עריכת הדף "
מעשה רקח/שבת/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''ד' רשויות וכו'.''' שם דף ו' והקשו התוס' ז"ל בשם רשב"א דאמאי לא תני ה' רשויות דהא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הזורק מרה"ר לתוכו או איפכא חייב ואין מטלטלין בו אלא בארבע אמות וי"ל דההיא רה"י גמור אלא לענין דאין מטלטלין בו אלא בד' אמות עשאוה ככרמלית והרי כבר שנה רה"י וכרמלית ולהכי נמי לא תני חצר שלא עירבו ע"כ. ועיין להרשב"א ז"ל שם. ודין הקרפף ביארו רבינו ריש פט"ז עיי"ש. ומכאן אתה למד למ"ש רבינו לקמיה אם הוקף לדירה וכו' דלאו דוקא אלא לשיהיה רה"י אף מדרבנן קאמר ועיין למרן ז"ל שם ופשוט. '''אי זו היא רה"ר וכו'.''' בנוסחא אחרינא כתיבת יד מתחיל מכאן הפרק ובדין ד' איזו היא כרמלית וכו' שם מתחיל ארבע רשויות וכו'. '''מדברות וכו'.''' בנוסחא אחרינא כתיבת יד מצאתי כתוב מדברות ושדות וכרמים ויערות וכו' וכן מצאתי גם ברבינו ירוחם ז"ל ובעיקר דינו של רבינו כבר עמד הרב המגיד ז"ל דהסוגיא דף ו' הויא היפך ממ"ש ז"ל דהתם תני איזו היא רה"ר סרטיא ופלטיא וכו' ופריך בגמרא וליחשוב נמי מדבר דהא תניא איזו היא רה"ר וכו' והמדבר אמר אביי לא קשיא כאן בזמן שישראל שרויין במדבר כאן בזמן הזה ופי' רש"י בזמן שהיו ישראל במדבר חשיבה רה"ר בזמן הזה אינו מקום הילוך לרבים דהולכי מדברות לא שכיח ע"כ. וכיון שכן למה מנה רבינו מדבר בכלל רה"ר כיון דאינו אלא בזמן שהיו ישראל שרוין בו ובזמן הזה אינו אלא כרמלית והרשב"א גם כן מנה בכלל כרמלית מדברות וכו' ע"כ. ומרן ז"ל כתב בשם הרב ר' אברהם בנו של רבינו שיש מפרשים בזמן שישראל חונים במדבר והיו מחנותיהם סדורים בו היה לגבן כמו בקעה ושדה ומאי דדמי להו ובזמן הזה שאין ישראל דרין בו אלא כל מי שירצה הולך ועובר בתוכו הוא רה"ר וטעמא דמסתברא היא ע"כ. והקשה הרח"א נר"ו וז"ל ואיכא למידק דהכתוב צווח אל יצא איש ממקומו גם עון מקושש היה שהעביר ד"א ברה"ר גם ילפינן מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע מעגלות שבמדבר וכי תימא יש חילוק בין מקום ששרוין למקום שאין שרוין א"כ ליפלוג בדידיה כאן במקום ששרוין גם איתא בעירובין דף נ"ה יושבי צריפין אין מודדין אלא מפתח בתיהם והקשו כשהן נפנין [אין נפנין לא לפניהם ולא לצדיהן אלא] לאחוריהן [דגלי מדבר קאמרת] כיון דכתיב ע"פ ה' יחנו כמאן דקביעי דמו הוה מצו לשנויי דלא יש רה"ר במדבר וצ"ע ע"כ. נראה להדיא שהבין נר"ו בכוונת הר"א בנו של רבינו דבזמן שהיו ישראל שרוין במדבר הוה רה"י דאורייתא. '''ואחרי ''' המחילה הויא זו כשגגה שיצאה מפיו דאין זו כוונת הרב ר' אברהם כלל דהרי מלבד כל מה שהקשה עליו שבאמת הוא פשוט עוד מצינו בריש הזורק דקרי למחנה לויה רה"ר להדיא משום דכל ישראל מצוין שם ואיך יעלה על הדעת שבזמן ההוא יקרא רה"י או כרמלית דהיא היא מן התורה אלא כוונת הרב ר"א ז"ל מבוארת דבזמן שהיו ישראל שרוין שם והיו מחנותיהם סדורין כלומר דהיה המדבר מוקף מהם והם היו האדונים אז לפי שעתן מעתה אף דלגבי דידהו הוה רה"ר גמור מ"מ מהך טעמא גופא לגבי אחרים לא הוה רה"ר והיינו לגבן שכתב ז"ל כלומר לגבי דידן וזהו מה שתירצו בגמ' כאן בזמן שישראל שרוין כלומר דמהך טעמא לא תני באידך ברייתא מדברות משום דהדין הוא לעצמינו ובזמן ההוא לא היה אצלינו רה"ר אלא אצלן דוקא וכן מדוקדק לשון הרב שכתב והיו מחנותיהם סדורין וכו' וכן נמי מה שסיים וטעמא דמסתברא הוא דבאמת שם רה"ר ר"ל שהוא מופקר לכל בשוה משא"כ בזמן ההוא שלא היה הפקר שוה אלא להם דוקא וכזה תירצו המעיינים נר"ו ובכללם תלמידי המשכיל וחריף ישראל הלוי ה"י. ופשוט. '''ובלבד וכו'.''' שם דף צ"ט דומיא דדגלי מדבר וכן דעת רמב"ן ורשב"ם ומגיד משנה והר"ן והריב"ש אמנם דעת רש"י והתוספות והרא"ש והטור וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה ומרדכי ורוקח ומהרי"ו דכשעוברין ושבים בו ששים רבוא הויא ג"כ רה"ר ועיין להרב ב"י והרב מג"א סימן שמ"ה. '''ואיזו היא רה"י וכו'.''' מבואר בכמה מקומות בש"ס וכבר ביארנו בפרק הקודם דין א' דכל מקום שאנו אומרים ד' על ד' בשיעורי שבת בין אמות בין טפחים בעינן שיהיו מרובעים דהיינו עם האלכסון דוקא. '''וביניהם ד' על ד'.''' שם דף צ"ט מסיק תלמודא לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן ומבואר מזה שעובי הכותל עצמו מצטרף לד' על ד' לחייב הזורק על גבו דהיינו לעצמו לא כ"ש דקאמר תלמודא והרב מגן דוד [ט"ז] סימן שמ"ה כתב דזה אינו מבואר וצ"ע ע"כ. ולכאורה הוא תמוה דאיך לא ראה מ"ש רבינו בדין ג' ששם ביארו להדיא ולא היה צריך לשום דיוק עיין עליו. '''כגון מדינה וכו'.''' כמה פרטים בדין זה עיין למרן ז"ל ובב"י סי' שמ"ה. '''ומבואות וכו'.''' אף דענין הלחי אינו אלא מדרבנן ורבינו ברה"י מן התורה קאי אפשר דנקט הכי אף מדרבנן והיינו לשון גמורה שכתב ז"ל וכמבואר בדברי רבינו פרק י"ז ובהכי ניחא מה שהקשה הרמ"ך והביאו מרן ז"ל כדאיתא מעבר לדף האחר ועיין להרב ב"י סי' שמ"ה.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף