עריכת הדף "
מעשה רקח/תלמוד תורה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''היה בינו ובין רבו י"ב מיל וכו'.''' וכתב מרן הקדוש דמשמע ליה לרבינו דחרתא דארגיז היה רחוק מפומבדיתא מקומו של רב הונא יותר משלש פרסאות ואפ"ה אסור להורות בחיי רבו וכו' ויש לחלק בין קבוע לאקראי והיינו דקאמר לא אורי בחרתא דארגיז דמשמע להיות שם ראש ללמד ולהורות וכו' ע"כ לפ"ז איכא למידק דכיון דס"ל דהחילוק הוא בתלמיד גמור אם כן בתלמיד חבר על כרחך נחתינן דרגא או לומר דחוץ לשלש פרסאות אפילו בקביעות מצי להורות או דתוך שלש פרסאות שרי באקראי מעתה מאי דקאמר התם דרבינא סר סכינא בבבל ואמר ליה רב אשי מאי טעמא עבד מר הכי וא"ל אנא תלמיד חבר דמר אנא היכי דמי אי דהוה שלש פרסאות בין המקום שהורה רבינא למקומו דרב אשי אמאי איצטריך לטעמא דתלמיד חבר אנא אף אם היה תלמיד גמור הוה שרי כיון שהוא באקראי בעלמא מדקאמר מ"ט עבד מר הכי ולא קאמר מ"ט עביד מר הכי והכי דייקי דברי רש"י ז"ל שכתב סר סכינא בדק סכין לטבח דמשמע פעם אחת ותו לא ואי לא הוה התם ג' פרסאות מאי מייתי ליה מרב המנונא דאורי בחרתא דארגיז התם שאני דהוה ג"פ ורב אשי גופיה נמי אמאי לא קאמר ליה הכי וליתיב ליה אף לפי שיטתו ובשלמא לפי' התוס' דהתם ניחא דס"ל דהחילוק הוא בתלמיד חבר גופיה דוקא ולא מפלגי בין קבע לאקראי ובתלמיד גמור משמע דאסור לעולם אבל לרבינו קשה. ואפשר דהך דסר סכינא ס"ל לרבינו דלאו משום הוראה נגעו בה אלא מפני כבוד הרב וכמו שנראה מדברי רש"י ז"ל שם ד"ה וכו' וכ"כ הרא"ש להדיא יעו"ש ואיכא למימר דכיון שהדבר תלוי בכבוד הרב וזלזול כבודו איכא למיחש טפי אף שלא היה אלא פעם אחת וכזה הוה סבירא ליה לרב אשי ורבינא השיב לו דכיון דאשכחן לרב המנונא שהורה בקביעות וכמ"ש מרן דאורי הכי משמע וחוץ לג' פרסאות ולא חש לכבודו של רב חסדא כלל דאין לך זלזול גדול ונטילת עטרה לראשו יותר מזה להורות בקביעות ואוף אנא בהך עובדא לא גרענא מההיך ומ"מ אכתי קצת קשה ע"פ דברי מרן כ"מ אמאי לא הזכיר רבינו דין תלמיד חבר כלל. ''' ועל ''' מה שחילק מרן ז"ל דההיא דתלמיד אל יורה אלא אם כן רחוק ממנו ג' פרסאות באקראי איירי וכו' הקשה הרב לח"מ ז"ל דא"כ מאי מקשה לרבא תקשה ליה ברייתא דתלמיד אל יורה ותירץ דהוה מצי למימר וליטעמיך כמו שתירצו התוס' בכמה מקומות ע"כ ובס' קול בן לוי כתב דהרב לח"מ נדחק בזה דלא מצי למימר וליטעמיך משום דהוה מצי לתרץ דהתם בשנטל רשות והכא בההיא דאותו תלמיד איירי בלא נטל רשות אבל לרבא וכו' פריך שפיר דעל כרחין בשלא נטל רשות דאי נטל רשות שרי כיון שהוא רחוק משלש פרסאות דבכה"ג מיירי רבא בשלא בפניו דקאמר וכמ"ש ז"ל ע"כ. ולענ"ד נראה דברי הרב לח"מ שרירין וקיימין דעיקר קושייתו אינה אלא לפי דברי מרן במה שחילק בין אקראי לרשות תדע שהרי כתב דלפי' התוס' ניחא וכו' וכלומר דבלא"ה יש ליישב זה ועל מ"ש דמאי דפריך לרבינו היינו משום דלא נטל רשות דאי נטל רשות שרי כיון שהוא רחוק מג' פרסאות דבכה"ג מיירי רבא בשלא בפניו דקאמר וכמ"ש ז"ל אין נראה דעל כרחין כדפריך תלמודא לרבא מההיא דבני אהרן היינו משום דס"ד דבפניו דקאמר רבא הוא דוקא ולזה פריך ליה מבני אהרן דמסתמא לאו בפני משה ממש הוה וכמו שכתבו התוס' והרא"ש ז"ל ומסתברא טפי דלא הוה משה התם דאלו הוה לפניהם ממש לא היה מניחם לעשות זה כיון שהוא היה יודע שהם חייבים מיתה על זה ואפ"ה נתחייבו מיתה אף שלא היה בפני משה והיכי קאמר רבא דשלא בפניו איכא איסורא בעלמא ולא מיתה ותו פריך עדיפא מינה דאפילו בריחוק ג' פרסאות נתחייב אותו תלמיד מיתה ותירצו דכוונת רבא היינו תוך ג' פרסאות ולפ"ז הכריחו ז"ל דהכא ס"ל הכי וכמ"ש מרן ז"ל והתוס' ז"ל דמתוך הסוגיא משמע הכי אבל אה"נ דמימרת רבא לחוד הוה ס"ד דבפניו ממש קאמר אלא דמכח מאי דתריץ תלמודא גלי לן כוונת רבא מעתה היכי קאמר דמאי דפריך לרבא הכי היינו משום דשלא בפניו דקאמר רצונו לומר רחוק ג' פרסאות כלומר וא"כ בפניו היינו תוך ג' פרסאות והא ליתא לכן נראה כמ"ש הרב לח"מ ז"ל: '''שכל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב.''' וכתב מרן ז"ל מההיא דפ' הדר שבראשונה חשב שעשה כן מפני שלא היה יודע רמא ביה קלא ואחר כך נדהו מפני רשעו וזהו שכתב מפני שלא ידע באיסורו או מפני רשעו ע"כ פי' דמאי דהוצרך לנדותו לאו היינו מפני עצמות העבירה אלא מפני שזלזל בדבר ורבינו הזכיר דין הנידוי בפ"ו וכמ"ש מרן שם: '''אלא אם כן נטל רשות מרבו.''' הא דלא הביא רבינו מאי דאבעיא לן בגמ' פ"ק דסנהדרין דף ה' אי מהני נטילת רשות לאיזה דינין לבד אי נמי על תנאי ולאיזה ימים כבר ביארו רבינו בהלכות סנהדרין פרק ד' ששם הוא מקומו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף