואב בי"ד קשה לי דאם כן בהנהו דהושוו בברייתא שמועות רעות וכו' דלא שייך בטלה ממנו כבוד מאי איכא למימר ואין לומר דדוקא לענין המתים הוא דהושוו ולא לדבר אחר דהרי רבינו פ"ט מהל' אבל פסק בכולהו עד שיגלה לבו ובשלמא אשארה הוה אפשר לומר מפני הכבוד כגון ס"ת שנשרף וחרבן הבית אבל בשמועות רעות דהיינו רוב צבור שמתו אף שהוא צער גדול לא שייך ביה בטלה ממנו מצות כבוד כלל לכך נראה דרבינו ס"ל דהך טעמא דירושלמי לאו דוקא אלא האי מהאי טעמא ואידך מטעמא אחריתי ולא נאמר דדוקא הך טעמא בעינן וזה מכח דמהש"ס דילן לא מוכח כן כאמור. ''' ומה ''' שהקשה מרן דלמה לא פסק דעל הנשיא קורע מבחוץ והיא קושיא עצומית ודוחק לומר דההיא לר' חסדא הוא דוקא אבל לדידן לפום סתמא דברייתא דאלו קרעים ליתא דא"כ למה ענין הביאו אחר זה עובדא דנשיאה שכיב ואי סתם תלמודא לא ס"ל כרב חסדא לא הו"ל לאתויי הך עובדא. עוד הקשה מרן ז"ל במה שפסק רבינו דחכם שמת וכו' והתם תירץ מרן קושיא זו וז"ל ואפשר שטעמו מדתניא פ' ר"א דף ק"ה חכם שמת הכל חולצין עליו וא"א לחליצת כתף אלא אם כן יקרע עד שיגלה לבו ע"כ ואחרי המחילה הראויה אינו נראה דאף אם נאמר דרבינו מפרש כפי' רש"י התם ולא כפי' הר"ן פ' אלו מגלחין שפירש דחליצה היינו שמוציאים זרוע הימין ערום דרך בית הצואר ע"כ אכתי קשה דאם חליצת הכתף היינו קריעה עד שיגלה לבו אמאי איצטריך לומר הכל קורעים עליו הכל חולצין עליו כיון דחליצה היינו קריעה ורבינו העתיק גם כן הכל קורעים עד שמגלים את לבם וחולצין וכו' משמע דחולצין הוא ענין אחר ותו דידוע דהלב הוא לצד שמאל וחליצה זו היא מצד ימין לכך נראה כמ"ש הרב לח"מ דחכם היינו טעמא מפני הכבוד דאיתרבו מאת ה' אלהיך תירא ומפני שיבה תקום וכו': '''אבל עומד מלפניו וכו'.''' כתב מרן ז"ל מההיא דעולא פרק אלו מגלחין ובפ"ק דקדושין תנא איזו היא קימה שיש בה הידור הוי אומר זה ארבע אמות אמר אביי לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו ע"כ איכא למידק דלמה לא פירש דברי רבינו כמ"ש הר"ן ז"ל שם בההיא דעולא דעומדים זה מפני זה היינו מלא עיניו דיהבינן להו כל דיני רבו מובהק לחומרא ורבינו שכתב בסתם קורע עליו ועדיין לא הזכיר עמידה (דר"א) [ד' אמות] אפשר דמלא עיניו קאמר כהר"ן ז"ל וי"ל דכיון דעולא השוה אותם לענין עמידה ולענין קריעה אם איתא דס"ל לרבינו דכרבו מובהק דיינינן להו היכי כתב דקורע עליו כשאר מתים ואלו הר"ן ז"ל השוה גם הקריעה לרבו מובהק לחומרא יעו"ש אלא ודאי דס"ל דכל שאינו רבו מובהק אף שלמד ממנו כמה דברים כההיא דתלמידי חכמים שבבבל לא הוי אלא רבו שאינו מובהק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף