עריכת הדף "
מעשה רקח/שופר/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''שיעור תרועה וכו'.''' כוונת רבינו מבוארת דשיעור השש תקיעות הוו ממש כשיעור הג' תרועות וכן נראה להדיא ממ"ש בפירוש המשנה והראב"ד ז"ל נראה שלא ראה פירוש זה של רבינו שאילו ראהו לא היה כותב שטעה המעתיק וכו' וכבר הרב המגיד ז"ל יישב לשון רבינו עיי"ש אלא שראיתי להרב לח"מ שנתקשה בדברי הרה"מ במ"ש ז"ל ורבינו לא הזכיר שיעור לפי שכבר ביאר שנסתפק לנו מה היא התרועה אבל כתב ששיעור השברים הם כתרועה וכן הוא ששיעור היבבות והשבר אחד שהשברים הם ג' והיבבות ט' וכו' ולא נתבאר זה בדברי רבינו יפה על כרחך דן ז"ל מלשון זה דכוונתו כהרב בעל העטור דס"ל דתנא דידן ותנא ברא לא פליגי בשיעור דלכו"ע שיעורא חדא אלא דמאן דאמר שיעור תרועה כג' יבבות ר"ל במהירות שהם ט' כחות ומאן דאמר כג' שברים היינו בקולות מופסקים שאין בכל שבר ג' כחות וכו' וזהו שכתב הרה"מ שהשברים הם ג' וכו' ומ"ש בשיעור תרועה פליגי ר"ל באיזה אופן יעשה אותה והקשה עליו חדא דהרב המגיד כתב דג' יבבות נקראים טרומיטין והוא כתב למטה דג' שברים הם ט' טרומיטין א"כ איך נאמר דשיעור ג' יבבות שהם ג' טרומיטין הוי כשיעור ג' שברים ועוד קשה וכו' עיין עליו ולענ"ד נראה דלא נתכוון הרה"מ לכל זה כלל ויש לנו להשוות דבריו דברור מיללו במ"ש דשיעור היבבות כלומר הג' יבבות הוו כשיעור שבר אחד דשבר אחד הוו ג' כחות כמ"ש לעיל ותנא ברא סבר שהוא גנוחי ונקראים שברים והשבר הוא קול גדול היינו שהשבר שהוא גדול הוי כג' יבבות ונמצא דודאי פליגי דחד ס"ל דתרועה כג' יבבות דהיינו כשיעור שבר אחד וחורנא ס"ל כשיעור ט' יבבות דהיינו ג' שברים ויש ששה יבבות חלוקים ביניהם ומה שחסר כאן גלה כאן ודבריו שוים לענ"ד ואין כאן תפיסה עליו אלא שקיצר קצת ודו"ק. '''הרי שתקע וכו'.''' דף ל"ג וכתב הרב המגיד ז"ל ופירוש רבינו בה ברור ונכון וכו' ע"כ. והוא פירוש רש"י ז"ל כמבואר בדבריו והפירוש האחר הוא בירושלמי אמתני' ר' אבא בר זמינא בשם ר' זעירא אפילו אחת אין בידו וכוונתו דפרוכא דמתני' דקתני אין בידו אלא אחת ר"ל התקיעה ראשונה לבד ולכך פירש ר' אבא דכשמשך באחרונה כדי שתעלה לו בשביל שתים הדין הוא שאפילו לאחת אינה עולה לו לפי שעירב המחשבה כדאיתא התם למה ראשה גבי סופה מצטרף וסופה גבי ראשה מצטרף לא ראשה אית לה סוף ולא סופה אית לה ראש ע"כ. והדברים מבוארים.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף