עריכת הדף "
מעשה רקח/סוטה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''כיצד סדר השקאת סוטה וכו'.''' הנה ידוע מ"ש התוס' דף י"ד שאין סדר המשנה כסדר הפסוקים של הפרשה ונסתפקו על איזה מהם נסמוך אך בדף י"ז מכח דברי הירושלמי כתבו שעל סדר הפרשה יש לנו לסמוך והמש"ל הק' דרבינו אין סדרו לא כסדר המשנה ולא כסדר הכתובים והניחו בצ"ע. ועיקר הקושיא שיש בדברי רבינו הוא שהקדים כתיבת המגילה ומחיקתה לכהן אוחז בבגדיה וסותר את שערה וכו' כמ"ש בדין יו"ד וי"א ע"ש דכיון שכבר נמחקה המגילה מה צורך לבזותה בקריעת הבגדים וסתירת שערה שכל זה אינו אלא כדי שתודה וסדר הכתובים ג"כ שתחילה אוחז בבגדיה וסותר את שערה וכו' ואחר כך היה משקה. וי"ל דדבר זה הוא מחלוקת התנאים דבריש פ' היה מביא וכו' קאמר תניא אבא חנין אומר משום ר"א כדי ליגעה כדי שתחזור בה אם ככה חסה תורה על עוברי רצונו ק"ו על עושה רצונו ופריך וממאי משום דחסה הוא דילמא כי היכי דלא תמחק המגילה ומתרץ קסבר משקה ואח"כ מקריב את מנחתה דאי משום מגילה הא אימחיקה לה ופי' רש"י ופלוגתא היא בפרק היה נוטל ומיהו כל זמן שלא קרבה מנחתה אינה נבדקת דכתיב מזכרת עון ואע"פי ששתת מניחין אותה בידיה כדי ליגעה ותודה והשתא ודאי משום חסיון הוא דאי משום מגילה הא אמחיקה לה ע"כ. (ומזה נראה סמך למ"ש הרד"א הביאו הכנ"הג ז"ל דאין מברכין על מצוה זו משום דהקב"ה חס על בריותיו ע"כ) גם התוס' ז"ל הקשו דאמרינן לעיל דלאחר מגילתה מאיימין עליה שתשת' ותירצו דע"כ אית לן למימר דר"א אית ליה איום שתשתה אפילו אחר מחיקת המגילה וכו' ע"כ והך מלתא היא בדף ז' אפסקא דמאיימין עליה דפריך ורמינהי כדרך שמאיימין עליה שלא תשתה כך מאיימין עליה שתשתה וכו' ומתרץ לא קשיא כאן קודם שנמחקה המגילה כאן לאחר שנמחקה המגילה הרי נתבאר דלר"א אתיא מתני' משום חסה ופליגא האידך והאיום ג"כ אינו כדי שלא ימחה אלא כדי שלא תמות כמ"ש התוס' וטעם זה נקט רבינו ופסק דלאחר שנמחקה מגילה אוחזין בבגדיה וכו' כדי שתודה ולא תמות שהרי הבדיקה תלויה בהקרבת הקרבן כמ"ש רש"י ז"ל ועיין למרן ז"ל שם ועוד נאריך אם יגזור ה': '''שהרי נאסרה עליו עד שתשתה.''' א"ל אם עבר ובא עליה ושוב כשהגיעה לירושלים הודית ואמרה שנטמאה עם הבועל מהו לענין כתובתה מי נימא כיון שבא עליה בעלה הרי לא הפסידה כתובתה כמ"ש רבינו רפ"ב א"ד כיון שעכ"פ נטמאה דין הוא שתפסיד והכי מסתברא שהרי קדמה הטומאה לשכיבה זו של הבעל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף